מס' צפיות - 415
דירוג ממוצע -
לחיות ולהבנות בה
אין להקל ראש בחשיפת השחיתות, לעיתים נידרשות תעצומות נפש מיוחדות במינן על מנת לקום ולהצביע על קילקולים. לעיתים אדם מסכן בכך משרתו, מעמדו ומשפחתו על מנת להביע דעתו כנגד הזרם הסוחף והמושחת.
מאת: אהרון רול 01/09/08 (07:00)

קל יותר לבקר מאשר לתקן.  כפי שקל יותר על המושחת להשחית סביבתו מאשר על המתקן לתקן תוצאות עוולות המושחת.  במקומותינו מתהלכת האימרה בהקשר זה "עשרה חכמים לא יתקנו את שקילקל טיפש אחד באיוולתו".

אין להקל ראש בחשיפת השחיתות, לעיתים נידרשות תעצומות נפש מיוחדות במינן על מנת לקום ולהצביע על קילקולים.  לעיתים אדם מסכן בכך משרתו, מעמדו ומשפחתו על מנת להביע דעתו כנגד הזרם הסוחף והמושחת.

 

מאידך, דיווח עוולות הינו "רק" הרישא.  עבור אותם אלו האמונים על ניהול פרויקטים ההחלטה על קיום הפרוייקט זהה להחלטה לחשיפת שחיתות או מנהל פגום, זוהי אכן אך ההתחלה.  ההמשך זהה לשלב עריכת 'הדרישות' והמידע הסביבתי באשר לרצונות וצרכי הלקוח אשר על סמכן תערך התוכנית לביצוע הפרויקט.  משדווחו הקילקולים, יכנסו לתמונה אותם אנשים האמונים על הסקת המסקנות והפקת הלקחים (אלו המקבילות לאותם יזמים, דורשי טובת הציבור, עמותות לצדק, המתריעים בשער, הישרים בשער וחברי הכנסת שעדיין נותרו ישרים) ולהתוות את המסלול לתיקון.  זו "תוכנית הפרוייקט" אשר לאחריה יכנסו לעובי הקורה אנשי הביצוע (הם משרדי הממשלה, המחוקקים ורשויות האכיפה והמשפט) וישלימו את המשימה כמתוכנן.  מאמר זה ענינו ברישא ל"תכנית הפרויקט".

 

קריאת סיפרו של אריה אבנרי "זעקי ארץ מושחתת" (זוהי עבודת קודש לפי כל אמת מידה) אינה יכולה שלא להביא למסקנה נחרצת: מדינת ישראל רוויה בחוקים וסעיפים ותתי סעיפים הבאים למנוע לכאורה שחיתות והתומכים ללא עוררין בממשל תקין.  לא החקיקה לכשעצמה (או חסרונה) היא הבעיה.  חוסר המיקוד ועירפול חוקי האכיפה היא מכשלתנו.  מכאן ניתן לגזור כי צמד בעיות מרכזיות עומדות בפנינו כמיכשול להתנהלות לאומית תקינה: 1. ) העצמת ומיקוד הכלים לאכיפה.  2. ) חינוך למוסר יהודי ואוניברסלי.

 

משך השנתים האחרונות לכהונת הכנסת השבע עשרה הוגשו אלפי הצעות חוק פרטיות.  רובן המכריע פופוליסטיות הבאות לשרת את המציע אך לא בהכרח את העם היושב בציון.  הבה וננסה לתת כאן בידי חברי הכנסת, ולאותם המוצאים עצמם ראויים לשרת בכנסת ישראל לעתיד, הכלים למירכוז ומיקוד מעט מהנושאים המערבלים חיינו, משהו כדוגמת "רשימת מטלות" (חלקית ומיצגת בלבד) אשר אמורים היו לעסוק בתכניה אך בתמורה בחרו הם לעסוק באותן אלפי הצעות חוק מהסיבות, אשר בהחלט אינו קבילות, השמורות אך עמם.  דומה וחברי הכנסת ניסו במודע או בתת המודע להסיט את האש מהנושאים הבוערים לעבר הזוטות.

 

העצמת ומיקוד הכלים לאכיפה

 

השרות הציבורי הפך ממטלה ושליחות לעם לקרדום לחפור בו עבור מירב משרתי הציבור בממשלה ובכנסת ישראל.  הקלות בה ניתן לחלוב את עטיני השלטון בצורה מופקרת ופלילית בלא ענישה מתאימה הפך את השרות הציבורי לבור שומן ומנעמים על גבו של הציבור.  יש להפוך את השרות הציבורי לשדה מוקשים ממית ומחריב למושחתים ומתגמל כראוי לישרים ולמוסריים.  כיום, "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו".  שאיפתנו היא: "צדיק וטוב לו, רשע ורע כמוות לו".

 

1 .  הקנית שינים בחוק למוסד מבקר המדינה והפיכתו הלכה ולמעשה לרשות רביעית, חוקרת ומפקחת עליונה.  רשות מבקר המדינה תהיה כפופה ישירות לוועדת הכנסת לביקורת המדינה.  יוצא מכאן כי יושב ראש הכנסת לדוגמא, יהיה נתון לביקורת הרשות הרביעית ככל חבר ממשלה.  יש להקים יחידת שופטים חוקרים במסגרת רשות מבקר המדינה ולהאציל לאותם שופטים את הסמכויות לקידום החקירה אשר יאפשרו הובלת חקירות סבוכות,.

 

2 . ניהול משפטים בהשתתפות מושבעים בכל נושא הצפוי לקלון אשר בו מעורב ניבחר ציבור, מנכל וראש אגף ושופט בית המשפט מדרגת מנהל בימ"ש אזורי ומעלה.  פסיקת המושבעים היא שתחרוץ את פסק הדין בעוד השופט יקבע את גזר הדין.

 

3 . תלונת אזרח או מוסד לא תוכל להידון ישירות בבג"ץ במתכונתו ד'היום אלא תעבור דיון במעגל בית משפט השלום בשיבתו כבג"ץ השלום.  ערעור מערכאה זו יעבור לבג"ץ המחוזי ורק העירעור הסופי ואין בילתו יעבור לבית דין גבוה לצדק במתכונתו הידועה היום.

 

4 . תעשה הפרדה מוחלטת, מנדטורית בין בית המשפט העליון לבין בית דין גבוה לצדק. לא תיהיה חפיפה בין חברי שני הבתים.  ניגוד האינטרסים הקיים בהתנהלותם ופסיקותיהם של חברי הבתים ד'היום זועק לשמים.

5 . יש לשנות בהקדם את שיטת הבחירות למפלגות ארציות (על שלל מרכזיהן) ולהעבירה לשיטת הבחירות האזוריות.  שיטה זו אינה נקיה מתקלות ועיוותים אפשריים אך עולה מונים רבים על השיטה הקיימת.  קוצר היריעה אינו מאפשר פתיחת הדיון כאן.

 

8 . תעשה הפרדה מוחלטת בין תפקידי היועץ המשפטי לממשלה לראש התביעה הכללית, שתי משרות ושני משרדים ניפרדים יאיישו מטלות אלו.  יוקמו משרדי תובעים מחוזיים אשר יהיו כפופים לראש התביעה הכללית ולא לפרקליטות המדינה כנהוג היום.  גם כאן ניגוד הענינים המובנה הנוהג היום זועק לשמים.

 

9 . מועמדים למשרות שרים וראש הממשלה יעברו שימוע פומבי בפני ועדות הכנסת הנוגעות בשר המיועד, אשר תיבדוק כשירותם והתאמתם של המועמדים למשרות הרמות.  הועדה תהיה הפוסקת האחרונה בענינו של המועמד.

 

10 . הפיכת מחלקת חקירות שוטרים לגוף חוץ-משטרתי הכפוף ישירות ובלבדית למוסד התובע הכללי.  אין צורך להכביר מילים על החשדות החמורים ליחסי משטרה-שוטרים עם משפחות הפשע.  יש הקים יחידה להגנת עדים אשר תהיה חוץ משטרתית אף היא במסגרת משרד התובע הכללי.  יש לקבוע בחוק הגנה מלאה לשוטרים חושפי שחיתות במשטרה.

 

11 . הגנה מוחלטת מעוגנת בחוק תוענק לחושפי שחיתויות וקילקולים בממסד הציבורי והשלטוני עם שילובם במקרה הצורך בתוכנית להגנת עדים אשר ברשות מוסד התביעה הכללית.  חושפי השחיתות יתוגמלו בנוסף בפיצויי עתק על ידי החברות המתנכלות.

 

12 . הגדרת סמכויות בית המשפט העליון על ידי הכנסת, כולל אך לא בלבדית, מניעת סמכות הדיון בנושאים ביטחונים אופרטיבים מתגלגלים.  יצירת מערכת בקרה וביקורת על התנהלות בית המשפט העליון המחייבת בנוסף שקיפות ציבורית מלאה בהחלטות ופסיקות המוסד.  דיוני הוועדה לבחירת שופטים יהפכו לנגישים לציבור, כולל מסקנות הוועדה בנוגע לבחירת השופטים.

 

13 . עברות 'ניגוד הענינים' ו'חשדות להפרת אמונים' אינן החמורה ביותר בספר החוקים ואף ניתפסות כקלות ווותירות.  הלכה ולמעשה אלו העברות המשחיתות ביותר את המנהל והשלטון הציבורי הקיימות במקומותינו משום שאינן מוגדרות דיין ( אפשר כי בכוונת מכוון, בבחינת "החתול שמר על שמנתו") וקשה להוכיחן ולכן מרשים לעצמם ניבחרי ציבור רבים "להשתמש" בם במסעם לשחיתותם הציבורית ביודעם כי במירב המיקרים יסגר תיקם "מחוסר ענין לציבור" או מחוסר הוכחות לכאורה שיגרום ל "חוסר ענין לציבור".  יש להגדיר באופן מחמיר עברות אלו ולהפכן לעברות פליליות מובהקות אשר נושאות עמן קלון בצד עונשי מאסר ממושכים.

 

14 . באם 'עברות ניגוד ענינים' ו'חשדות להפרת אמונים' הינן המסוכנות ביותר להתנהלות ציבורית תקינה (ומכאן לדמוקרטיה בכללה) הרי קביעת "חוסר ענין לציבור" הינה מסממני השחיתות המשפטית מהחמורות ביותר הידועות לנו.  ומכאן, יש להוציא מידי רשויות האכיפה המשטרה והפרקליטות והיעץ המשפטי לממשלה את האפשרות לקבוע גורלן של עברות אשר עוטרו בתג "חוסר ענין לציבור" וביטולן עקב כך.  בכל מקרה כגון דא יעביר הגוף המעונין בהסרת הנושא מסדר היום באמצעות טענת "חוסר ענין לציבור" את ההחלטה על כך לועדה ציבורית (הלא בחוסר ענין לציבור עסקינן) וכך ראוי כי נציגי הציבור יחליטו על כך ולא "משרתי ציבור" המיצגים ומשרתים אך עצמם.

 

15. התהלותו של האולמרט גם לאחר הסרת מועמדותו מראה כי המדובר בתרגיל מסריח.  עדין הוא בוחש בקדרת השחיתות כמיקודם ולא היפנים את חומרת מעשיו ומצבו.  עדיין בוחש הוא בקדרה המדינית בעודו ממשכן את עתיד עם ישראל בעבור צרכיו האישיים בלבד.  עדיין אנשים יראים מפניו ועומדים לשרותו ממש כפי ש"חיילי" ארגון מאפיה יראים ממנהיגם גם אם נחבש בבית האסורים.  ניראה כי נימצאים ברשותו, בכספת עלומה כלשהיא, תיקים מפלילים כנגד משתפי פעולה עמו בפעולותיו המושחתות, המאפשרים לו לאחוז בגרונם וללחוץ. 

 

לכן אסור באיסור חמור לבוא עמו בעיסקת טיעון חומלת ומיטיבה אלא למצות עמו את כל חומרת הדין במדה וימצא אשם.  יש להושיבו בתאי הליזול המבודדים של השב"ס לתקופה ממושכת משני טעמים:  האחד האדם מסוכן ויש לעקר את שיני ארס השחיתות שבו.  השני: 'למען יראו ויראו' כי זילזול ברשויות החוק ובבוחרים בבחינת אני ואפסי עוד אינו משתלם ויש דין, דיין ותשלום נאות במניעת החופש האישי והרס החיים הטובים והמתוקים עטויי חליפות יקרות, סיגרים ריחנים וחדרי מלון לשועי ארץ.

