מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"ויקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם: רב לכם..." (במדבר ט"ז/ג').

חילוקי הדעות, הויכוחים, שקלא וטריא, מהווים את התשתית העיקרית לחכמת העם היהודי, שהרי 2700 דפי הגמרא מבוססים על מחלוקות. הלמידה המתמדת מוסיפה ידע, המהווה כוח חשוב ועקרוני בפעילותו והתקדמותו של האדם. שאילת השאלות על בסיס הידע הנצבר במוח, מטפח את החכמה והתבונה. אנו מודעים ללימוד בחברותא בישיבות מאז ומתמיד - לימוד בו הלומדים מתווכחים ביניהם כל הזמן, אך זו למידה מתוך יחס כבוד והערכה הדדית .

המחלוקת של קורח ועדתו, כפי שמצוין בכתוב: "ויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי...ויקומו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמישים ומאתיים נשיאי עדה קריאי מועד, אנשי שם" (במדבר ט"ז/א'-ב'). היינו, קורח השפיע על 250 בני המעמד הגבוה, מנהיגי ישראל במדבר, ללכת בדרכו ולערער את הנהגתו של משה. קורח ועדתו ביקשו שררה לעצמם.

הגאון מוילנא ורבי אלימלך מליזנסק מבהירים לנו, שלכל אחד מ- 250 האנשים שהיו בעדתו של קורח היתה תאווה אישית משלו, אינטרס פרטי במחלוקת, אך הם התאחדו לצורך המאבק נגד משה.

ה"מחלוקת" (ויכוח) היא חיובית וחשובה, כל עוד היא מבוססת על ידע ועל החלפת דעות וקבלת רעיונות חדשניים ויצירתיים. אך כאשר הויכוח בא ממקום של קנאה והתרסה, הוא יוצר חילוקי דעות הגורמים לקרע. מחלוקת קורח ועדתו מודגשת על ידי רבים מחכמינו כ"מחלוקת שאינה לשם שמים" והיא מהווה דוגמא למחלוקת שלילית. חכמים מבהירים לנו שמעשה קורח ועדתו הוא דוגמא לפלגנות שעלינו דווקא להתרחק ממנה ולא לעודד אותה, סוג מחלוקת כזאת אינה מביאה לחכמה אלא לשנאת אחים.

מחלוקת לשם שמים מתגשמת ומתקיימת, כמו מחלוקת של הלל ושמאי. מחלוקת שלא לשם שמים אין סופה להתקיים, כמו מחלוקת קורח ועדתו. המחלוקת היא דבר טבעי, חשוב ואיכותי, בתנאי שהמחלוקת מבוססת על " אמת ואהבה" - מתוך שלום ובדרך מכובדת. במחלוקת לשם שמים מחפשים את האמת, את ההלכה הנכונה, את הידע וההתפתחות. מחלוקות שליליות גרמו במהלך כל השנים למחלות, להרס, לחטאים, למעשי רשע ולשנאה. קבוצות מגובשות נפרדו ורבו ביניהן, עיירות גדולות נהרסו ואנשים רשעים השתלטו על הנהגת המקומות האלה.

קורח היה ראוי להיות מנהיג בישראל, הוא היה מחונן, תלמיד חכם וממשפחה מיוחסת, אך התנהגותו במחלוקת ובקשתו להשתלט על המנהיגות נעשתה בדרך לא הוגנת. על כן נענש ע"י בורא עולם יחד עם כל האנשים שהתחברו אליו - האדמה פתחה פיה ובלעה אותם.

חשוב שכולנו - הורים, מורים ותלמידים - נלמד על חשיבות הויכוחים והמחלוקות לפיתוח החכמה, אך הכל מתוך מחלוקת לשם שמים, מתוך אמת ואהבה. נלמד לראות את הטוב בידידים, ליצור חיי חברה מתוך כבוד והערכה ונקיים את הציווי "ואהבת לרעך כמוך". צריך אדם לטפח עצמו, ללמוד, להשכיל, להחכים, להיות טוב לב, כדי שיוכל לאהוב את עצמו ואז יוכל גם לאהוב את חברו כשם שהוא אוהב את עצמו.

מי יתן ותתקיים בנו תפילתו של רבי אלימלך מליזנסק:

"ותן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה בלבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה".

 www.h-y1.fav.co.il 

                                                                                                            ד"ר יחיאל שרמן