המדינה קוראת להם "ערבים נוצרים", חברי הכנסת הערבים קוראים להם "פלסטינים" - והם? הם קוראים לעצמם מארונים, ארמים-סורים, קופטים, אשורים ופשוט - נוצרים. 

לפני כמה שנים קם ארגון ישראלי מדהים, שבראשו עומדים הכומר האורתודוקסי, גבריאל נדאף, והקצין המארוני, שאדי חלול. שמו של הארגון הוא "הפורום לגיוס העדה הנוצרית", שקורא לנערים ונערות נוצרים ונוצריות בגיל הגיוס להתגייס לצה"ל ולשרת את מדינת ישראל. קריאה זו נובעת מתוך הזהות הלאומית של הנוצרים במדינת ישראל - הם אינם רואים את עצמם שייכים ללאום הפלסטיני או ללאום הערבי הכללי - הם שייכים לאומה הנוצרית כולה, ולפלגיה השונים. מדינתם ומולדתם, זה אלפי שנים, היא מדינת ישראל - וכך הם גם רואים אותה.

צפיתי בכתבה ששודרה בערוץ 1, שבה מדברים על העדה הנוצרית ועל הפורום. אדם אחד, בשם סאמר ג'וזין מהכפר מעיליא, מייצג בצורה יפייפיה את ההתנגדות של העדה הנוצרית ללאום הפלסטיני והערבי.
המראיין שואל אותו "אתה לא מרגיש פלסטיני?", ועונה לו סאמר: "את האמת? אני מרגיש שאתה פוגע בי עכשיו, אתה מקלל אותי. כשאתה אומר לי 'אתה פלסטיני' - זאת קללה".

אז בואו נלך שנייה למקור - מי הם הנוצרים בארץ?

הנוצרים במדינת ישראל

הנוצרים במדינת ישראל באים משלל מוצאים אתניים, לשוניים ותרבותיים.

אמנה אותם עכשיו.

המארונים - מי הם?

שאדי חלול, שלו אני רוחש אהדה עמוקה, טוען שהמארונים הם ארמים. ואכן, שפתם הקדושה, המשומשת לתפילה, היא ניאו-ארמית. אך האם השפה ותו לא קובעת את מוצאם האתני?

במאמר שפרסמה רבקה שפק-ליסק, היא מספרת על הפיניקים בארץ ישראל ובלבנון, את מעשיהם, גבולות שליטתם וכ'ו וכ'ו. אז, קופצת הכותבת למארונים, בלי להתייחס לפיניקים המודרניים או לקשר איכשהו את הסיפור על הפיניקים.

אני אשלים את שהיא החסירה:

המארונים הם צאצאי הפיניקים.

הפיניקים, שמקורם בלבנון, שמרו על ייחוד אתני בתקופה ההלניסטית ועל דתם הפוליתאיסטית - הכוללת את בעל, אשרה, עשתרת, תנית, אל עליון, אדון, אשמון וכ'ו. לאחר תחילת הנצרות, הפיניקים היו מבין הראשונים (אחרי יהודים מִסְפּר בארץ ישראל) שהתנצרו ועקבו אחר הדת החדשה. כמובן שלא כל הפיניקים, אבל אצל כולם נשמרה הזהות הפיניקית-כנענית הזו. 
הפיניקים הללו הפכו להיות המארונים, לפני שקראו לעצמם מארונים.

במאה ה-5 לספירה, הגיע כומר ארמי, בשם מארון, עם חסידיו להרי הלבנון. הוא היה ההתחלה של הנצרות המארונית. חסידיו הארמים המעטים התחילו בפעולות המרה לאוכלוסייה הפיניקית הנוצרית והלא-נוצרית כאחד - כדי ליצור את האומה המארונית. רובם ככולם של המארונים הם צאצאי אותם פיניקים שהומרו ע"י חסידיו של מארון המורה. היו גם מארדיטים, אך גם הם היו קומץ בתוך הגל העצום של הפיניקים המחודשים.
בגלל השפעתם של הארמים, מארונים רבים רואים עצמם כארמים ומדברים בשפה הארמית כשפת קודש וחולין.
אך, השפה המקורית והעתיקה של המארונים/פיניקים, היא השפה הפיניקית, שדומה בצורה מדהימה לשפה העברית שלנו. לדעתי הצנועה, יש על המארונים לשוב ולדבר בפיניקית או להגביר את השימוש בעברית, בכל העולם בכלל ובארץ ובלבנון בפרט. לכן, יש להכיר במארונים כפיניקים (או כ"מארונים"), להקים מרכזים לקהילה, להנהיג שירות חובה בצבא, להקים בתי-ספר דוברי פיניקית/עברית ולטפח את הזהות הפינקית של הדור החדש.

המארונים, כיום, מונים כ-3.2 מיליוני נפשות, כאשר כל נשיאי לבנון היו מארונים, הרבה מאוד אנשי רוח ואמנים הם מארונים ותנועות פוליטיות מארוניות משפיעות, התומכות בעובדות הפיניקיות, קמות ובועטות (כמו שומרי הארזים, של אטיין סאקר; הפלאנגות, של משפחת ג'מאייל; צבא דרום לבנון, צד"ל;  - התנועות הללו, ועוד, סייעו לישראל בזמן מלחמת לבנון הראשונה נגד הפלסטינים, חזבאללה ואמל).

המארונים בארץ מרוכזים בעיקר בגליל עם אוכלוסייה מרשימה בגוש חלב ההיסטורית (ג'יש, של ימינו). בגוש חלב, רוב המארונים רואים עצמם כארמים - שאדי חלול הוא מגוש חלב.

מבחינה אתנית, כפי שציינתי גם באחד ממאמרי הקודמים, המארונים הם האומה הקרובה ביותר ליהודים/עברים.  זה הרבה יותר מאשר הערבים. אם הולכים לפי המוצא האתני של הערבים ושל העברים/יהודים, הערבים הם יותר כמו הדוד מדרגה שנייה - בעוד שהמארונים הם אחינו.

הארמים - מי הם?

הארמים שימרו את שמם ואת שפתם בצורה מרשימה למדי, לאור נסיונות אסלאמיזציה וערביזציה כבירים.

הארמים הם צאצאי הארמים הקדומים ששלטו וחיו בסוריה בכמה וכמה ממלכות עצמאיות. רוב האוכלוסייה הנוצרית בלבנט תגדיר עצמה כ"ארמית" - ארמית הייתה ה"לינגואה פרנקה" של האיזור ואף הייתה שפתו של ישו, משיח הנצרות (למרות שישו דיבר בניב ארמי גלילי-ארץ ישראלי, כיאה ליהודי במאה הראשונה לספירה).

כפי שכתבה במאמרה רבקה שפק-ליסק, אין תיעוד רב לגבי הגעת הארמים לארץ, אבל יש להניח שבמציאות של המזרח התיכון, מצאיות נוודים בעיקרה ומדברית, הארמים הגיעו בנדודים וברעיית צאן לארץ ישראל והשתקעו. 

לדעתי הפשוטה, יש להכיר בארמים כארמים, להקים בתי-ספר דוברי ארמית לקהילה הארמית ולטפח את זהותם הלאומית ביחד עם הזהות הלאומית העברית-יהודית - כדי שיווצר מן רגש של גורלות שלובים ומטרה מאוחדת.

אשורים בארץ - מי הם?

למי שלמד תנ"ך בבית הספר, המילה "אשורים" מעלה לו את חורבן ממלכת ישראל הצפונית (שעליה דיברתי במאמרי הקודם) ומסע סנחריב ליהודה. 

אך, האשורים המודרניים די שונים מהאשורים המקראיים וההיסטוריים. לא מבחינה אתנית, כי מבחינה אתנית הם ממוצא אשורי, בבלי, כשדיי (כאלדיי) ואכדי. הם שונים בעיקר כי הם אינם שולטים באדמתם, אינם אימפריה חזקה ואינם עולים על כ-3.3 מיליוני נפשות. 

האשורים המודרניים דוברי ניאו-ארמית אשורית - זו סוגה של ארמית בעלת השפעה רבה (בצורת מילים) מאכדית (=בבלית ואשורית, שהיו ניבים של אכדית).

האשורים בארץ הם בהחלט קומץ מהאוכלוסייה הנוצרית הכוללת. הם מונים כ-1,000 איש ומרוכזים בעיקר בירושלים. 

הקופטים - המצרים הקדומים

הקופטים, שנקראים ע"י התקשורת כ"מצרים נוצרים" או "הערבים הנוצרים של מצרים" - הם בתכלית אינם ערבים. הקופטים הם הצאצאים של המצרים הקדומים, עם כל המשתמע מכך.

השפה הקופטית, שהיא שפה מדהימה ביופיה, נובעת ישירות מהמצרית העתיקה. יתרה מזאת, בלשנים ואגיפטולוגים (=חוקרי מצרים העתיקה) השתמשו ומשתמשים בשפה הקופטית כבסיס להבנת הקונטקסט והפירוש של מילים ממצרית קדומה ממצבת ואסטלות שנמצאות במצרים.

בארץ ישנם רק כ-1,000 קופטים, וגם כן, רובם נמצאים בירושלים.

אנקדוטה מעניינת: בספר "חצוצרה בוואדי", של סמי מיכאל, המספר על נוצרייה מוואדי ניסנס, בחיפה, מסופר גם על סבה - שהוא נוצרי קופטי. בספר חוזר המושג "ערבי נוצרי", אך לפי מוצאו של הסב - אפשר לראות שהם אינם ערבים, לפחות חלק מהם אינו ערבי.

וחבר'ה, יש גם יהודים

כפי הנראה, חלק גדול מהאוכלוסייה הנוצרית-אורתודוקסית, וחלקים מסויימים מהאוכלוסיות הקתולית (שאינה מארונית) ומהמלכיתית - הם צאצאי יהודים/עברים שהתנצרו. יכול מאוד להיות שחלק גדול מהם גם צאצאים של המתנצרים הראשונים, חסידי ישו.

__

לסיכום - רוב הנוצרים במדינת ישראל אינם ערבים! הנוצרים במדינת ישראל שייכים לקבוצות אתניות-תרבותיות מגוונות ושונות, וחלק גדול מהאוכלוסייה הנוצרית בארץ, שבראשם עומד הארגון המבורך של "הפורום לגיוס העדה הנוצרית", אינם מגדירים עצמם כערבים ורוצים להיפרד, אחת ולתמיד, מה"ערביות" שנכפתה עליהם.