 

16 . יש להסדיר בחוק כי לא יותרו מעתה ואילך עיסקות טיעון עם ניבחרי ציבור מהכנסת והממשלה, מנהלים כלליים של משרדי ממשלה וראשי אגפים.  יעלה כמה שיעלה, יקח כמה שיקח, הדבר ישא דיבידנדים פי כמה וכמה.  יש ליצור משטר של פחד משתק מפני שחיתויות בשרות הציבורי והמדינה, כלל עם ישראל יזכה בכך.  דינם של ניבחרי ציבור מושחתים כדין מכשפות, יש לרדפם, לצודם ולאבדם עד חורמה.  למרימי הגבות כאן, אנשים ישרים אינם חוששים מהנאמר לעיל.

 

17 . תותקן מערכת בקרה על בית המשפט העליון ופסיקותיו אשר תורכב ממועצה ציבורית הכפופה לוועדת חוק ומשפט של הכנסת והכוללת שופטים בדימוס, פוליטיקאים בדימוס, עורכי דין וניבחרי ציבור.  שופטים סורחים מכלל מערכת המשפט יובאו לשימוע סופי בפני וועדה זו לאחר שעברו "שימוע" בפני ידידיהם ותומכיהם ממערכת המשפט.

 

18 . נושא "חסיון עו"ד-לקוח" הפך לבעיתי.  קיים חשד מבוסס כי קיימים עורכי דין אשר הפכו סעיף נוהלי זה, הנכון ונאות בבסיסו, לקרדום לחפור בו.  ישנם אלו המשמשים כ"קונסיליירי"  הלכה ולמעשה בעבור חבורות, כנופיות ואירגוני פשע ומיעצים ללקוחותיהם הכיצד לעקוף את החוק.  וועדות ציבוריות מיוחדות הסגורות לציבור ולמדיה חייבים לברר נושאים אלו במדה ונימצא חשד סביר לכך, לבטל נקודתית "חסיון עו"ד-לקוח", לשלול רשיונו של העו"ד העברין לצמיתות ולהושיבו 'בתא ליזול' הסמוך לאלו של לקוחותיו.  על חקירת הנושא והגשתו לוועדה ימונה שופט חוקר מיוחד.

 

19 . כליאת ברוני הפשע לכשעצמה אינה מהווה חסם לפעילותם הפלילית.  מאידך, צימצום זכויותיהם החוקיות אפשר ויפגע בדמוקרטיה הישראלית כולה ולכן יש להמנע מכך.  לכן, כל חשוד כנופיית פשע אשר הורשע בפלילים יאלץ "להעביר", מידית, לפי חוק, דין ובאופן מנדטורי ללא דיון נוסף, כל פיסת רכוש כלשהיא הנימצאת ברשותו, או שהוסווה ככזה שאינו ברשותו.  בני משפחתו של המורשע (מקרבה ראשונה-הנהנים מ"פירות" הפשע) יחקרו ויפרדו מרכושם אף הם.  עם הזמן, יטחנו טחנות הצדק את הנושא לאשורו ולעומקו ויגיעו למסקנה סופית תוך משך זמן שלא יפחת מעשר שנים.  הרס כלכלי אישי-טוטאלי הוא שימנע כנופיות פשע ופשע בכללו מלפרוח.

 

חינוך הציבור למוסר יהודי ואוניברסלי

 

המוסר היהודי והאוניברסלי הוא שיתווה דרכנו תוך שימת דגש על מוסר וערכים יהודים אשר יתוו את האידאולוגיה לאורה נבור דרכנו ובכך יבססו את זכותנו על ארץ ישראל וקיומנו כעם יהודי בארצו מהאספקט ההיסטורי והמוסרי.

