מס' צפיות - 336
דירוג ממוצע -
מסילת ישרים סור מרע
משלי שלמה
מאת: דוד דרומר 20/06/11 (09:28)

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

 

"חמַת מֶלֶךְ מַלְאכֵי מָוֶת, וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה. בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ. קְנֹה חָכְמָה מַה טּוֹב מֵחָרוּץ, וּקְנוֹת בִּינָה נִבְחָר מִכָּסֶף. מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ נֹצֵר דַּרְכּוֹ. לִפְנֵי-שֶׁבֶר גָּאוֹן, וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ. טוֹב שְׁפַל רוּחַ אֶת עניים (ענָוִים), מֵחַלֵּק שָׁלָל אֶת גֵּאִים".  (משלי ט"ז/יד'-יט')

לפנינו תקבולות המדגישות את מעלתו של האיש החכם הפועל בשיקול דעת, את הערך הנשגב כאשר המלך מאיר פניו לבריות ואת עליונות התבונה, ותקבולות בדבר דרך היושר ועדיפות הענווה על פני הגאווה המובילה לכישלון.

"חמת מלך מלאכי מוות, ואיש חכם יכפרנה" - כאשר תעלה חמת המלך המרוגז, תוצאתה תהיה מלאכי מוות, שהם שכירי החרב שהוא שולח להמית את אלו שמרגיזים אותו. לעומת זאת, איש נבון היודע לְרָצוֹת ולפייס את המלך, "יכפרנה" - ימחה ויבטל את חמתו, כעסו.

"באור פני מלך חיים, ורצונו כעב מלקוש" - כאשר המלך, המנהיג בעל הסמכות, מאיר פניו לאיש ומראה לו סבר פנים יפות מתוך חום ואהבה, כל זה יוצר חיים - הרגשה טובה ונעימה המפיקה פרגון והערכה הדדיים. אהדתו לזולת היא כל כך אמיתית וחזקה - כעב מלקוש - כמו ענן המטר האחרון של ימות הגשמים שהאיכרים מייחלים ומצפים לו, מפני שהוא מניב את התבואה לפני הקציר.

"קנֹה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף" - לקנות חכמה זה טוב בהרבה מאשר לקנות חרוץ זהב טוב. ולקנות בינה - יכולת וכושר הבנה, עדיף מכסף. קנה חכמה = וקנות בינה, מה טוב = נבחר, מחרוץ = מכסף.

"מסילת ישרים סור מרע, שומר נפשו נוצר דרכו" - הדרך הסלולה והישרה שבה הולכים אנשים ישרים ומוסריים, היא דרך "סור מרע" - התרחקות מן הרע, המונעת השלכות שליליות. שהרי, כל השומר עצמו מצרות ונזהר להקפיד במעשיו, בודק היטב את הדרך שילך בה ומונע מעצמו סטיה מהדרך הישרה.

"לפני שבר גאון, ולפני כשלון גֹבה לב" - הגאווה היא אם כל חטאת. לפני שבר (קודם האסון) ישנה גאווה רבה. דהיינו: לפני הכישלון נמצא קודם גבה רוח - זחיחות הדעת. לפני שבר = ולפני כישלון, גאון = גבה רוח. נמצא שהגאווה של האדם בהתנשאותו והתפארותו מביאה אותו להשפלה הבאה בעקבותיה. ההצלחה מסחררת את ראש האדם ומעוורת כביכול את עיניו. הוא נמצא כאילו בעולם אחר והוא מאבד את הריכוז בַּאנרגטיות והביצוע הנמרץ והמדויק - ונכשל.

"טוב שפל רוח את ענווים, מחלֵק שלל את גאים" - לכן, מתוך מוסר השכל והסקת מסקנות, טוב לאדם לשאוף ולהשתדל להיות ענו ושפל רוח ולהיות בחברת ענווים מאשר להתחבר עם אנשים שליליים ואלימים שהם גם גאוותנים ולהשתתף איתם בביזת רכוש של אחרים.

מסקנה:

לגישה חיובית ואוהדת יש כח עז ליישם רצונות חיוביים בדרכי נועם באופן הדדי ולבטל רוגז וכעס. עושר בחכמה ותבונה עדיף על פני עושר בזהב ובכסף, והן מסייעות לאדם לכלכל את מעשיו לברכה והצלחה. "סור מרע" בתבונה ובקפידה יוצר דרך סלולה וטובה, בטוחה ויעילה לחיים טובים מתוך יושר ואמינות. הקפדה על חיים מתוך ענווה מונעת מהאדם את כל השלילה הנגזרת מן הגאוה.

                                                                                                              ד"ר אברהם גוטליב   

     www.h-y1.fav.co.il                             

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר