אמצעי המניעה נחלקים לשלושה סוגים:

1. אמצעי מניעה לא רפואיים:

מדובר באמצעי מניעה פשוטים שאינם דורשים התערבות או מרשם של רופא, אולם ההצלחה והבטיחות של האמצעים הלא רפואיים נחשבת ליחסית נמוכה ונגרמים לא מעט מקרים של הריונות לא רצויים.

בין האמצעים: המשגל הנסוג – שפיכה של הגבר מחוץ לנרתיק האישה הימים הבטוחים – אי קיום יחסי זמן סביב תקופת הביוץ קונדום תמיסות קוטלות זרע – כמו נרות או שטיפות דיאפרגמה – מעין קונדום נשי שמוחדק לנרתיק בתוספת של קרמים קוטלי זרע הגלולה של היום שאחרי "פוסטינור", ש יש לקחת את זה ככל יותר קרוב לתאריך קיום יחסי המין

2. אמצעי מניעה רפואיים:

אמצעי מניעה בצורת טבעת אמצעי המניעה הרפואיים הם בטוחים יותר.

השכיחה מבין אמצעי מניעה אלה היא הגלולה נגד הריון שמכילה הרכב כימי של הורמונים שנועדו לשבש את המחזור ההורמונלי הרגיל של האישה ולגרום לכך שהביצית שיוצאת מהשחלה לא תעבור אל הרחם וההתפתחות שלה תדוכא.

את רוב הגלולות לוקחים מדי יום ואחוז הבטיחות שלהן הוא 99%.

בנוסף, הגלולות מסדירות את המחזור החודשי, מורידות את כמות הדימום ואת הכאב שנגרם בזמן המחזור וחלקן גם מטפלות בפצעי בגרות ושיעור יתר.

את החומר הכימי של הגלולות ניתן לקחת על ידי בליעה, מדבקות שמודבקות אל הגוף, או על ידי טבעת פלסטית המוחדרת לנרתיק למשך 3 שבועות ואז יוצאת משם למשך שבוע (תדירות לקיחת הגלולות).

קיימות גם גלולות מיוחדות שמותאמות לנשים מניקות, המכילות את הורמון הפרוגסטרון, ולוקחים אותן מתוך רצון לשמור על התינוק שלא ייפגע מההורמון שהאמא בולעת.

החיסרון הגדול של הגלולות הוא שהן לא מונעות העברה של מחלות מין, כמו הקונדומים. נשים הסובלות מקרישיות יתר (תורשתי) אינן יכולות להשתמש בגלולות שיכולות לגרום להן להתקפי לב ושיתוק מוחין.

נשים מעל גיל 35 שמעשנות לא יכולות להשתמש בגלולות. אמצעי מניעה רפואי נוסף הוא זריקות נגד הריון של הורמון הפרוגסטרון, שמשמש כאחד מההורמונים הפעילים הנמצאים בגלולות. החומר מוזרק פעם בשלושה חודשים.

3. התקנים תוך-רחמיים:

התקן תוך רחמי "מסורתי" מדובר בגוף זר בצורת האות T המורכב ממבנה פלסטיק עם סליל נחושת עליו. ההתקן התוך רחמי גורם לתגובה כימית שבעקבותיה אינה מתאפשרת קליטה של הריון ברחם. מחקרים רפואיים גילו כי תנועת החצוצרות, שמאפשרת התקדמות הזרע אל הביצית, נעצרת בגלל אותה תגובה כימית.

ההתקן התוך-רחמי מוחדר במרפאת הרופא ומיועד לתקופה מקסימלית של חמש שנים במהלכה האישה צריכה להיבדק אחת לחצי שנה. אם קיימות תופעות לוואי כמו כאבים, דלקת, אי-נוחות, או במקרה שברצונה להיכנס להריון – מוציאים את ההתקן מיידית. במידה ומתפתח הריון עם ההתקן בפנים, יש להוציאו מיד עם אבחון ההריון.

לאחרונה פותח התקן תוך-רחמי חדש בשם MIRENA, שבשונה מהתקן התוך-רחמי המסורתי, במקום סליל הנחושת, הוא מפריש את הורמון הפרוגסטורון. על ידי ההפרשה הוא יכול לטפל בדימומי יתר של האישה, לעיתים עד כדי כך שהיא תפסיק לקבל מחזור חודשי. התקן זה הוא יקר יותר מההתקן המסורתי מחקרים הראו כי נשים שהשתמשו ב MIRENA נטו יותר לפתח ציסטות בשחלות. היתרון של ההתקנים התוך-רחמיים הוא שהם לא גורמים לתופעות כלליות בגוף (כמו במקרה של הגלולות) ולא צריך לזכור לקחת אותו. בנוסף, לאורך תקופה ארוכה הוא יותר זול מרכישת גלולות. החסרון של ההתקנים הוא שהסיכוי להיכנס להריון גדול יותר מאשר גלולות והם לא מונעים הריון חוץ רחמי.

ד"ר אילון לחמן הוא בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון ומומחה בכיר לגיניקולוגיה ומיילדות ומנתח בעל מוניטין.

הוא נחשב לרופא מהשורה הראשונה בזכות רמתו המקצועית הגבוהה והשיטות החדשניות אותן הוא מיישם בעבודתו.

כיום מנהל ד"ר לחמן שתי קליניקות משגשגות:

האחת ליד בית-חולים "אסותא" בתל-אביב והשנייה באילת.

הוא מנתח בכיר בבית חולים "אסותא" ומיילד באופן פרטי בבית-חולים "לניאדו".

לייעוץ והזמנת תור - 03-5462965