מס' צפיות - 386
דירוג ממוצע -
קריאת מגילת אסתר בפורים
מאת: איציק גיני 04/03/12 (10:02)

מגילת אסתר מגוללת את סיפור גזירת המן על היהודים, ניסיון השמדתם והצלתם של יהודי ממלכת פרס, בימי המלך אחשוורוש.

 

המגילה נקראת פעמיים פעם בליל החג ופעם בבוקר החג.  

 

 לפני קריאת המגילה נאמרות 3 ברכות: ברכה על קריאת מגילה:

 "ברוך אתה ה'... אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה."
ברכת הנסים: "ברוך אתה ה'... שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה."
ברכת שהחיינו***: "ברוך אתה ה' ... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה."

סיפור המגילה

פרק הראשון עוסק במשתה אחשוורוש:

אחשוורוש עורך משתהשנערך ששה חודשים ברציפות, הביה למסיבה היא שנה שלישית למלכותו על פרס. המלכה ושתי מסרבת לבקשת אחשוורוש להופיע באירוע ולהציג את יופיה. יועצי המלך ממליצים לו להחליפה במלכה אחרת.

 

פרק שני עוסק באסתר שהופכת מנערה למלכה.

שליחים יוצאים לרחבי הממלכה הפרסית לאתר נערה יפה שתתחרה על ליבו של אחשוורוש. בין המועמדות נמנית נערה יהודיה בשם אסתר אחיניתו של מרדכי שמשמש בתפקיד בכיר בחצר המלוכה הפרסית. מרדכי מנחה את אסתר להסתיר את יהדותה, אסתר גוברת על כולן ומוכתרת למלכה. מרדכי שומע על מזימה של שני שומרי סף בגתן ותרש שרוצים להרוד את המלך , הוא מספר לאסתר היא מספר למלך ומתכנני ההתנקשות מתגלים וניתלים.  

 

פרק שלישי מהלך עלייתו של המן הרשע

המן ממונה ע"י אחשוורוש לשר הבכיר ביותר, בשל מעמדו הרם כולם משתחווים לו ויראים ממנ. מרדכי הייהודי מסרב להשתחוות לו.. סירובו של המן מעורר את חמתו של המן והוא מתכנן פעולה אכזרית כנגד בני עמו של מרדכי היהודים. המו משכנע את המלך להשמיד את היהודים, הוא מטיל פור כדי לראות מה המועד המתאים לבצע את אתוכניתו להשמיד את היהודים. צו מלכותי מוץ בפרס ותאריך שנקבע הוא י"ג באדר.בו יטבחו היהודים ויבזזו את רכוש.  

 

 פרק רביעי משימתה הגורלית של אסתר המלכה

מרדכי היהודי מתאבל, קורע את בגדיו ולובש שק ואפר. מרדכי שולח לאסתר המלכה את ההעתק של הצו המלכותי ומבקש ממנה שתגבר אל ליבו של המלך. אסתר משיבה להמן כי מי שניגש למלך בלי הזמנה מסתכן במוות. אסתר פונה על מרדכי ומבקשת מבני עמה היהודים להתפלל ולצום במשך שלושה ימים . זאת כדי שתצליח במשימתה לפני שתיגש למלך.  

 

פרק חמישי תוכנית הפועלה של אסתר וכעסו של המן

המלך אחשוורוש מקבל את אסתר במאור פנים ומבטיח למלא את משאלותיה. היא מבקשת לערול משתה פרטי לו ולהמן. אל המשתה מוזמן גם מרדכי היהודי שפוגש שם את המן, מרדכי אינו משתחווה להמן. זרש רעייתו של המן מציעה לו שיתלה את מרדכי, המן יוצא ומכין את עץ התליה.  

