מס' צפיות - 428
דירוג ממוצע -
סדר ליל הפסח
מאת: איציק גיני 03/04/12 (12:18)

בלילה הראשון של חג הפסח מקיימים את מצוות סיפור יציאת מצרים.  

 

האירוע מתרחש כולו סביב שולחן הסדר שעליו מונחת  קערת הסדר. אותה מניחים מול עורך הסדר.  

 

בתקופה מוקדמת בטרם  הומצא הדפוס, הגדות הפסח היו נכתבות בכת יד, ולא כל יהודי הייתה ידו משגרת רכישת הגדה בשל המחיר היקר.

מאחר ומהלך הסדר הוא אירוע ארוך וקיים קושי לזכור בעל פה את הפרטים , נקבעו סימני הסדר מספר מילים שיקלו את הזיכרון, והחשוב מכל יחדדו את הפעולות השונות שצריך לעשות בליל הסדר. כיום מופיעים בכל הגדה המילים הללו , המנהג ממשיך להתקיים והוא חלק מהסדר.

להלן הסימנים:

קדש -  קידוש על היין.

רחץ - עורך הסדר טובל את ידיו לפני טבילת הכרפס במי מלח או חומץ.

כרפס -  אכילת ירק טבול במי מלח או חומץ

יחץ -  בוצעים את המצה האמצעית ומצפינים חלק לאפיקומן.

מגיד - קוראים את ההגדה של פסח

רחצה - נטילת ידיים לפני הארוחה. 

מוציא - מברכים על המצה "המוציא לחם מן הארץ".

מצה - ברכה על אכילת מצה, נוהגים לאכול כ"זית" מצה. יש הנוהגים לאכול מצה שמורה.  

מרור - בטרם אכילת המרור מברכים "על אכילת מרור". 

כורך - נוהגים לאכול מצה מרור זכר למקדש הלל.

שולחן עורך - אוכלים את סעודת החג

צפון - בתום הסעודה אוכלים מהאפיקומן 

ברך - ברכת המזון 

הלל - המשך אמירת פרקי הלל

נרצה- קטעים לסיום הסדר  

 

בקערה סדר פסח זו מונחים שישה סימנים וסמלים שמאפיינים את החג וקשורים לסדר פסח ויציאת מצרים.

מרור - ירק מר, חסה, להזכיר את חייהם המרים של בני ישראל שהיו עבדים במצרים. 

חזרת - שורש של ירק החזרת, טעם מר וחריף, זהה למטרה של המרור.

חרוסת -  עשויה מאגוזים, תמרים, תפוחים , יין . צבעו חום זכר לצבע הטיט שבו עבדו אבותינו במצרים, מקור המילה חרוסת במילה חרסית שהיה המרכיב העיקרי של הלבנים שאיתם בנו בני ישראל במצרים.

כרפס - ירק שנמנה עם פירות האדמה, סלרי, פטרוזיליה, תפוחי אדמה זוכו. בטרם אכילתו נוהגים להטבילו במי מלח או חומץ.

זרוע - שוק של כבש או עוף, זכר לקורבן הפסח שהקריבו ביום י"ד בניסן, בנוסף סמל לנאמר כי הקב"ה גאל את בני ישראל ממצרים בעוצמה רבה ביד חזקה ובזרוע נטויה.

ביצה - הביצה מסמלת את עם ישראל, כאשר מרתיחים את הביצה היא מתקשה, עם ישראל מתחזק בכל פעם שרודפים אותו.

בנוסף הביצה היא מאכל אבלים שאוכלים אותו לזכר חורבן המקדש.  

 

סדר הפסח נפתח באמירת "קידוש" אחריו אוכלים כרפס טבול במי מלח או חומץ , עורך הסדר חוצה את המצה האמצעית שמשמשת כאפיקומן שיוטמן במהלך הסדר, ויאכל בתום הסעודה.

 

בליל הסדר נוהגים לדבר ולספר ביציאת מצרים,וכל המרבה הרי זה משובח

 

הבן הצעיר במשפחה שואל את ארבעת הקושיות והאב עונה ומספר את סיפור יציאת מצרים.

 

בתום הסעודה נוהגים לאכול את האפיקומן, שהטמין עורך הסדר.בתחילת אירוע הסדר.אחד מהילדים שאיתרו את האפיקומן מבקשים מתנה תמורתו. האב כמובן נעתר לבקשת הילדים. יש במנהג לעורר את הילדים שלא יירדמו וישמרו על ערנות לאורך כל ליל הסדר.

 

מצוות שתיית ארבע כוסות שנוהגים לשתות בערב הראשון של פסח בליל הסדר:

כוס ראשונה- מזיגת כוס ראשונה לקידוש, הפעולה הראשונה בליל הסדר.

כוס שיניה - מזיגת כוס שיניה בשלב המגיד לפני אמירת ארבע הקושיות.

כוס שלישית- מזיגת כוס שלישית  לפני ברכת המזון.

כוס רביעית -  מזיגת כוס רביעית בין המזיגה לשתיה נוהגים לומר את פרק ההלל שבהגדה, מכאן צמח הביטוי "גמרו עליו את ההלל".

 

את ארבעת הכוסות נוהגים לשתות בהסבה על צד שמאל כדרכם של בני חורין.

 

בין ההגדות לפסח שבאוסף הפרטי של משפחתי , ישנה הגדה בשפת הלדינו בנוסח של בית אבי ישראל גיני, מדובר בהגדה לפסח שהודפסה בסלוניקי בשנות ה-20 של המאה הקודמת, ההגדה הודפסה על נייר עיתון, בחלוף השנים הנייר החל מתפורר, על כן כשאנו קוראים בהגדה זו אנו נוהגים בה בזהירות רבה.

 

מנהגים בתרבות הלדינו" סבתי רחל חולי נהגה לספר לנו כי אליהו הנביא נוהג לבקר בסדר פסח, על כן יש למזוג לו כוס גביע יין , יש להשאיר את דלת הכניסה לבית פתוחה לרווחה כדי שיכנס.

 

במהלך ליל הסדר נהגה סבתי להסביר לנו כי בכל דור  ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים . כדי להמחיש לנו היא נהגה לצרור באריג בד מספר מצות ונתנה לנו לשאת על גבינו.

 

בכל ליל סדר אני נזכר עת נהגנו לקרוא את ההגדה בעברית וסבתי שידעה בע"פ גם את הגרסה בשפת הלדינו נהגה לברך ולשיר את הפיוטים כפי שנהגה בבית ילדותה, מנהגים שלמדה בבית הוריה חיים ומלכה לוי באיזמיר שבתורכיה

 

סבתי נהגה לומר שמי שיקיים את מצוות שתיית ארבע כוסות יזכה לבריאות איתנה לאורך כל ימות השנה.

 

אני חייב לציין שלמרות האיסור על אכילת חמץ, בביתי נוהגים להכין את כל העושר הקולינרי הכשר לפסח שמציעה תרבות הלדינו בחג הפסח, מאפים, תבשילים מעדנים, שאר ירקות ועוד.

 

חג שמח ונפלא ובשורות טובות לכולם.

 

 

 

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר