24 פברואר 2012

ערכה של מידתיות

קשה שלא להבחין במסע המתוזמר האנטי דתי-חרדי-יהודי ומטרותיו הניסתרות המנוהל על ידי גופים בעלי ענין בחברה הישראלית.  אין ספק כי קיימים אלו בנינו המעונינים ליצור מצג של דה-לגיטימציה, ודה-הומניזציה של המגזר הדתי ככלל והחרדי בפרט.  קל לנו לזהות מסע הכללה זה מאחר שאנו כבני העם היהודי כבר מנוסים במסעות אנטי-יהודים ואנטישמים כדוגמתם ודומה כי קמו במקומותינו תלמידים נאמנים העולים על רבותיהם במרכז ומזרח אירופה של המאה שחלפה.

ניתן להצביע על מגמה מטרידה כי ככל שאנו, החילונים, בני העם היהודי מתרחקים ממורשתנו היהודית, מהערכי ההגות והמוסר היהודי, לא כולנו אך אלו המתיוונים בנינו, כך מאבדים אנו את ייחודנו כ"עם סגולה" ו"אור לגויים" והופכים, לבני דמותם לשלילה של הגויים אשר כה עמלנו לאורך הדורות להיות שונים מוסרית וערכית מהם.  ואכן, קיימים הללו בנינו השואפים להדמות לגויים, בכך שיתרחקו מערכי היהדות וסממניה, להחזיק בתפיסת עולם "אוניברסלית" (מתיוונת) התלושה לחלוטין מהוויתנו היהודית.

אנו, כחילונים גמורים, מאמינים כי תלמידי הישיבות המיישמים את מתווה "תורתם אומנותם" משרתים את עם ישראל לא פחות מהחילונים בשדה הקרב.  בהנחה כי התרופפות הקשר ליהדות עומד להתדרדר מדור לדור לאור המגמה הקיימת כבר בציבורי שמאל אוניברסלי מתיוון וצאצאיו, עלינו להודות ולהכיר בכך כי הדורות הבאים יתקשו לעשות את החיבור בין קיומם והוויתם האידאולוגית לבין היותם יהודים וישיבתם בארץ ישראל דווקא.  כל שעינים בראשו וישר עם עצמו חייב להודות כי שומרי גחלת היהדות לא יהיו נינינו לשילשים וריבעים אלא בני המגזר החרדי והדתי בנינו.  תולדות העם היהודי רצופים תקופות דומות.  המתיוונים ואחריהם נוהיי האימפריה הרומית לפני אלפים שנים לא היו שונים ממתפקרי השמאל הרדיקלי של היום.  בעובדה היא כי שומרי גחלת עם ישראל בכל הדורות היו החרדים בנינו (נזכיר כי כל עם ישראל בגולה היו חרדים) ולא המתיוונים אשר שקעו בתהום הנשיה, התבוללו ואינן מהווים כיום חלק מהעם היהודי.  צפוי כי כך יקרה עם חלוף הזמן בקרב ציבורים מסוימים במדינת ישראל.

בהחלט ניתן לומר כי אנו החילונים כפויי טובה.  העם היהודי של היום, כישוריו יוצאי הדופן, הקמת מדינת ישראל וקיומה הכלכלי הנחשב וזאת יש לשייכם לאבותינו בגולה אשר התמידו בלימוד ופלפול תוך שיצרו מפעל אינטלקטואלי מדהים היוצא מכל פרופורציות בהשוואה לגודלו ומספרו של העם היהודי (תנ"ך, משנה, תלמוד,  באורים ופרושים הגות, ערכי מוסר וכדומה), אמנם דלית ברירה- הם היו מנועים מעיסוקים אחרים, למרות כי ניתן להבחין בקו אינטלקטואלי-הגותי דומה בקרב אבותינו גם לפני חורבן הבית והגרוש לגולה.  לעג הגורל הוא כי האנטישמיות לאורך הדורות היא שנתנה לעם היהודי את ייחודו ויתרונו על עמים אחרים בסופו של יום (למרות כי בנושא זה אין ברור מה קדם למה, הביצה או התרנגולת).  עובדה זו היא הנותנת בידי צאצאיהם (החילונים כפויי הטובה- הבזים לקודמיהם) כאן במדינת ישראל את היכולת להתעלות ולהשיג השגים אינטלקטואלים יוצאי דופן (שינויים גנטים קורים בקבוצות ייחודיות לאחר כ-1000 שנים - למי שתהה אם אנו צאצאי חוצנים - אנו לא).

