"משלי שלמה"

              מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"מוּסר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בּתוֹכַחְתוֹ, כִּי אֶת אֲשֶׁר יֱאַהב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה. אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוָּנה. כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וֵּמָחרוּץ תְּבוּאָתָהּ. יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ. אֹרֶךְ יָמִים בִּימינָה, בִּשׂמֹאלָהּ עוֹשֶׁר וְכָבוֹד. דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ חַיִים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשַּׁר" (משלי ג'/יא'-יח').

 

  

 

החכם קורא לתלמידו להיות מעשי ולקבל באהבה ובאמונה את תוכחת המוסר לשיפור התנהגותו וחייו. "מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו" - את "מוסר ה'", ההנחיה להתנהגות ראויה גם כשהיא באה בדרך של ייסורים, "בני אל תמאס" אל תבזהו חלילה "ואל תקיץ בתוכחתו" - אל תסלוד ותתרחק מתוכחתו.

"כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה" - אדרבה, כמו האב שבנו יקר לו הוא מוכיחו ומייסרו למען יטיב דרכו, כך ה' אבינו שבשמים רוצה בטובתו שהרי הוא רצוי ומקובל מאוד לפניו.

"אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה" - החכם מתאר את שבח החכמה ותועלתה. מאושר הוא האדם שהצליח להשיג את החכמה שכה ביקש ומאושר האדם אשר יפיק תועלת מתבונתו ומחשיבתו העיונית, הבדוקה והיעילה מתוך התבוננות אמיתית.

"כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה" - מדגיש רש"י שהחכמה שהאדם לומד עד ששגורה היא בפיו, טובה ושוה יותר מכל סחורה וזהב: "'כי טוב סחרה מסחר כסף' כל חילופין שאדם מחליף בסחורה, זה נוטל זה וזה נוטל זה, אבל האומר לחברו שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי, נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד. 'חרוץ' - מין זהב הוא". "ומחרוץ תבואתה" החכמה שווה יותר ביעילותה מהחרוץ שהוא זהב מובחר. מלמדנו רש"י שלימוד התורה, שהיא תורת חיים לחינוך ולהנהגה ראויה, הוא לימוד החכמה שהיא חכמת חיים. בניגוד לסוחרים המחליפים ביניהם מוצרים וכסף, החכמה שהיא התורה נשארת ומתקיימת אצל שני הצדדים הלומדים ושונים פרקם. טובה היא בהכנסתה ברווח שהיא מעניקה מכל מסחר שהוא. החכמה היא מן הדברים שאין להשיגם במחיר אלא כך כברכה נתונה, כאשר החכמה קיימת לחושים כראוי, מסייעת להשגים שגם אותם במחיר לא תמיד משיגים.

"יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה" - התורה כמקור החכמה יקרה הרבה יותר מאבני החן, הפנינים בעלי גוון אדמדם הנקראים כיום אלמוגים. "וכל חפציך", כל חפצי הערך שבביתך "לא ישווה בה" אינם שווים בערכה.

"אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד" - תכלית החכמה כמקור חיים: חיים בחכמה ובתבונה מביאים אורך ימים כאשר עיסוקים אחרים מקצרים ימיו של אדם. החכמה בשתי ידיים כביכול, מעניקה אריכות ימים בידה הימנית ועושר וכבוד בידה השמאלית. האדם מטבעו שואף יותר לגשמיות שבעושר ובכבוד ולכן עבודה עצמית על המידות לשיפורן ותיקונן יוצרת את המסגרת הרוחנית הנדרשת לגשמיות. כאשר הגשמיות היא אמצעי להשגת רוחניות ולא מטרה עצמאית, גם אריכות הימים תכליתה לאפשר עשיית כמה שיותר מעשים טובים.

"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" - אלה שזוכים ליישם כראוי את החכמה בחייהם זוכים לחיים נעימים ושלווים כאשר השלום הוא מנת חלקם.

"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" - החכמה שבתורה כתורת חיים היא סגולה לאריכות ימים איכותית תורנית ערכית בעלת תוכן למקיימים אותה ואשרי התומכים ומתמידים בה ביישומה הראוי.

תועלת החכמה היא לאין ערוך רבה עד מאוד ומעניקה למעשה מתנות יקרות ערך למיישמים אותה. החכמה שבתורה היא תבונה המובילה לחיים אמיתיים בחריצות וביעילות תוך עשיית מעשים טובים בדמות נתינה מתוך יראת שמים.

 

 

                                                                                          ד"ר אברהם גוטליב

                                                                                    המרכז ללימודי יסוד ביהדות

                                                                                       אוניברסיטת "בר-אילן"