ירון לונדון, עיתונאי,מנחה תוכניות בטלויזיה ובמאי סרטים מראיין את קישון במשך  6 ימים כששהה בביתו באפנצל-שוויץ . בדו שיח ביוגרפי מצליח  לונדון לפענח ולרדת לצפונותיו של הסופר ההומוריסטן הלאומי שהפך לאחד  היוצרים  המצליחים בעולם.

הכל התחיל כשאשתו הקטנה שרה פנתה לשכנה ירון לונדון בהצעה שבאמצעות השיח אתו אולי יצלח לדובב את  בעלה שעד אז לא הכירו אותו כאדם אלא רק כסופר. לונדון :"נעניתי לאתגר כי רציתי להתחקות  אחר  מקור כוחותיו הנפשיים איך הצליח בתקופה כל כך קצרה לכבוש את השפה  העברית ולהטביע את  חותמו על התרבות שלנו". האיש שעלה ארצה מהונגריה וכבר אחרי 4 שנים הועלה מחזהו הראשון "שמו הולך לפניו" בהבימה. מאז הוא לא מרפה : טור בעיתון, מחזאי ובמאי תיאטרון, 5 סרטי קולנוע ומחזמר , כמה מהיצירות  שלו גורפים מועמדויות לאוסקר, 3 פרסי גלובוס הזהב. אחרי 20 שנה שניראה שאיבד את כושרו לחוש בזרמים העדינים של ההוויה הישראלית, דורך כוכבו  בארצות חוץ "הפכתי לחו"ל" הוא מלגלג. ספריו ומחזותיו בלשונות רבים הם  אורחי קבע בספריתו מקיר לקיר. ממשיך לונדון :"7 ימים ו-8 שעות ישבנו בביתו אשר בשולי העיירה המנומנמת, דנדון פעמוני הפרות,רכבת אדומה כצעצוע  למרגלות ההר הם שהפריעו את הדממה".שמות וכינויים רבים שנתנו  לו הוריו וחבריו כמו פריקה,פרנץ הונט,פרנץ קישונט, נעלמו כלא היו כשפקיד הסוכנות בשעה  העליה  קבע :אפרים קישון.  כשהבחור שנולד בהונגריה בשנת 1924 עובר  את כל גלגולי העולה החדש ורק האקצנט של השפה ההונגריה מעידה על מוצאו. וכך באווירה מנחמת רחוק מזיכרונות העבר ושלבי התאקלמות במקצוע הכתיבה, הוא מתיישב  עם כל מנין שנותיו מול לונדון. השיחות לא מתנהלות לפי מפתח מסויים, כל נושא שעולה מריץ אותם אסוסציאטיבית לבא אחריו ולעיתים לא תסתיים אלא  תעשה  גלגול ותחזור מתי שהוא להתחבר ממקום אחר. בפתיח הכתבה מנסה  להגיע ולחקור את מה שקרה כשהונגריה נכבשה ע"י הנאצים  ואיך  הכל הגיע עד לילד פרנץ בעת שקרה שם כל התחנות שעברתי  כולם היו  בגדר נס ו אחדים מהם יוזכרו המשך) קישון :"אני נצר לשושלת ארוכה של רבנים. יהדות גרמניה הייתה משופעת  ברופאים,סופרים,שחקנים, אלופי שחמט, אלופי  סייף אולימפיים כל אלה  השפיעו על הכלכלה והתרבות. לגרמנים ושכניהם עוזריהם ההונגריים  זה   לא הפריע לשלוח את כולם למשרפות.

לונדון :"במה שחקת בילדותך" קישון "בניתי במו ידי משחקים  טכניים ואופטיים, לדוגמא יצרתי מתקן בתוך קופסת  נעלים  עם סלילי מכונת כתיבה ועדשת משקפת ישנה,מין מקרן  שעל הקיר הוקרנו תמונות".  

לונדון":הרשה לי להחמיא לך, אתה שמור אפרים"

קישון:"כן אני קשיש נאה למדי. אבל הזיקנה  קשה מנשוא. בילדותי חשבתי שהחסרון הוא  שקשישים  שוכחים לסגור את החנות אחרי הפיפי. אבל  היום הם שוכחים גם  לפתוח אותו. איני דומה להורי,אמי היתה יפיפיה קוקטית. אני   דמיתי לגוי סטנדרטי, גבוה בהיר וכחול  עיניים. ברנש בעל  מראה יהודי  כמו שדר' גבלס רק חלם שכך  ייראה כל גרמני". קישון מסרב לדבר על  פרטים אישיים  ולגבי יחסים בינה לבינו הוא מכיר היטב  למרות שהיו לו באופן  רשמי  שלוש נשים. הפיליטונים והמחזות שלו כמו: "הו,הו, יוליה","הוא והיא" ו"הכתובה" מעידים על  ראיה מפוקחת,צינית ובעיקר מלאת הומור.

לונדון:"האם ההורים שלך תמו בך כשהבחינו שאתה נוטה לספרות?".

אבי האמין כי אכבוש את העולם כסופר רב-מוניטין ולצערי לא זכה לראות  זאת במו עיניו.

לונדון :"האם האמביציה הלוהטת שלך נובעת  מהדחף להגשים את  חלומותיו ?"

