המחקר, שנערך על ידי מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, בחן את עמדותיהם של מעסיקים בנוגע להעסקת עובדים מבוגרים בישראל. המחקר מתבסס על סקר מקיף בקרב מעסיקים, על נתוני הלמ"ס ועל ראיונות עומק עם מנהלים בדרג ביניים ומנהלים בכירים בארגונים בינוניים וגדולים.

מממצאי המחקר עולה כי 72% מהמעסיקים סבורים כי עובדים מבוגרים מתקשים בלמידת שיטות חדשות, ו-83% סבורים כי הם נצמדים לשיטות מוכרות. עוד עולה כי כמחצית מהמעסיקים סבורים שעובד מבוגר הוא אדם שגילו בין 50 ל-60.

החוקרים זיהו מספר גורמים התורמים לתפיסות המכלילות השליליות של מעסיקים על עובדים מבוגרים. אחד הגורמים הוא מעמד הקביעות, המעניק לעובדים מבוגרים ביטחון תעסוקתי רב. גורם נוסף הוא חוק גיל הפרישה, המחייב עובדים לפרוש בגיל 67 לגברים ובגיל 62 לנשים.

עם זאת, המחקר גם העלה כי מעסיקים מעריכים את ניסיונם ונאמנותם של עובדים מבוגרים. כך, 96% מהמעסיקים סבורים כי עובדים מבוגרים בעלי ניסיון רב, ו-90% סבורים כי הם נאמנים לארגון.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, מסר בתגובה לממצאי המחקר כי "המציאות שבה כ-50% מהמעסיקים רואים באדם שגילו 50 ומעלה כעובד מבוגר חייבת להשתנות". לדבריו, "האזרחים הוותיקים הם נכס תעסוקתי חיוני והשפעות המצב המלחמתי על שוק העבודה הישראלי מחדדות זאת".

ד"ר אלה אוסטרובסקי-ברמן, החוקרת הראשית של המחקר, מסרה כי "בישראל 'הצעירה' כל אדם שמיני הוא בן 65 ומעלה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא לנצל את היכולות, הידע והניסיון של העובדים המבוגרים". לדבריה, "יש לקדם שינויים שיהפכו את תהליך הזדקנות האוכלוסייה מנטל להזדמנות לצמיחה כלכלית".

המחקר ממליץ על מספר פעולות שיכולות לסייע לשנות את התפיסות של מעסיקים כלפי עובדים מבוגרים. בין היתר, מומלץ לקדם שינוי בחוק גיל הפרישה, להציע הכשרות מקצועיות לעובדים מבוגרים ולעודד מעסיקים להעסיק עובדים מבוגרים במגוון רחב יותר של תפקידים.