השיקולים לעיל חייבים להביאנו להבנה כי עתיד ילדינו, נכדינו ונינינו ולאחריהם, תלוי כולו בהמשך הפריית וחידוד המוח היהודי על ידי תלמידי הישיבות.  הם אלו המבטיחים למעשה את קיומו התקין של העם היהודי לעתיד.

כעת משעמדנו על יתרונו של בית המדרש היהודי להווה ולעתיד, עלינו להמשיך בהשוואה המידתית, להשוואת דם לדם.  למרות האמור לעיל, איננו רואים פגיעה בעתידו של העם היהודי אם אותם תלמידי הישיבות והחרדים ישרתו את מדינתם באורח שווה ערך לשאר האזרחים, לתקופה מוגבלת של מספר שנים.  כאשר אנו מציבים דם למול אתנחתה זעירה יחסית לשם הטיית כתף למאמץ הקיומי הלאומי היהודי בבחינת "פיקוח נפש דוחה שבת", ("שבת" גם במובן של שביתה מעבודה ושרות לציבור - ולא אך היום השביעי), הרי שהמגזר הלומד החרדי חייב לתת חלקו בנשיאה בנטל הן בשרות צבאי והן בשרות אזרחי לציבור, הוא השרות לקהילה דרך "השרות הלאומי".

אמנם קיימים מכשולים לכך אך נתגבר עליהם משך הזמן.  גיוס חרדים מחייב תקציבי ענק נוספים אשר אינם בידינו כעת.  צה"ל אינו ערוך לקלוט כמות זו של חרדים לשורותיו.  השרות הלאומי כיום הינו צל חוור של האמור להיות במדה וחרדים ומשתמטים חילונים ייתגיסו לשרות לאומי ואכן, גם כאן נידרשים תקציבי ענק.  גם החברה הישראלית אינה ערוכה לקליטת חרדים בשרות ציבורי כלשהו.  מחד, אנו מתלוננים על חוסר שיתופם והתגיסותם של החרדים לשורות צה"ל והשרות הלאומי ומאידך-גיסא אנו מתלוננים על "השתלטות" "הדתיים" בשורות הצבא (וכבר נישמעות תלונות על חרדים רבים מדי באקדמיה ובשוק העבודה - התופסים מקומם של חילונים).  אכן, אנו החילונים צבועים להלל.

ביטולו של "חוק טל" על ידי בית המשפט העליון מהווה לכאורה צעד בכיוון הנכון, אך ללא חקיקה מדוקדקת המסדירה את הצטרפות החרדים לשורות צה"ל, המביאה בחשבון את קשיי הגיוס של חרדים מהפן החילוני והתקציבי כאמור לעיל, הרי ביטול החוק ללא מיסוד תחליף הולם מדתי והדרגתי אפשר שיביא לבוקא ומבולקא חסרת תקדים בחברה הישראלית (נציין כי קיימים אלו בנינו,  עוכרי ישראל, המכוונים בדיוק לכך).

האם חשבו שופטי העליון על תוצאות ביטול חוק טל?  ודאי שחשבו ויותר מכך, ביטול החוק אינו כפי שהינו על פניו, קיים גם סב-טקסט מוסווה היטב.  ביטול החוק בא לשרת מטרה ניבזית ניסתרת.  דורית בייניש הניחה בימי כהונתה האחרונית בבית המשפט העליון, בידיעה ברורה ובכוונת מכוון המשול למחטף שיפוטי, פצצה פוליטית לפתחה של הכנסת והקואליציה בשלטון על מנת לפרקה ולעלות תחתה שלטון שמאל רדיקלי נוח לידידיה הנאמנים מאנשי "הקרן לישראל חדשה" ושולחיהם אנשי ":הסדר העולמי החדש". 