קישון :"אינני חושב, לדעתי תחושת  נחיתותי הגופנית,הרזון, רגלי הגפרורים שלי גרמו לי להתהלך כצל ליד הקירות. נוסף   לשואה ולההשפלות גרמו לחלומות בהקיץ שהפשפש יהיה  לטייס של מפציץ,שודד ים או  סופר גדול. כשהפכתי לסופר ידוע בארצות דוברות גרמנית, זה גרם לי לסיפוק כי כבשתי את תרבותם דרך השפה העברית. היום אני סופרם החביב של צאצאי המרצחים זוהי נקמתי האמיתית".

לונדון :"מי השפיע על כתיבתך ההומוריסטית ?"

קישון :"פרנץ מולנר, הונגרי שחי 2 דורות לפני, וכן  מקרינטי פריג'ש האבא  של כולנו, הם  השפיעו כמו שאני  השפעתי על כמה סופרים  צעירים משלנו. ובכלל ההומור מדע מדויק ואילו יוצריו הם רציניים להחריד"וכאן שוב קטע  המעיד על   אהבתו למדינתנו.  "פעם  הייתי הונגרי שרוף אחר כך ישראלי שרוף. ההונגרים הם  שהוכיחו לי שאיני זיקית. לא אוכל להיות  משהו אחר כי שום דבר לא איכפת לי חוץ מגורלה של מדינה ישראל ותושביה. המדינה  הננסית הזאת שיא ערובה  היחידה לחיי ילדי ונכדי. היא הנוגדן היחיד למחלה הפתלוגית של האנושות לאנטישמיות עתיקת היומין וחשוכת המרפא".

לונדון :"האם יכולת להיות הומוריסטן כה פופולרי אלמלא היית ישראלי

קישון: לא הייתי מסוגל לחשוב על  משהו אחר, כי ישראל גאלה אותי והחזירה לי את צלמי האנושי. רק אדם כמוני, פשפש שנשא על  גבו וחזהו  טלאי צהוב לא שואל  אם רגשותיו הולמים את  האסטטיקה של יפי הנפש. אני  אוהב את ישראל אהבה לאומנית  כי אני  קשור אליה יותר ממך, כי אני מכיר את האלטרנטיבה  האחרת ההפוכה ואתה כצבר רק קראת עליה".
רבדים שונים שהספר מגלם בתוכו לא נוכל להקיף את כולם: איזה נסים  ונפלאות שעזרו בלי שהיה מודע להם לעבור בשלום  מקרה אחר מקרה עד שעבר בשלום את השואה.איך הצליח בזמן כה קצר ללמוד את השפה ובאיזה דרכים התגבר עליה. על נשים  שפגש, על  תשוקתו לויטמינים שהוא בולע בהיותו פריק של מוצרי בית מרקחת שנודדים  איתו לכל  מקום. מדוע  הוא בולע ואוכל  בדרך לא אלגנטית את ארוחותיו במסעדות "אני .מבקש מהמלצר מרק ירקות עם קוביות קרח בתוכו כדי שלא אחכה עד שהמרק יתקרר. הנקניקיות שהן מורשת ההונגרית שלי ולכן עדיין אני זקוק למעט צרבת כדי שחיי לא יהיו זוהרים מדי,."..עוד ועוד יש באמתחתו סממנים  מוזרים המקיפים אותו בכל דירותיו : מדפי הספרים שיצאו לאור פרי עטו גורמים לו לחיוך  תמידי. יש לו מאפרה המגדפת את המעשנים, שעון האומר את השעה, ומשקל  המוסר לך מה משקלך ומחשב בכמה עלית או ירדת מאתמול. ואם גם זה לא מספיק הרי יש לדעת שקישון השתתף בפיתוח  מחשב שנקרא על שמו ."זהו המחשב הראשון בעולם המחונן בחוש הומור. הוא מצויד בתכונות מפתיעות. הוא אינו סותם את הפה ומלווה את המשחק בהערות קנטרניות "יקירי אתה משחק לאט כמו  שבלול" או "שמע, אתה משחק יותר טוב ממה שאתה  נראה" ואם נעשה על הלוח צעד חלש היא מגדף "חרא".

קישון :"משחק השחמט שאני מכור לו הציל את חיי במחנה  המעצר בהונגריה. השח לדעתי מדע,ישנה זיקה בין ההומור  לבין השח. כשאני מחשב את  הצעד הראשון  במשחק  או בכתיבה ,אני כבר יודע מה אעשה בעוד 8 צעדים. המבנה  ותהפוכות  העלילה  שאני כותב כבר מוכנים במוחי. נסיוני בטכניקה של ניחוש מתי הקהל יצחק ובאיזה מקום תמיד קולעים.

לונדון :"מי לדעתך מהסופרים שלנו ניחן בהומור בכתיבתו "משתמע כי קשה לקישון להצביע על סופר זה או אחר ובכל זאת נוקב בכמה מהם שלדאבוננו כבר אינם בחיים כמו קישון עצמו : סילבי קשת,אמנון דנקנר,מאיר שלו,יהונתן גפן ויבדל לחיים יאיר לפיד.

לונדון: "על איזה פרה קדושה עדיין לא התנפלת "

קישון "על יחס הפרה אל הפר" ואת זה ועוד כבר הוזכרו לעיל במחזותיו  ועדיין לא ציינו כמה מושגים  משלו  שנבלעו בשפתנו  ולא  נודע כי  הם שלו. "לגמוז" "האשה  הקטנה" "אף מילה למורגנשטרן"

וזה הכל על קצה המזלג ומי שיטריח את עצמו לקרוא את המסטר-פיס שחיברו לונדון וקישון יגלה עוד הפתעות ובעיקר החיוך לא ימוש משפתותיו.

.