 

1 . בית המשפט העליון הוא מהאחראים הראשיים להשתוללות השחיתות והחינוך הפגום ליושר בשדרות הציבור.  פסיקותיו של בית משפט זה אשר הפרו בבירור, בגסות ובריש גלי את האיזון בין זכויות הפרט לזכויות הציבור והלאום, לטובת הפרטים, הביאו תחושה מזויפת בציבור כי כל שיעשה הפרט יתמך הוא על ידי בית המשפט העליון אפילו ועווה ופשה כנגד סביבתו והציבור וזאת בשם ההגנה על זכויות הפרט והעצמתן.  יש להחזיר האיזון בין זכויות הפרט והציבור לאיזון המתאים.  רצוי בטוב ואם לא יתקון אזי ברע (חקיקה).  בראיה כוללת, חוסר האיזון הקיים מסוכן לקיום ישראל יותר מכלל הסכנה הערבית האזורית והאיסלמיסטית העולמית.

 

2 . נשיא מדינת ישראל הוא נושא דגל המלחמה בשחיתות השלטונית והציבורית.  מאידך, נשיא מדינת ישראל שמעון פרס לא התיצב מעודו בראש מסע ציבורי המגנה שחיתות.  השאלה מדוע כך הווה עדיין פתוחה למשתאים.

 

3 . יש להסב את השחיתות הציבורית והפרטים בו לרתיעה תודעתית באמצעות מסע יחץ"ני כדוגמת המסע הלאומי לגיוס ומניעת השתמטות משרות שיוויוני לצה"ל.  יש לנהל מערכה תקשורתית זו ממש כפי שמנהלים מסע פירסום לחיתולי ילדים בעידוד והשתתפותה המעצים של המדינה בכך.

 

4 . יתרונות החינוך הדתי על פני החילוני אינן מוטלות בספק.  מאידך, לא כל סממני החינוך הדתי מתאימים לבני המגזר החילוני.  מכאן שיש לאחד את הטוב בשני העולמות לכדי חינוך דתי וחילוני אשר יוענק לילדי ישראל מהמגזר החילוני במתכונת הדתית עם הצביון החילוני. חינוך זה יהיה חף מכל סממני הקשרים פוליטיים או דתיים.  מתכונת החינוך הדתי הבלבדי כמקובל כיום תמשיך במסלולה כמיקודם.

 

5 . שרות לאומי לרווחת הקהילות והמגזרים בציבור ליהודים, ערבים, דתיים, נשים דתיות, יהפכו למנדטורים.  בכך תועצם מעורבות מגזרים דחויים מהציבוריות הישראלית להעצמת התרומה לקהילה כגורם נגד מאזן להלך הרוח בציבור המעלה על נס את הפרט למול שילובו בכלל.  ממשתמטי השרות הלאומי תימנענה ההטבות האישיות הרגילות לאזרח המשרת מדינתו (ביטוח לאומי, מענקים, תמיכה בהשכלה גבוהה, תמיכה מוניטרית בעסקים קטנים וכו').

 

6 . בימיה הראויים לדראון של שרת החינוך יולי תמיר התדרדר מצב חינוך ילדי ישראל לשפל חדש (לא שהיה מזהיר ביותר קודם לכך).  הקניית מיקצוע לחיים חשובה מאין כמוהה אך חשיבותה תקפה במדה ויהיה קיים כלל הלאום אשר יאפשר העצמתו של אותו מקצוע.  ללא חינוך לערכים (להבדיל מלימודי מיקצוע) אין טעם בלימודי מקצוע יהיו אלו חשובים ככל שיהיו.  חינוך ילדי ישראל מבטא (או חייב לבטא) את העדפותיו הלאומיות של כלל הציבור בישראל.  לכן, יש להוציא את עקרונות תכני ההחינוך הלאומיים וערכיים מידי שרי החינוך ולהעבירם לבחירה ולהחלטת ועדת החינוך של הכנסת, זו היא המיצגת נאמנה ביותר את ציבור הבוחרים.

 