אין זה סוד כי רבים משופטי העליון שוטמים את ממשלת הימין מאחר שמחזיקים באג'נדה שמאלנית קיצונית ועושים ככל יכולם על מנת לתקוע בגלגליה מקלות.  לאלו המעמיקים בנינו, ישיתו אלו ליבם לנושא אישור "החנינה למתנגדי ההתנתקות", פסק דין מאמש אשר בא להערים על רבים בנינו להאמין כי בייניש אינה מכשפה כה גדולה, היא כן, אך בשום שכל, היא הקריבה "פיון" (חוק מתנגדי ההתנתקות), על מנת לזכות ב"צריח" (הוא הסיכוי לפרוק הממשלה דרך ביטול חוק טל).  הביניש דואגת למקומה בתודעת הציבור שלאחר פרישתה ולכן בא משקל הנגד לביטול "חוק טל" על מנת ש"המלעיזים" לטעמה יסכרו פיהם.  הנה, היא תאמר, "אינני אנטי יהודית וציונית כפי שמנסים לתאר אותי".  ואכן, הפוליטקאית בייניש שיחקה אותה.  נראה כי הגברת החטיאה מקצועה, היא היתה עושה קריירה מבטיחה במרחב האידאולוגי שבין מר"ץ לבל"ד.

שיטות פעולה זו, הסתמכות על נושא נאות (גיוס ושילוב חרדים) על מנת להשיג מאוויים אשר רחוקים ת"ק פרסה מנושא החרדים וזאת על מנת לאחז עיני התמימים וחלושי הדעת בנינו, נעשה כדוגמתו בדיוק נימרץ בפרוץ ארועי "המחאה" בקיץ האחרון כאשר שלוחי "הקרן לישראל חדשה" דפנה ליפשיץ, קונטס והג'ינג'ית נקטו בהוראת שולחיהם מ"הקרן" (בדיוק בדרך שנקטה בייניש) בהעצמה מאחזת עינים של "מחאה חברתית" הנישענת על נושא נאות כגון עליבותם הכלכלית של מגזרים מסוימים בנינו על מנת להשיג בדיוק אותה מטרת "העליון" שבענין ביטול "חוק טל" דהיינו, הפלת ממשלת הימין והמלכת ממשלת שמאל רדיקלי על מנת להקים בארץ ישראל את מדינת כל אזרחיה הפלשתינים, חד וחלק.  דהיינו, הנושאים שבהם השתמשו הקושרים היו שונים, הדרך והשיטה זהות בדיוק נמרץ.

שנמשיך?  האם אי מי שת ליבו כי בהתלהמותנו כנגד החרדים אנו למעשה מכשירים שרץ גדול מונים רבים ושרץ זה נימצא ממש בנינו.  אנו מודעים לו אך בצביעותנו כי רבתה אנו מתעלמים ממנו, נוח לנו.

כיום נימצאים במסגרת הישיבות והלומדים בם כ- 60 אלף תלמידים וזו הצטברות אשר עיקרה חל בעשור האחרון.  שנת מחזור נוספה על קודמתה וכל הלאה עד מספר התלמידים הנוכחי.  אכן מצב לא בריא בעליל כפי שנאמר לעיל.

