מס' צפיות - 110
דירוג ממוצע -
השכר של ימות המשיח לא מפורש בתורה
פרשת בחוקותי
מאת: דוד דרומר 21/05/12 (12:14)

שולחן-השבת

 

מבט מיוחד ומרתק לפרשת-השבוע,

לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות

לאור תורת חב"ד

מאת

הרב יוסף קרסיק

שליח הרבי

ורב אזורי בת חפר - עמק חפר

פרשת בחוקותי

 

מדוע התורה לא מספרת על השכר שינתן בעולם-הבא ובימות המשיח?

 

בפרשת השבוע מפורט באריכות השכר הגדול הניתן ללומדי התורה ומקיימי מצוות ומעשים-טובים - "ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו .. ונתתי שלום בארץ .. ונתתי משכני בתוככם" ועוד ועוד, וכן מפורטים בהרחבה העונשים הקשים שינתנו למי שאינו מקיים את המצוות.

רבים שואלים מדוע הפרשה מזכירה רק את השכר והעונש הגשמי הניתן בעולם הזה וכלל לא מוזכר - לא בפרשתינו ולא במקומות אחרים בתורה שבכתב - השכר והעונש הניתן בעולם הבא ובימות המשיח? כל המושג של גן-עדן וגהינום לנשמות בעולם הבא לא מוזכר בתורה בפירוש בשום מקום, אלא אך ורק  במדרשי חז"ל ובתורת הקבלה והחסידות?

והלא השכר הניתן בעולם-הבא הוא באין ערוך נעלה מהשכר הניתן בעולם הזה, כדברי המשנה "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה", ואף הנסים והנפלאות שיהיו לעתיד-לבוא בימות המשיח יהיו נעלים ועצומים באין-ערוך מהשכר הניתן בעולם-הזה, כתיאורו המפורסם של הרמב"ם "באותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה, וכל המעדנים מצויין כעפר"; אם-כן מדוע התורה מתעלמת מכל זה ומספרת רק על השכר הניתן בעולמנו?

זאת ועוד: יש להבין מדוע התורה מזכירה רק שכר גשמי הניתן לגוף והיא מתעלמת מהשכר רוחני הניתן לנשמה [גם שכר הניתן לנשמה בעולם הזה, לדוגמא שהלומד תורה מוחו ולבו נעשים זכים, ולעתיד לבוא "לא3 יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם"]?

שאלה זו העסיקה את רבותינו הראשונים - הרמב"ם, האבן-עזרא, רבינו בחיי, רבינו ניסים, הכוזרי, רבי סעדיה גאון והרמב"ן, וכל אחד מהם ביאר את הנושא בדרכו המיוחדת.

אחד מגדולי פרשני המקרא, הרב הגאון רבי שלמה אפרים לונטשיץ, אב-בית-דין פראג ותלמיד המהר"ל - בפירושו "כלי יקר", סיכם את הביאורים וחילקם לשבעה. בא הרבי ובספרו המופלא לקוטי שיחות, הוסיף על כל גאוני עולם אלו ביאור נוסף, שמיני במספר - להלן תמצית הדברים המיוחדים.

לשם שמים

תירוץ ראשון: צריך ללמוד תורה ולקיים מצוות כדי לדבוק בבורא ולעובדו לשם שמים ולא כדי בשביל תועלת אישית, כדי לקבל שכר גשמי או רוחני. לכן התורה אינה כותבת על השכר והעונש הניתן בעולם הבא ובימות המשיח, כדי שהיהודי יעבוד לשם שמים ולא בשל קבלת שכר.

אם-כן מדוע כותבת התורה את הייעודים הגשמיים? כי הם לא ניתנים כשכר ופרס, אלא רק כדי להסיר את הדברים המפריעים, המעכבים ומונעים מלעבוד את ה'. כלומר התורה מבטיחה פרנסה, בריאות וכו' כדי שיוכלו להתמסר בהחלטיות לעבודת הקודש בלי מניעות ועיכובים, ובעניני השכר, שיהיה באמת רק לעתיד לבוא, לא עוסקת התורה, כדי שלא לגרום ליהודי לעבוד את ה' עבור גמול, כי העבודה המעולה והמשובחת רק כשהיא נעשית לשם שמים.

שכר נשגב

תירוץ שני: התורה ניתנה לבני-אדם החיים בעולם הגשמי, והיות שתשוקת רוב בני-האדם בעולמינו הנוכחי, לשכר גשמי ולא רוחני, לכן התורה מדברת על ייעודים גשמיים שבהם לכל אחד ואחת הבנה והשגה, חשק ותשוקה.

ביאור נוסף, דומה לביאור האמור: התורה ניתנה לכל בני האדם ולא רק ליחידי סגולה, והיות שעניני השכר הרוחני הניתנים בעולם הנשמות שבגן-עדן, עמוקים ונשגבים מהבנת רוב הציבור, כי לאדם גשמי "קשה לצייר ענין הרוחני", לכן העלימה התורה את עניני העולם הבא בשל קוצר דעת ההמון, והיא עוסקת בשכר הגשמי הנראה לעינים והמובן לכל, בעולמינו הגשמי הנוכחי.

שכר ניסי

תירוץ שלישי: השכר הגשמי הניתן בעולם הזה, הוא פלאי ועל-טבעי הרבה יותר מהשכר הרוחני הניתן בעולם הבא:

במחשבה רציונלאית נשמע הגיוני ששכר על עבודת ה' ינתן בעולם הרוחני של הנשמות בגן-עדן, אבל קשה להבין איך הוא ניתן בעולם הזה - כי בעיניים הגשמיות נראה לכאורה שעולמינו מתנהל בדרך טבעית שאינה תלויה במעשה אדם בודד: "ונתתי גשמיכם בעתם", ירידת גשם בעתו, הוא תוצאה ממאורעות טבעיים של חום וקור, רוחות ועננים המושפעים מאירועים טבעיים המתחוללים בכל האטמוספרה, והנה באה התורה וקובעת דבר מופלא: אותם שינויי אקלים עולמיים, שינויי טמפרטורות ומזגי אוויר תלויים בעבודת המצוות של היהודי! כשיהודי דבק בדרכי ה' הוא גורם תהליכים אדירים בכל הטבע, הגורמים לירידת גשמי ברכה בארץ!

אמרו חז"ל "חש בראשו יעסוק בתורה וכו'", הדבר נשמע לכאורה לא הגיוני: וכי מה הקשר ביניהם - יש בעיה רפואית בגוף, וכיצד היא נפתרת עקב עיסוקו בתורה? כיצד כאבי הראש ולחץ הדם מתאזן בשל לימוד התורה? אלא זה אכן נס ופלא גדול ביותר, ודווקא לכן התורה כותבת רק על השכר הגשמיה, שהוא באמת השכר הכי נסי ועל טבעי.

שכר גלוי

תירוץ רביעי: אילו  התורה היתה כותבת על השכר הרוחני הניתן בעולם הבא ולעתיד לבוא, יכלו הכופרים לטעון שהדברים שקר (עפ"ל), שלכן התורה הרחיקה אותם לעולמות רוחניים שאינם נראים בעינים גשמיות (בבחינת "הרוצה לשקר ירחיק עדותו"), ומי יודע אם הדבר אמת; לכן נתן ה' שכר גשמי, הנראה בעולמינו הגשמי, כדי שהכל יראו בעיניהם שיש בורא ומנהיג לבירה זו, והוא מעניק שכר וגומל חסד עם שומרי מצוותיו.

לבטל אמונות טפלות

תירוץ חמישי: בתקופה  הקדומה כשהיו אבותינו במצרים, בני-אדם האמינו שעבודת כוכבים ומזלות היא המשפיעה ברכה בשדותיהם וגורמת לירידת גשמים בעתם ושאר הצלחות הגוף, לכן כשהוציא ה' את ישראל ממצרים ונתן להם את התורה הקדושה והאמיתית, הבטיח להם שעל ידי התורה יזכו לאותם יעודים גשמיים, כדי לעודדם לזנוח ולסור מדרכי ההבל והשקר ולדבוק בתורת אמת. אבל חיי עולם-הבא לא הוצרכה התורה להבטיח, כי גם בעבודה זרה שעבדו קודם - לא הובטחו לכך.

מובן מעצמו

תירוץ שישי: השכר בעולם הבא לנשמות ברור ופשוט ונלמד מקל-וחומר: אם בעולם הזה שהנשמה שוכנת בגוף גשמי וחומרי, היהודי זוכה לדבוק בשכינה (ולנביאים וכדומה), והוא מקבל שכר וכל טוב, קל-וחומר שאחר הפרדות הנשמה מהגוף בעולם הנשמות ללא הגופים - ידבקו בשכינה ויקבלו שכר וכל טוב.

שכר לכללות האומה

תירוץ שביעי: התורה כותבת רק שכר הניתן לכללות האומה, הוא השכר הגשמי שכאשר רוב בני האדם יקיימו מצוות - הגשם ירד בעתו וכו', אבל השכר שינתן בעולם הבא יהיה לכל איש בפני עצמו לפי מעשיו האישיים - בזאת, בשכר כל יהודי ויהודי לעצמו, לא עסקה התורה.

חיבור מושלם לה'

תירוץ שמיני: אדם5 מורכב משני רבדים - גוף גשמי ונשמה רוחנית, עבודת ה' בתורה ומצוות צריכה לחדור ולמלא את כל מהות ואישיות היהודי, הגשמי והרוחני, לכן ניתנו שני מיני שכר: גשמי לגוף ורוחני לנשמה.

היות שהחידוש הגדול בעבודת היהודי אינו בכך שנשמתו האלוקית מצטרפת ומתלהבת בעבודת ה', אלא מכך שגופו הגשמי מחובר לעבודה האלוקית בתורה ובמצוות, לכן גם החידוש הגדול במתן השכר, הוא השכר הגשמי הניתן לגוף ולא השכר הרוחני הניתן לנשמה;

אילו השכר היה רק רוחני, לא היה זה ביטוי שהתורה חדרה בכל מהות ואישיות האדם אלא רק לרובד הרוחני שלו, שלכן הוא רק מקבל שכר רוחני; אבל כשהוא מקבל שכר גשמי, ניכר שהתורה והמצוות חדרו ומילאו את כל רבדי אישיותו ונהיו חלק ממציאותו ומהותו - גופו ונשמתו, לכן מדגישה התורה את השכר הגשמי, כי זה עיקר החידוש בעבודת האדם ובשכר הניתן לו.

ויהי רצון שנזכה לראות השכר הגשמי והרוחני גם יחד, בימות המשיח במהרה בימינו בקרוב ממש.

מקורות: כלי יקר, ויקרא, כו,יב. לקוטי שיחות חלק לז, עמוד 79. ועוד.

תגובות והערות-הארות יתקבלו בשמחה, למייל:    ryk613@gmail.com

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר