זה לא סוד שבמדינת-ישראל קיימים ויכוחים רבים בדבר נחיצות מוסד הנשיאות.

דבר זה נובע מכך,שלמרות שהנשיא הוא ראש המדינה ,תפקידיו הינם מצומצמים וסמליים .

לאור השיח האלים המתפתח בארץ בחודשים האחרונים חייב מישהו לשמש כמעין "מבוגר אחראי"(ומי שממלא את התפקיד בשלב זה הוא הנשיא ריבלין).

מבעד למשרדו בירושלים רואה ריבלין איך מפלגתו "הליכוד" מדרדרת לתהומות שאפילו האדם השפוי ביותר לא יכול לדמיין לעצמו.

וראש-הממשלה במקום להעמיד את האנשים במקום, בוחר לשתף פעולה כאחרון התגרנים בשוק.

צריך לשבח את יו"ר מפלגת "יש עתיד" יאיר לפיד אשר לקח על עצמו את הטיפול בנושא ואמר את האמת לחברי-הכנסת ביטן ואמסלם.

בנוסף, מתברר כי "נאום השבטים" שנשא ריבלין בשנת 2015 קורם עור וגידים כאשר קבוצה אחת משסה קבוצה אחרת .

ולצערי הרב, אינני שומע את אנשי התקשורת מגנים תופעה זו ,ולא את מפלגת "המחנה הציוני" אשר בוחרת לשתוק במקום להתאחד עם מפלגות "מרצ" ו"יש עתיד" כדי לצאת נגד התופעה.

גם אנשים מתונים בליכוד כמו השרה גילה גמליאל, יו"ר ועדת חוץ וביטחון אבי דיכטר ,השר צחי הנגבי ,השר יובל שטייניץ לא עושים מספיק לגינוי התופעה הבזויה הזו ,מחשש שמפלגתם תראה להם את הדרך החוצה.

וכך, באין פוצה פה ומצפצף מעמיד הנשיא ריבלין תמונה שמשקפת את האווירה הציבורית כיום, אשר אם לא תיעצר היא עלולה להוביל לרצח או של פוליטיקאי או לחילופין של עיתונאי .

לכן, צריך להוקיר את ניסיונו של הנשיא ריבלין להחזיר את השפיות לחברה המשוסעת שלנו ,ולא להוקיע אותה כפי שעושים חלקים מהתקשורת ומאנשי הציבור.