 

פרק שישי תחילתה של תפנית

המלך אחשוורוש סובל מנדודי שינה, הוא מבקש שיראו לו את ספר הזכרונות. המלך קור לראשונה שמרדכי הציל אותו מנסיון התנקשות, ועל כך הוא לא קיבל כל פיצוי. באותה לילה מגיע המן ומבקש מהמלך לתלות את מרדכי. לפני שהמן מסיים את דבריו חלה תפנית , המלך מצווה על המן להלביש את מרדכי בבגדי מלכות להושיבו על סוס ולהובילו ברחבי שושן הבירה.  

 

פרק שביעי  תפנית

במשתה שני שעורכת אסתר היא מגלה את יהדותה ואת התוכניתו להשמיד את בני עמה היהודים. היא מצביעה על המן כהוגה תוכנית ההשמדה. המלך כועס ומורה לתלות את המן על עץ התלייה שהכין למרדכי.  

 

פרק שמיני תפנית מושלמת

מרדכי ממונה כמשנה למלך במקומו של המן. צו מלכותי חדש נשלח ברחבי הממלכה, צוו שמתיר ליהודים להגן להילחם ולהרוג כל מי שינסה לפגוע ביהודים.  

 

פרק תשיעי ימי פורים

 י"ג באדר יום שתוכנן להשמדת העם היהודי הופך יום נצחון על האויבים. עשרת בניו של המן נתלים. פרשנדתא,, דלפון, אספתא,  פורתא, אדליא, ארידתא, פרמשתא, אריסי, ארידי.   ימים י"ד - ט"ו באדר נקבעים לימי חגיגת נס ההצלה. מרדכי קובע מנהגים לפורים: משתה , סעודה חגיגית. משלוח מנות מתנות לאביונים.  

 

פרק עשירי שלטונו של מרדכי

ממלכת פרס משגשגת כשמרדכי בשלטון. מרדכי משפיע על ההיסטוריה הפרסית, השגיו והצלחותיו מתועדים בספר דברי הימים של המלך אחשורוש.

 

==================================================================

 

קריאת מגילת אסתר בבית הכנסת נעשית ע"י בעל קורא, המגילה נקראת מתוך קלף. כל הנוכחים נשים גברים ילדים וטף מקשיבים ואין קוראים בקול.. קוראים את המגילה במנגינה שמחו וחגיגית כמו כן הנוהגים להדליק בבית הכנסת אורות על מנת להמחיש את המסופר במגילה "ליהודים היתה אורה ושמחה".  

 

אחד המנהגים הנפוצים בקהילות ישראל  הוא להרעיש בכל מי ני דברים בכל פעם שמזכירים את שמו של המן, שמוזכר במגילה 54 פעמים

זכור לי שבילדותי נהגנו ללכת לבית הכנסת מרום ישראל בבת ים, אהרון מיטלר, אבי אלפסי, אחותו תרצה , לאהל'ה אילת שרון, אחי דניאל ואנוכי.

בכל פעם שהוזכר שמו של המן הרעשנו ברעשנים, אקדחי קפצונים, פיקות, בהיעדר נפצים באותה העת, נהגנו לקחת מפתחות ישנים עם חור לשם תחבנו  גפרורים קשרנו חוט ומסמר ע"י דפיקה היה נשמע קול נפץ.  

 

בסיום קריאת המגילה לאחר אמירה הברכה המסיימת נוהגים לשיר את הפיוט : "שושנת יעקב צהלה ושמחה"...  

 

בשובנו מבית הכנסת בבית ערכה אימי שרה שולחן מתוקים ממיטב דברי מתיקה של הבלקן, ומסורת הלדינו. טרוודוס (עוגיות אפיות עם אגוזי המלך וקינמון) שערות קדאיף (במילוי אגוזי המלך) ביסקוצ'וס עוגיות עגולות מלוחות ומתוקות, בקלאווה (במילוי אגוזים ופיסטוק) שמלי (עוגת סולת) ועוד מיטב מדברי המתיקה, המעדנים הללו היו נערמים על מגשים למשלוח מנות שהיו מועברים בין שכנים וחברים.  

משנכנס אדר מרבים בשמחה, כן ירבו שמחות בעם ישראל.   

   

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
מגילות אסתר
שלומי 04.03.12 (22:33)