בלילה הראשון של חג הפסח מקיימים את מצוות סיפור יציאת מצרים.  

האירוע מתרחש כולו סביב שולחן הסדר שעליו מונחת  קערת הסדר. אותה מניחים מול עורך הסדר.  

בתקופה מוקדמת בטרם  הומצא הדפוס, הגדות הפסח היו נכתבות בכת יד, ולא כל יהודי הייתה ידו משגרת רכישת הגדה בשל המחיר היקר.

מאחר ומהלך הסדר הוא אירוע ארוך וקיים קושי לזכור בעל פה את הפרטים , נקבעו סימני הסדר מספר מילים שיקלו את הזיכרון, והחשוב מכל יחדדו את הפעולות השונות שצריך לעשות בליל הסדר. כיום מופיעים בכל הגדה המילים הללו , המנהג ממשיך להתקיים והוא חלק מהסדר.

להלן הסימנים:

קדש -  קידוש על היין.

רחץ - עורך הסדר טובל את ידיו לפני טבילת הכרפס במי מלח או חומץ.

כרפס -  אכילת ירק טבול במי מלח או חומץ

יחץ -  בוצעים את המצה האמצעית ומצפינים חלק לאפיקומן.

מגיד - קוראים את ההגדה של פסח

רחצה - נטילת ידיים לפני הארוחה. 

מוציא - מברכים על המצה "המוציא לחם מן הארץ".

מצה - ברכה על אכילת מצה, נוהגים לאכול כ"זית" מצה. יש הנוהגים לאכול מצה שמורה.  

מרור - בטרם אכילת המרור מברכים "על אכילת מרור". 

כורך - נוהגים לאכול מצה מרור זכר למקדש הלל.

שולחן עורך - אוכלים את סעודת החג

צפון - בתום הסעודה אוכלים מהאפיקומן 

ברך - ברכת המזון 

הלל - המשך אמירת פרקי הלל

נרצה- קטעים לסיום הסדר  

בקערה סדר פסח זו מונחים שישה סימנים וסמלים שמאפיינים את החג וקשורים לסדר פסח ויציאת מצרים.

מרור - ירק מר, חסה, להזכיר את חייהם המרים של בני ישראל שהיו עבדים במצרים. 

חזרת - שורש של ירק החזרת, טעם מר וחריף, זהה למטרה של המרור.

חרוסת -  עשויה מאגוזים, תמרים, תפוחים , יין . צבעו חום זכר לצבע הטיט שבו עבדו אבותינו במצרים, מקור המילה חרוסת במילה חרסית שהיה המרכיב העיקרי של הלבנים שאיתם בנו בני ישראל במצרים.

כרפס - ירק שנמנה עם פירות האדמה, סלרי, פטרוזיליה, תפוחי אדמה זוכו. בטרם אכילתו נוהגים להטבילו במי מלח או חומץ.

זרוע - שוק של כבש או עוף, זכר לקורבן הפסח שהקריבו ביום י"ד בניסן, בנוסף סמל לנאמר כי הקב"ה גאל את בני ישראל ממצרים בעוצמה רבה ביד חזקה ובזרוע נטויה.

ביצה - הביצה מסמלת את עם ישראל, כאשר מרתיחים את הביצה היא מתקשה, עם ישראל מתחזק בכל פעם שרודפים אותו.

בנוסף הביצה היא מאכל אבלים שאוכלים אותו לזכר חורבן המקדש.  

סדר הפסח נפתח באמירת "קידוש" אחריו אוכלים כרפס טבול במי מלח או חומץ , עורך הסדר חוצה את המצה האמצעית שמשמשת כאפיקומן שיוטמן במהלך הסדר, ויאכל בתום הסעודה.