בשבוע שעבר קראנו על העונש של בני ישראל ללכת 40 שנה במדבר, בפרשה הבאה בשבוע הבא, פרשת "חוקת", נקרא על השנה האחרונה של ישראל לקראת כניסתם לארץ. 

מה שאומר שפרשתנו, פרשת "קורח", מתרחשת מתישהו בתוך 38 השנים שבאמצע בהם הלכו במדבר. 

ובתוך כל השנים הארוכות האלה בחרה התורה, ובצדק, לתאר בפנינו אירוע אחד, משמעותי, מחלוקתו של קורח ועדתו מול משה. כמובן שהזיכרון המשמעותי מהאירוע הזה הוא מסופו, העונש והנס העצום של פתיחת האדמה את פיה ובליעת הנענשים, אולם כדאי להתמקד במהות חטאו של קורח שלכאורה, סך הכל, ביקש אחידות בין כולם שהרי כבר נאמר לבני ישראל "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" וגם "קדושים תהיו". 

הרב קוק בספרו אורות כותב ששורש חטאו של קורח נמצא כבר בחטאו של קין שלא עבד את ה' אך ציפה שיקבל את קורבנו ללא קשר למעשיו. היכולת של קין לרצוח את אחיו מיד לאחר הקרבת הקורבן מעידה שהוא האמין ביכולת להתעלות לקדושה גם בלי עבודה פנימית מעצמו.

כך פעל מבחינתו גם קורח שטען "כי כל העדה כולם קדושים" למעשה מבטלת את הצורך בעבודה פנימית ואישית של כל אחד ואין עדיפות לעובד ה' על פני מי שלא. כותב הרב קוק שטענה שכזו: "לועגת לכל תוכן הקודש ולכל הרוממות וההכנה הפנימית, הדרושה להיעשות עד שיהיה הקודש מבוסס בחיים באמת" - כאשר אין סולם ערכים, ואין כל הבדל בין אדם לזולת, אין צורך להתקדם בעבודת ה' ומתוך כך לחשוב על אפשרות להשוות את משה, איש אלוקים שהגיע לדרגות אלוקיות לכל אדם אחר. 

הרב קוק כותב שעונשו של קורח מבהיר לכל ש: "סגולת הקודש אינה סגולה זולה שיכולה להינטל בכל סוג של ידיים מסואבות, כי אם סגולה העולה בעמל רב במסירת נפש קבועה".

ראוי האדם שיבחר ייקח על עצמו לשים תמיד ליבו על מעשיו ודרכיו, לשפר אותם תמיד, לרצות ולעבוד את ה'.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.

קורח ועדתו,אחידות,שנה במדבר,פתיחת האדמה,הרב קוק, להתעלות לקדושה,עבודה פנימית,