השבוע צויין בכל העולם יום האישה הבינלאומי ועדיין מתנהל ויכוח האם היום הזה צריך להיות יום רגיל או לחילופין צריך לדבר בו על זכויות הנשים.

כאשר אני חושב על אישה קלאסית אני רואה בעיני רוחי גברת צעירה שמצפים ממנה עוד מילדות להיות שקטה, נקייה, מנומסת .

היא מבינה שהיא צריכה לנהוג באיפוק גם כאשר היא חווה אלימות, וכן עליה להיות חרוצה ולהתמיד במעשיה.

תמיד למדו אותה שהיא צריכה ללמוד ולקבל ציונים טובים כדי שתוכל להשתלב בשוק העבודה ,ושעליה להתרחק מבנים .

היא מפנימה שרוב הנשים עובדות במקצועות לא מכניסים באופן מיוחד כמו חינוך, סיעוד, רווחה או פועלת במפעל ושהתפקיד המרכזי שלה הוא ניהול משק-בית וגידול ילדים ומי שצריך לפרנס אותה הוא בעלה.

היא הלכה ללמוד באוניברסיטה כדי להגשים את עצמה מבחינה אישית ומקצועית .

היא התחתנה לרוב לפני גיל 25 ,רק כדי לגלות שהאימהות מעכבת לה את הקריירה המקצועית.

היום המציאות שונה אך דפוסי החשיבה של החברה הישראלית לא השתנו.

                     המצב כיום

כיום נשים משרתות בתפקידי לחימה ,וחלקן אפילו עושות הסבה מתחום שמזוהה איתן אל תחום ההיטק המכניס הרבה כסף.

אך עדיין היא מרוויחה פחות מגבר העושה אותו תפקיד שהיא ממלאת בחברה ,ועדיין מצפים ממנה לקחת את הילד מהגן או לחילופין להישאר איתו כאשר הוא חולה.

זוהי הסיבה שרוב הנשים נאלצות לעבוד קרוב לבית, לצמצם את היקף המשרה ,וכן היא כמעט ולא מגישות מועמדות לתפקידים בכירים באותה חברה שבה הן עובדות.

גם המחקר שערך משרד האוצר לפיה השכר של נשים יורד אוטומאטית ב-30% לאחר הולדת הילד הראשון לא מסייע לנשים להשתלב כמו שצריך בשוק העבודה הגברי.

נשאלת השאלה: מה עשתה הקורונה לנשים אלו?

          השפעת משבר הקורונה על עבודת הנשים

הקורונה לא היטיבה עם הנשים אשר נאלצו לצאת לחופשה ללא תשלום או לחילופין לאבד את מקום העבודה ,היות שהיא לא הייתה מספיק בכירה כדי לאחוז בכל הכוח במשרה שבה היא עבדה עד לפרוץ המשבר.

רק 20% מהנשים הצליחו חרף משבר הקורונה להתקדם לתפקידי מפתח בחברה שבה עבדו.

אנחנו מכנים את רוב הנשים "אמיצות","חזקות" "נחושות" רק בגללן שהן בחרו להתמודד עם גורלן האכזר ןלא לשתוק אל מול העיוות הנורא שיצרה החברה הישראלית ברבות השנים.

הן לא צריכות את המחמאות הללו ,הן צריכות שמישהו יהיה מספיק אמיץ ויתאים את שעות העבודה לשעות גידול הילדים כפי שנעשה כיום ברוב מדינות צפון-אירופה המוכרות גם בשם מדינות סקנדינביה.

ועד שזה לא ייעשה, העיוות ימשיך ואף יגדל ויתרחב בשנים הבאות.