17 אפריל 2012

ניתפסו וידיהם אדומות

"ארוע המכה" אשר ספג איש חו"ל, השמאל אנרכיסטי, אנטי יהודי ואנטי ישראל אשר הפגין באזור כביש 90 וספג כגמולו, אבחת קת רובהו של סמח"ט הביקעה, סא"ל שלום אייזנר, מציפה תופעה מטרידה אשר חייבת להדיר שינה מעיני כל יהודי וישראלי.

לא, אין המדובר במכה עצמה שספג האנכיסט הפרובוקטור, הלה הרוויח את המכה ביושר וגם אם יקרקרו מנהיגינו השכם והערב עד שיכחילו פניהם כי נעשה כאן דבר פסול המחייב השעיית הקצין, הרי שעיון באלפי תגובונים ומאמרים משך היומים החולפים מלמד כי העם היושב בציון חכם מונים רבים ממנהיגיו ושוקל עניניו בהתאם למצבו הגאו-פוליטי המדיני לאשורו.  והעם במשקלו המכריע תומך במעשהו של הקצין ובז לשרלטנות ואזלת היד של מנהיגיו משת"פי התקשורת, בכל האמור להתערבות זרה בענינינו.

כיום כבר ברור כי נערכה פרובוקציה כנגד חיילי צה"ל.  ברי כי בכוונת האנרכיסטים תושבי חו"ל הפרובוקטורים היה לחסום את אחד מצירי התנועה הראשיים של מדינת ישראל הלוא הוא כביש מס' 90 , הם לא היו מפגינים תמימים כפי שניסו להציג עצמם . ברי כי התוקפנים היו הפרובוקטורים האנרכיסטים והם שפתחו באלימות קשה ראשונים. מספר דקות לפני "ארוע המכה" הונחת בידי הפרובוקטורים קרש עץ כבד על סא"ל שלום אייזנר ושבר שתי אצבעות בידו וחרץ את גבו.  זו גם הסיבה לאופן המוזר משהו בו השתמש בנשקו סא"ל שלום להשיב מכה אחת אפים לתוקפו (כפי שהאמין כי הלה, האנרכיסט הדני הוא התוקף).  כבר כעת ברי כי קלטת הוידאו "בושלה" משך יום תמים לפני שהוצגה לתקשורת כאשר הושמטו ממנה הקטעים המפלילים את הפרובוקטורים לפני "ארוע המכה" .  ברי גם כי התקשורת הישראלית היתה מודעת היטב לענין "בישול" הקלטת ובכל זאת סכרה פיה בענין ושתפה פעולה בששון ובשמחה עם האנרכיסטים שוטמי ישראל, נגד ישראל.

אך התובנות העולות מהארוע הינן קשות, קשות מכדי לקבלן.

צה"ל, אשר הפך בצמרתו מותווה פוליטקת שמאל קיצוני, אינו מגבה חייליו ומפקדיו אשר אינם ניתפסים כשייכים לאנ"ש.  צה"ל מפקיר ביודעין ובכוונת מכוון פצועים בשטח.  שלא תהיה אי הבנה, חיילינו לא יעלו בדעתם להפקיר חבריהם בשטח, המדובר הוא בקצונה הבכירה מרמות תתי-האלופים ול"גהנומה", הללו הם המפקירים.  תגובת צמרת צה"ל וצמרת המדינה להכפשתו בתקשורת של קצין בצבא, ללא בדיקה וחקירה נאותה, הינה שערוריה בקנה מידה לאומי.  כבר עברנו את "מדחת יוסף" ואת "יואב גלאנט" וכעת  מה?  כעת סא"ל שלום אייזנר?

יותר ויותר מתקבל הרושם כי קיימת יד פוליטית מכוונת שקועת אג'נדת שמאל קיצוני בצמרת צה:"ל ובעיקר בדרג מפקדי האוגדות, הפיקודים והמטכ"ל המכוונים ל"טהר" את הצבא מקצינים מוכשרים "מדי", לוחמנים, ימנים שומו שמים (ואלו "הימנים" הרי הם אשר יושיעו בסופו של יום את עם ישראל מאבדון) ולהותיר הצבא עם אשפה פוליטית בינונית בכישוריה הצבאיים בדרגים הבכירים.  ברוכים הבאים למקארתים נוסח צה"ל.

מזה שנים כי צה"ל התמסר כל כולו למערכת המשפט ולגחמותיה הנטויות שמאל קיצוני ואף אנרכיסטי.  ידועה האמרה "כל חייל נושא בתרמילו את שרביט המרשל" ואנו נוסיף...."כל חייל חייב לשאת בתרמילו צוות משפטנים ואל לו לעשות צעד בלעדיהם".  חיילינו סורסו על ידי מערכת משפטית פוליטית ובכוונה תחילה על מנת לחתוך ביכולתו, במוטיבציה שלו וזאת על מנת לכפות על מדינת ישראל כניעה לגחמות אויבינו הערבים.  חיילינו אינם בוחנים יותר את האויב קדימה, הם בוחנים את האויב המשפטני מעבר לכתפיהם, אחורה.  לא המפקדים המוכשרים מנהלים את צבאנו אלא צוותי צילום טלביזיה ועיתונאים הששים לכל בדל הכפשה שיכולים לסחוט כנגד חיילינו בעוד כל הפעילות הבזויה הזו ניתמכת ומגובה כל כולה על ידי פיקוד הצבא הפוליטי.  צה"ל אינו בעשתונותיו ויש להחזירו לשם ומהר.

עיון באלפי מסרונים וכתבות בנושא מאז אמש מורה על מגמה מפחידה.  כלל, כל-מכל-כל של אנשי השמאל המגיבים מחייבים העמדתו של סא"ל אייזנר לדין וסילוקו מהצבא.  אנשי הימין המגיבים נחלקים סדעותיהם.  ישנם הרואים בחומרה "מעשה המכה", וישנם התומכים במעשהו של סא"ל אייזנר וישנם אלו הפוסחים על הסעיפים דהיינו, התנהלות נורמלית של אנשים נורמלים העומדים בפני מקרה מעין זה.  אלא שהתובנה העולה מכל זאת הינה כאמור מפחידה, כזו אשר תמיד שכנה בנינו ואנו התעלמנו ממנה מאחר שהתקשינו לעכל את התמונה המצרפית. 

החלוקה המחנאית מלמדת כי אנשי השמאל בנינו "מחווטים" (הארד-ווייר) בדעותיהם, אינם מסוגלים למחשבה עצמאית פלורליסטית, אינם מסוגלים לפתיחות רעיונית, כאלו המכונים גם "ראשי עץ" .  ומדוע הדבר כה מטריד? משום שמאשש את הניצפה כי האימרה ש"העובדות אינן יכולות לבלבם" מחזיקה הרבה מים, ים שלם.  אם תמהנו הכיצד למרות 1700 נירצחינו עקב הסכם אוסלו האסוני.  גרוש גוש קטיף, עליית החמאס וריקוט ארך שנים של אזור הדרום, פינוי לבנון הנילעג ותוצאתו האינתיפדה השניה ומלחמת לבנון השניה...ועדיין לאחר כל אלו השמאל הישראלי (כל השמאל, לא רק הקיצונים האנרכיסטים בו), מסרב לקבל עובדות כהוויתם וממשיך להשליך עצמו לתהום של "שטחים תמורת שלום (מלחמה)", הריהי התשובה.   ובכך, בעיית השמאל הישראלי אינה אך בעייתו, זו בעיית כל עם ישראל.  האטימות המחשבתית הזו פירושה פתולוגי, לא פחות.

ואכן מדענים באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה פרסמו ממצאיהם בשנת 2010 המורים כי שמאלנות הינה מוטציה גנטית בקרב בני אנוש.  החוקרים קראו לכך "התכונה האוניברסלית-הליברלית" אך ציינו גם כי תכונה זו מצויה בעיקרה בתנועות השמאל.

הגיוני לכן לחשוב כי דעות, כל דעה בכל נושא, המושמעות מהצד השמאלי של המפה הפוליטית הינן אמנם לגיטימיות להלל מהפן הדמוקרטי אך אינן לגיטימיות מהפן הציבורי.  וכי הכיצד נוכל להאזין או חס וחלילה לקבל דעות "מחווטות", חד צדדיות, תמיד מוטות פוליטיות, תמיד כאיש אחד כנגד נושא כלשהו ולעולם לא דעות בעלות גוונים פלורליסטים, הכיצד אדם מן היישוב יכול להאזין ולקבל דעות מקובעות מעין אלו?  הכיצד זה נוכל לבור התבן מן הבר ולהבחין בין דעה לגיטימית הגיונית לדעה שאינה לגיטימית בקרב השמאל עקב היותה מקובעת פוליטית כפי שניזכר לעיל?

התקשורת פתחה ב"תפירת החליפה סביב הכפתור".  אתמול כלל תקשורת השמאל הכפישה הקצין אייזנר ללא כל ביסוס מאחר שהפרטים האופפים המקרה הרי כלל לא היו ידועים.  אלא שהתקשורת הוסיפה חטא על פשע בכך שהיום עסקה בקרב מאסף לטשטש דעת הקוראים והצופים להאמין בגרסת הכתבים ללא שהביאו את הטענות שכנגד באופן שלם, כעת כאשר פרטים רבים לזכותו של הקצין שוחררו לפרסום.  למעשה העלימה התקשורת מעין הציבור את העובדות התומכות בגירסת הקצין והציגו חזור והצג בנוסח שטיפת מח את קלטת הוידאו "המבושלת" והחסרה וזאת על מנת לכסות על כישלונות כתביה בדיווח הפרשה.

קשה גם להשתחרר מן הרושם כי תקשורת השמאל הישראלית נקטה בדרך של "נבואה המגשימה עצמה" דהיינו שתלה, היתסיסה גורמים שונים לקבל את דעתה המקדמית (כולל "גיבורי" האנרכיסטים) ואחר כך פרסמה זאת כדעה עצמאית של אותם הגורמים.  אל לנו לתמוה בענין זה, התקשורת הישראלית נוהגת כך באורח קבע, מעשה יום ביומו, באשר לעיתונות חוץ דהיינו, מזינה אותה בנקודת השקפתה ולאחר מכן מפרסמת את "דעת" עיתונות החוץ כדעה עצמאית "בילתי תלויה" של אויבי ישראל הרבים מספור ("רבים מספור" באדיבות התקשורת הישראלית כאמור).

אין ספק כי כל המעורבים בפרשה למעט סא"ל אייזנר ניתפסו בפרשה זו וידיהם אדומות דהיינו: צמרת המדינה, צמרת צה"ל, התקשורת, גוש השמאל, כולם  ניתפסו בעליבותם, שרלטנותם, קלקלתם, אפסותם ורכיכותם.

ולאחר כל הנאמר לעיל ראוי להוסיף כי היינו מצפים מסא"ל שלום אייזנר לשלוט בעצמו ולא להיכנע לפרובוקציה הלעומתית האנרכיסטית.  הוא כשל בכך, אלא שלא לנו, ממעמקי הכורסא הנוחה בביתנו למול מסך הטלביזיה (המתעתע) לשפוט אותו, באשר "לא היגענו למקומו".  רק בדיקה אובייקטיבית, בילתי תלויה (ואנו מציינים זאת ולא ביכדי...אלוף הפיקוד ניצן אלון השנוי במחלוקת עמוקה הוא הממונה על הבדיקה והוא המככב רבות במאמרינו כאיש מאנשי השמאל הקיצוני בצמרת צה"ל), יכולה לשפוך אור על שארע ועל כולנו להמתין בסבלנות לתוצאותיה.

יחד עם זאת מקנן בנו חשש עמוק כי סא"ל שלום אייזנר יהיה "השה לעולה", "הש.ג." אשר מתעטפי השמיכות בצמרת הצבא יעלוהו לעולה.

מאידך-גיסא, סילוקו משורות הצבא של קצין כה נאמן, מוערך ורב זכויות העושה ימים כלילות בהגנה על כולנו עקב ארוע זה, יהווה ליקוי מאורות לצה"ל ולמדינת ישראל, כמוהו כהנפת דגל שחור  מעל כולנו.  ימים יגידו אם יכולים אנו לסמוך על שיקול דעתם חסר הפניות (לכאורה) של מפקדי צה"ל.  הארועים עד עתה, אינם מבשרים טובות בכך.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca