הצרכנים העיקריים של תעודת הבגרות אמורים להיות המוסדות להשכלה הגבוהה ומעסיקים. האם זו הייתה מטרת הבחינות מתחילתן? מתי בכלל התחילו איתן? תחילתו של החינוך העל יסודי בהקמת "הגימנסיה העברית" ביפו בשנת 1906, מספר התלמידים שלמד בתיכון היה מועט. תלמידים מכיתה ט` למדו לבחינות גמר (אשר שמן הוסב בהמשך לבחינות בגרות) במגמה ריאלית ובמגמה ספרותית. בהתחלה הבחינות היו שונות בין בתי הספר, אך לאחר מכן גובשו בחינות מוסכמות בין המנהלים ונציגי האוניברסיטה העברית ומחלקת החינוך של הוועד הלאומי לכנסת ישראל.

העמידה בבחינות הגמר העניקה לתלמיד זכאות לתעודת גמר. על פי החוקר יעקב ליברמן ממכללת "אורנים", המורים דרשו אז את קיום בחינות הגמר מאחר והרגישו שחלק מהתלמידים לא מתאמצים כפי יכולתם, וכפתרון לבעיות משמעת. כלומר כבר מראשית דרכן היו הבחינות מיועדות לשמש כלי לדרבון התלמידים וכלי מיון עבור המוסדות להשכלה גבוה. כתוצאה מכך שבחינות הבגרות משמשות מדד עיקרי להערכת ביצועי מערכת החינוך כולה, בתי-הספר, המורים ובעיקר התלמידים הן נעשות לגורם משמעותי בתוכנית הלימודים.

מטרת בחינות הבגרות מיטלטלת בין  עידוד מצוינות אישית לבין יצירת שוויון בין כל התלמידים. מטרה אחת אינה משתנה לאורך השנים, והיא: להביא לעלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות. השרה לימור לבנת ציינה שהעלאת אחוז הזכאות לתעודת הבגרות מ- 40 אחוז ל- 100 אחוז היא אחת ממטרות העל שלה כשרת חינוך. כתבנו כבר ברשומה קודמת (בשבחי החינוך המקצועי) שלא כל התלמידים יכולים להגיע לתעודת בגרות אלא אם מורידים את רף הזכאות לה. מספר הזכאים אכן עולה - אך נוצרת הבחנה בין זכאות לתעודת בגרות לבין תעודת בגרות "אוניברסיטאית". האוניברסיטאות מוסיפות ניקוד ומשקללות מקצועות מסוימים ("בונוס") וכן דורשות מבחן נוסף, פסיכומטרי.

האם בחינות הבגרות מעודדות רכישת ידע? לא ממש. כל תלמיד יכול לספר כיצד ההתמקדות בבחינות הבגרות מדכאת את חדוות הדעת של התלמידים וגורמת למורים ולהם עצמם לעסוק בבחינות במקום בתכנים הנלמדים. עצם קיומן של הבחינות מעלה את רמת המתח, החרדה והלחץ במערכת כולה. מורים יכולים לספר על  לחצים על המערכת להורדת הדרישות והרמה של הבחינות על מנת לשפר את אחוזי הזכאות.

האם מבחני הבגרות מנבאים הצלחה בלימודים אקדמאיים? לדעתי לאו דווקא. בני נוער רבים אינם פנויים נפשית להתמקד בלימודים. אחרי הצבא הם מתייצבים, לומדים במכינה ומתקבלים לאוניברסיטה. אם כך מדוע להתאמץ בבחינות הבגרות? עבור רוב המשרות המפורסמות כיום נדרשים תואר ראשון, ניסיון מקצועי, או תעודה מקצועית. בלוחות הדרושים בעיתון יש מעט מאוד מודעות שהדרישה בהן היא לתעודת בגרות או 12 שנות לימוד. ברוב מודעות המזכירות הדרישות היא לידע בהפעלת יישומי מחשב משרדיים.

והבגרות: "בשלות, תכונתו של האדם הבוגר המתבטאת באישיותו ובהתנהגותו. (כמו רצינות, שליטה עצמית, שיקול דעת)". האם משהו מכל זה בא לביטוי בבחינות הבגרות? האם התעודה ניתנת על תכונות אלו? לא ולא! אין קשר בין התעודה ובין התכונות שאנו רוצים למצוא בצעיר בוגר של מערכת החינוך. נראה כיום שבחינות הבגרות הפכו מאמצעי למטרה!

עוד דעות תוכלו לקרא בבלוג: מה שיש לי לומר לך