אך השרץ שלפתחנו גדול מונים רבים.  קרוב ל- 30% מחייבי גיוס (גברים - נו ניחא), אינם משרתים בצה"ל מסיבות שונות, רובם שקריות, תחמלניות, מאחזות עינים.  הסיבות הינן יצירתיות, כאבי גב, ידיים מזיעות, רגלים מזיעות, כאבי ראש, צריכת סמים, פשע, נפש מעורערת ועוד תרוצים, רובם שיקריים כיד הדמיון הטובה על גברברינו החילונים.  אנו מגלגלים עינים למשמע מספר לומדי התורה: 60 אלף כאמור, אך ההשתמטות המצטברת החילונית מגיעה בעשור האחרון בלבד למאות אלפים משתמטים.  וכי מה, איננו יודעים זאת?  כמובן שיודעים, אך מדחיקים, מתעלמים.  כ45% מהנשים חלקן הניכבד חילוניות אינן משרתות מסיבות שיקריות להלל.  אנו יודעים זאת אך לפתע "פרח" הדבר מזכרוננו.

מספר שרלטנים ומגלגלי עינים בנינו כבר הבינו כי יש גבול לצביעות החילונית וגורסים כי סלבריטאים, דוגמניות, זמרים ושחקני כדורגל וכיוצא באלו גם הם יחויבו בגיוס.  ממש ניפלא, הנה, הם פתרו הבעיה... מצביאים על המאות על מנת להשכיח ולהוריד מסדר היום את מאות-האלפים החילונים המשתמטים.

יתרה מזאת.  החרדים אינם משרתים, לפי חוק, חוק טל, הם אינם משתמטים מהפן הטכני, הם אינם משרתים ברשות ובהסכמה קואליציונית משך עשורים רבים (אם כי קיימים גם מקרים של מצהירים "תורתם אומנותם" אך אינם לומדים והללו אכן משתמטים).  המשתמטים החילונים משתמטים ועוד איך משתמטים.

קשה שלא להצביע על התקשורת כמשת"פ האולטימטיבי עם עוכרי ישראל במסע האנטי חרדי כאשר כמוהם כמטרת מנהיגי הפגנות הקיץ ונכלולי בייניש גם הם דהיינו, "הקול קול יעקב והידים ידי עשו". צדקנות גיוס החרדים בפיהם ומטרת סיכסוך ופרוק קואליציית הימין והמלכת מטיביהם מהשמאל הרדיקלי האנרכיסטי בידיהם.  וכדי להוסיף יגון לאנחה בא האיש הרע והמעוות, השרלטן המשפטי ומאחז העינים הזה ריבלין מבית המשפט העליון, כמובן בהנחיית נכלולי הבייניש ועוד הוסיף את "האמת לשעתה" הבזויה, וזאת בנוסף על תרבות השקר העיתונאי הפושה ממילא במקומותינו ומכלה כל חלקה טובה שעדיין למצער נותרה (ראה "פיאסקו דיין").

כלל שלא במפתיע, העיתונים "הישראלים(?)" המוגדרים כעוכרי ישראל, המהווים את "קול הרעם מפלשתין", מובילי הקו הפלשתיני על פני זכויות היהודים בארץ ישראל, העמלים להוציא דיבת היהודים והיהדות רעה הן בארץ והן בארצות הים, הם המובילים את מסע ההכפשה כנגד החרדים.  העיתונאים אשר רובם אנשי שמאל רדיקלי ואנרכיסטי הבינו מזה זמן את שנאמר לעיל דהיינו, המגזר הדתי (וכן מתישבי יו"ש ותושבי הפריפריה), הנאמן לערכי היהדות ומורשתה הוא המחסום הגדול ביותר להשגת מאוויהם להקמת "מדינת כל אזרחיה הפלשתינים" על חורבות מדינת היהודים בארץ ישראל.  וכך, אין תמה כי העיתונים "הארץ", "ידעות אחרונות", תחנת שידור כגון "גלי צה"ל" וערוצים 2-10 כולם נוטלים חלק בהמולת ההכפשה להסרת "המכשול" החרדי.  מה חבל כי אזרחים רבים מדי בנינו חוזים בקולות והמראות ובמקום לצאת חוצץ כנגד, נישבים מנטלית בחבלי השנאה וההכפשה. 