7 . מסממני הקילקולים במערכת החינוך ניתן למנות את ההומוגניות המוחלטת למצער של הוראה על ידי נשים במערכת החינוך.  אין הכוונה כאן לציין כי גברים הינם מורים מוכשרים יותר אך בהחלט יש לציין עובדה זו כגורמת למדגם קטן יותר של כישרונות לאומיים במקום אשר קדימות לאומית חייבת ליתקון ראש וראשון.  העובדה דלעיל הנובעת מחוסר יכולתו של המורה הגבר להיות המפרנס הראשי במשפחה בהחזיקו במקצוע זה, גורמת למחסור במורים-גברים אשר מצדו, עקב הצורך במאות אלפי מורים/מורות במערכת, גורם לזילות הכישרונות החינוכיים ולכניסת "נפלים" ממקצועות אחרים לכיתות.  הוסף על כך את רמתן האקדמאית הנמוכה של רבות מהמורות (עקב הביקוש הגדול למורים/מורות אשר אינו נענה כאמור) בנוסף לכשל מתמשך בסינון פסיכוטכני של מורות מתאימות והרי לנו התוצאה של מקום 40 לישראל בהשגי התלמידים במקצועות המדעים מתוך 57 מדינות בעולם.  חוסר במורים גברים אשר החל להיות בולט משנות השמונים למאה הקודמת תואם גם לירידת המוטיבציה והערכיות של נערים ונערות לשרת את ארצם ולשמר קיומה.  המודל הגברי חסר בכיתות על כל המשתמע מכך כפי שחסרונו של זה ב'משפחות נעדרות אב' הינו כה בעייתי לילד.

 

חשוב לזכור עובדות הסטוריות.  משך 3058 השנים שחלפו היה עם ישראל עצמאי בארצו אך ורק 463 שנים.  לעומתן היתה ארץ ישראל תחת כיבוש בעוד מירב עמנו גולה מארצו, 2600 שנים.  כל זכרונותינו כלאום בסיסם הוא אותן 463 שנים ( 300-בית ראשון. 100 -בית שני. 3 -מרד בר כוכבא. 60- מדינת ישראל של ימינו).

 

נישאלת השאלה המטרידה, מאד מאד מטרידה, האם אפשר ודוקא הגלות היא ששמרה על 'עם הנצח' כעם נצח? האם מהווים אנו הצלחה כדת וכישלון כלאום?  ובאם חפצים אנו להזים הנחות אלו האם אין עלינו לפעול בשונה מאשר פעלו אבותינו ובמבחן התוצאה ניכשלו בשמירה על קיומנו כלאום?

 

בראיה רטרוספקטיבית, ברי הוא כיום כי לכשלוננו ההיסטורי כלאום תרמה בעיקרה 'שינאת החינם' כפי המכונה במקורותינו, אותה הפלגנות הארורה אשר חוסר הסבלנות והסובלנות כלפי האחר והשונה בינינו ובתוכנו היא שהחריבה בעבר בתינו, שדותינו, יקירינו, משפחותינו וילדינו.

 

הפרגמטיזם או ה'מעשיות', 'ענייניות' (המהווה סעיף מהזרם המכונה גם 'אובג'קטיביזם' או המציאות הענינית לאשורה), אשר רבים גורסים כי פרושו וויתור על עקרונות בתמורה להשגת מאוויים אישיים, אינו כלל וכלל ככזה, נהפוך הוא.  הפרגמטיזם פרושו השגת מטרות נכונות וראויות באמצעים חכמים (ואובייקטיביים) בבחינת "היה חכם ולא רק צודק" דהיינו, אמנות האפשרי.  

 

עקרון הכל או לא כלום הינו שגוי, ישנם אלפי גווני האפור (ואלו הם החיים לאשורם) אשר בין השחור ללבן העומדים לרשותנו.  עלינו לחדול להקשיב ל- ולחשוב ב-מונחי סיסמאות ריקות המשרתות פוליטיקאים ריקים ופוחזים ולבחון הנושאים לאשורם.  התקינות הפוליטית היא בעוכרינו בכל אתר ואתר.  ניקח דוגמא מסיסמת בחירות אמריקנית אשר ניתן להשליכה גם לחיינו כאן כגון "הנשיא השחור הראשון" או "הנשיאה האשה הראשונה" וכו'.  מהו שעושה ציבעו של 'נשיא שחור ראשון' למתאים למשרת הנשיא אין ולו אחד שיכול לבאר, כפי שהדבר בהקשר למינה של 'נשיאה אשה ראשונה' או "לגבר הראשון" להבדיל.  המתאים ביותר אשר זמין ותחת ידנו, בהתאם למדדים מוסכמים, נאותים ומפורשים, יהיה זה אשר יהיה, בניכוי כל שמץ לתקינות פוליטית כלשהי, חייב לשרת מדינתו ולא זה אשר יחצ"נים מיומנים תוקעים אותו למוחותינו בעודם פורטים בנכלילותם על חוש תקינותנו הפוליטית.

 

עקרונות הפרגמטיזם הנובע מה'אובג'קטיביזם' מלמדים, במבחן המעשה, כי עלינו "לדחות הפיכה פתאומית לטובת התפתחות הדרגתית (אפשר ו'איין ראינד' לא היתה נילהבת מכך) .  הפיכה משרתת את המהפכנים אך במירב המוחלט של המיקרים מזיקה לציבור.  התפתחות הדרגתית לאותו כיוון מהפכני פועלת לטובת הציבור (בבחינת "אחר רבים להטות") ולרעת הפרטים החשים, וכמובן בכך חוטאים בגבהות לב וארוגנטיות, כי הנם מבטאים את שראוי לאותו ציבור.

אנו איננו זקוקים לחוזי חזיונות, רואים בכוכבים וחולמי חלומות בהקיץ המנותקים מסביבתם.  זקוקים אנו לאנשי מוסר, אידאולוגיה ומשנה סדורה, דורשי טובת העם והאומה, המוכנים ללכת את אותה כברת הדרך על מנת להגשימם, שלא על מנת לקבל פרס.

 

עלינו לחדול מקיצוניות הרסנית, הן לשמאלנו והן לימיננו, הן בחילוניותנו והן בדתיותנו, הן בבואנו והן בצאתנו ולהפנים כי פרגמטיזם-מבוסס עובדות, אשר הוא הינו אמנות האפשרי, חייב לשרור בכל מעשינו ולא יבולע לנו שוב, שוב נאבד את היקר לנו מכל.  עלינו להסיר כל משקעי עבר עבשים, להיות חפים משיקולים זרים ולבחון את המיטב לקיום העם ללא צדיה ופניות.  אין רע במשלב דעות שונות בציבורינו, הרע הוא בכך כי איננו מוכנים לאפשר דעות שונות אלו גם אם איננו מסכינין עמן.  אין רע בשניות דעות כל עוד יודעים אנו את הכיוון בו עלינו לצעוד מלוכדים יחדיו.  כל כיוון שהוא יסיע בידינו במדה ויהיה מוסכם על רובינו.  כי אך תלכיד העם הוא שינווטנו במים הסוערים.

 

שישים שנות עצמאותנו בעת החדשה חלפו וראו נא עד כמה עדיין רבה המלאכה להביאנו לעצמאות לאומית וערכית.

 

הערות:

 

1 . לפני כ- 70 שנה ב- 1.5.36, פרסם ברל כצנלסון, המנהיג והאידיאולוג של מפא"י (גילגולה הקודם של מפלגת העבודה, רחמנה ליצלן) מאמר בעיתון הפועלים "דבר", ובו כותב הוא בין השאר:

 

"היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו,הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, ממלא את לבם, רגש הערצה והתמכרות ?

וכאן בארץ ישראל נדבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואלוגית של אירופה, עם תאוות הפגיון שבמזרח".

 

2 . לפני כ-2764 שנים (שנת מותו של עוזיהו מלך יהודה - 757 לפנה"ס) החל הנביא ישעיהו להתנבא וכה נאמר בספר ישעיהו פרק א' פסוקים כא'-כח'....מילותיו של הנביא בנאום התוכחה והתקווה מהדהדות-זועקות בעוצמות אדירות גם עבורנו כיום (תמונת פסל הנביא מוצגת בראש המאמר-הפסל: 'אליג'אזיניו', ראשית המאה ה-19 ):

 

"אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים.  כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם.  שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אלֵיהֶם.  לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת אבִיר יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי.  וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ.  וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.  וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ."

 

כל הסבר ופרושים להערות 1-2 מיותרים, הדברים מדברים בעד עצמם ובשם אומרם, "ודי לחכימא ברמיזה".  האם ההיסטוריה תדוננו לכף חובה (שוב...) מפאת גבהות ליבנו בכך שלא האזנו ואימצנו הזהרות אבותינו?

 

המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

 

אהרון רול

טורונטו

905-886-8998

amroll@rogers.com

הכותב הוא איכפתי לנעשה במדינת ישראל וקיומה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר