"כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה"

בפרשת ויקהל פקודי מפקיד משה את מלאכת הקמת המשכן בידי בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.

ה' מונה את שבחיו של בצלאל "ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה,בתבונה,בדעת,בכל מלאכה, לחשוב מחשבות". בין היתר אומר עליו ה'  "ולהורות נתן בליבו"-את מלאכת ההוראה והחינוך.

על כך אומר בעל הטורים שלפי המסורה ישנה עוד פעם אחת בלבד בכל התורה הלשון של "ולהורות"

בספר ויקרא פרק י' בפרשת שמיני נאמר לגבי אהרון הכהן "ולהורות את בני ישראל"  מה"להורות"  בשני המקומות הנ"ל אנו למדים את נושא ההוראה והחינוך . נאמר בפרקי אבות פרק ב'  "אם למדת תורה הרבה , אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת" אם למדת תורה הרבה אל תהיה בעל גאווה ,אל תתייהר,אל תחזיק טובה לעצמך,אל תחשוב שמגיע לך על זה פרס, כי לכך נוצרת. ללמוד תורה הרבה.

בעצם למידת התורה יש לך טובה , כמו שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" -אל תחזיק את הטובה הזאת לעצמך בלבד ,אל תהיה אנוכי, אגואיסט. אלא תלמד,תשפיע תקרין , על הסביבה הקרובה והרחוקה , בידיעות וההשגות שרכשת, הפץ את האוצר הבלום בך החוצה ,תרביץ תורה ברבים ככל יכולתך.ורמז לכך אנו לומדים מהפסוק "אדם לעמל יולד"-המילה ל ע מ ל בראשי תיבות            ל =למוד ע =על  מ =מנת ל =ללמד  פה לידי ביטוי החיבור שבין  "ולהורות"  של בצלאל ולהורות נתן אל ליבו לבין ה-"ולהורות" של אהרון הכהן - ולהורות את בני ישראל. ראשית מלא את כרסך בתורה ולאחר מכן הענק את מה שספגת לאחרים. כפי שאנו אומרים בתפילה "אבינו אב הרחמן המרחם, רחם נא עלינו ותן בלבנו בינה להבין ,להשכיל,לשמוע ,ללמוד וללמד" ולהגיע למצב של "לשמור ולעשות את כל דברי תלמוד תורתך באהבה" .

הגמרא במסכת עבודה זרה דורשת כאשר היא דנה על הפסוק בספר משלי "כי רבים חללים הפילה ,ועצומים כל הרוגיה" שהרישא של הפסוק "כי חללים רבים הפילה " מתייחס לאדם שאינו יודע להורות ומורה,הוא פוסק הלכות,הוא מורה ברבים,אף שעדיין לא הגיע לדרגת הוראה.

הסיומת של הפסוק "ועצומים כל הרוגיה"-מתייחסת לאדם שהגיע לדרגת הוראה , אך הוא לא מורה ,הוא שומר את ידיעותיו בתורה לעצמו ואינו מנחילם לאחרים.

אנו למדים מהדיון של הגמרא שאותו אדם המסוגל להורות ואינו מורה חומרת מעשיו הנם יותר קשים  מחומרת מעשיו של מי שלא מסוגל להורות ומורה הראשון = כי רבים חללים הפיל ואילו השני = עצומים כל הרוגיה. משמעות הדברים היא שאותו אחד שלא ראוי להורות ומורה יעבור זמן מה ואנשים יתהו על קנקנו ויגיעו למסקנה ש- "הבור ריק ואין בו מים" ולא יאזינו לו יותר. אך זה שמסוגל להורות להדריך, לכוון ולתת לאחרים את הדרך הנכונה בה ילכו  ובזה שהוא לא עושה כן הוא יוצר נזק גדול הגובל בעוצמה שלילית של הריגה.

עלינו לאמץ את שני סוגי ה-"ולהורות" להתחיל עם בצלאל "ולהורות נתן בליבו" ולהמשיך ב-"ולהורות" של אהרון הכהן "ולהורות את בני ישראל" ויחד להביאם לדרגה של "ל ע מ ל" ללמוד על מנת ללמד.