לא נעמוד במאמר זה על נושא "הדרת נשים" אשר אין בינו לבין הדרה ולו שמץ.  שהרי מדובר בהפרדת נשים וגברים בהסכמה מסיבות דתיות-תורניות-ערכיות לטעמם (ומי אנו שנתנשא עליהם ונחייבם לשנות זאת).  אך הסחריר הניבזי שפרץ בעקבות הנושא והועצם באופן חסר מידה ענינו הוא הנאמר במאמר זה.  אכן קיימים מקרים של כפיה דתית, אך דומה והכפיה החילונית כבר חצתה גבולות ועולה על הדתית.

בתקשורתנו מקבלים החרדים פירסום כשלים אישיים מודגש במיוחד, חסר מידה ומדתיות מתוך כוונה להכפיש את כלל המגזר.  נבהיר, גם בין החרדים קיימים מועלים בכספים, מעלימי הכנסות, פדופילים, מכי נשים, מושחתים וכדומה.  אלא מאי, באופן יחסי (מידתי, פרופורציאונלי) על כל 100 מיקרי עוולה לעיל במגזר החילוני קיים למצער מקרה עוולה אחד במגזר החרדי.  אלא שהתקשורת מתיחסת לכך בכוונת מכוון כ: "אדם נשך כלב" דהיינו נותנת חשיפה בלעדית לכישלי פרטים במגזר הדתי וחשיפה מינימלית השוואתית, אפ בכלל, לקורה במגזר החילוני.  בכך יוצרת התקשורת מצג שיקרי מכוון הפועל למרבה הצער על מוחות נילושים בנינו.

חייבים להודות על האמת, צה"ל אינו מסוגל לקלוט את כלל החייבים גיוס.  גם אם יתממשו כל הכוונות הטובות, כ- 30% מכלל חייבי הגיוס לא ימצאו מקומם בשורות צה"ל מסיבות חוסר תקנים, חוסר מוכנות צה"לית לקלטם ומסיבות תקציביות.  אלא שמדינת ישראל משוועת למתנדבים חברתים.  בתי החולים נידרשים לידים עוזרות בעיקר לאחיות הכורעות תחת הנטל.  זקנים חולים ותשושים בדירות עבשות ואפלות חייבים בהשגחה ובתמיכה אנושית אשר בלעדיה יתדרדרו לשפל קיומי, בתי אבות משוועים לעזרה טיפולית, נוער מוזנח ובמצוקה מחייב אותנו לדאוג לרווחתו, השכלתו ועתידו כאזרחים נאותים במדינת ישראל, עמותות עזרה וצדקה יכולות לעשות שימוש ניפלא באנשי השרות הלאומי.   הנושאים הדורשים מתנדבים (או שרות לאומי לצורך הענין) הם רבים ועצומים.

על הממשלה להפנות משאבים ותקציבים לנושא השרות הלאומי ולטפח אותו כחלק מהמפעל הציוני של המאה העשרים ואחת אשר ישווה בחשיבותו להקמת צה"ל של קום המדינה.  היתרון לליכוד החברתי שיצמח מפעילות זו שווה משקלו בזהב דהיינו, אבטחת קיומו של העם היהודי בארצו ישראל.  עלינו לראות במפעל זה משימה לאומית מהמעלה הראשונה.

אם בסידרי עדיפויות כלכליות עסקינן, הרי שעדיף לנו כעם להיות עם פחות מספר מטוסי קרב זעום (ממילא הרובוטיקה הולכת ומחליפה בשדה הקרב את בן האנוש) ובתקציב שיתפנה להקים שרות  לאומי-אזרחי לתפארת.

במדה והיהודים יכירו בחשיבות מפעל השרות הלאומי ויעצימו אותו, סביר להניח כי טיפין-טיפין יצטרפו גם בני המגזר הישראלי-ערבי לתנועה החדשה (השרות הלאומי במתכונתו היום הוא בדיחה) המשדרת הצלחה אזזרחית וסיכוי לקידום חברתי אישי.  הצטרפות בני מגזר זה תעצים את שילוב בני העדה בהוויה הישראלית וסביר כי תנמיך משמעותית את הנטיות הלאומניות הפושות כיום במגזר זה.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca