ביום שני האחרון 6.8.2012  הלך לעולמו אדם ענק לאחר מחלה קשה שנקראת סרטן - המחלה הארורה ביותר עלי אדמות שמחסלת אנשים יקרים למשפחותיהם ולעיתים גם לחברים וידידים.

האיש שעליו אני מדבר - הוא אבי - אליעזר בן-יעקב ז"ל,  חבר קיבוץ מעין צבי משנת 1952, לאחר שעבר לשם מקיבוץ שדות ים שהיה ממקימיו,  אדם שתרם המון לתנועה הקיבוצית במסגרת עבודתו באיחוד הקבוצות ואחרי זה תק"ם - לאחר האיחוד עם המאוחד.   היה שנים רבות  מרכז  ועדת  המשק של התנועה,  באשרי מרוכז, בועדת המשק של התק"ם - היה מרכז ועדת הביטחון של התק"ם בשנים 72-73  (כולל מלחמת יום הכיפורים היה הנוראית, אחראי לפינו ישובי הגולן שהיו בסכנה גדולה)   היה מרכז ועדת שיכון של התנועה - ויצר אפשרויות נדירות לפיתוח מבנים שונים בקיבוצים בתנאים טובים בשל קשריו הטובים באגף הכפרי של משרד השיכון.

בקיבוץ עסק  בריכוז הפלחה - שלחין גד"ש,  מרכז משק בשנת 1968,  גזבר,  התחיל את הפיכת חדר חולים לבית סיעודי  - בית תמר,  אחראי למכונת השיכפול בשנת 1990,  וליד כל אלה החל לפתח שטח של מכונות חקלאיות שיצאו מפעילות חקלאית כדי להציג מכונות אלה לקהל הרחב מהקיבוץ שמגיע מדי יום לשטח שלו ליד החדר אוכל של הקיבוץ.  בסביבת המחרישות בנה בריכת דגים לה הקדיש זמן רב, מחשבה.  כמו כן גידל קקטוסים ליד הבית שזכו לכבוד רב.

מלבד כל אלה היה בונה מדי שנה סוכה לפני הבית, כמעט לבדו במשך יומיים שלושה ולאחר סיומה בערב החג החל להזמין אושפיזין לסוכה, קודם בני משפחה ולאחר מכן את מרבית חברי הקבוצה בקבוצות שייכות - להתאים את האנשים - וכדומה - כל אדם זכה אצל הורי לייחס חם וטוב ולכיבוד רב - כולל יין רימונים מעשי ידיו.                                                                                                                                                 

היה בעל - אב וסב לתפארת ישראל - אדם חם ואוהב - שהיה מוכן לעזור ככל שיכל,   וכך  עמד בכל כוחו ויכולתו על מנת לבנות לנו את הדירה בקיבוץ,  בית טוב בו אנו גרים עד היום.  מאחר ואין לי רשיון נהיגה שימש רבות בתוך הנהג שלי לכל מקום ובכל שעה שהתבקש,  אדם מיוחד הרבה  אנשים מעריכים  אותו לטובה  וכך נזכור אותו לעולמי עד.

תיהיה נשמתו צרורה בצרור החיים