אז מה אתן רוצות מאיתנו הגברים. סובבנו לנו בכיף בגן העדן, כלום לא היה חסר לנו, הסתובבנו שם בעירום חופשי ללא עכבות וללא בושה, פשוט גן עדן.

טוב אז קצת שיעמם לנו, אבל לזה לא ממש ציפינו. בראותו אותנו מסתובבים בשעמום משהו, החליט הבורא ליצור לנו אעלק "עזר כנגדנו", לקח לנו צלע ויצר אתכן, בנות זה היה כואב, כנראה אחרי הכאב הזה שסבלנו בגינכן, החליט הבורא לגמול לנו וחסך מאיתנו את כאבי היצירה מאותו יום והלאה. (ד"א אגב זו הסיבה שאתן צריכות לעבור את כאבי הלידה, לנו זה פשוט עולה באברים בגוף). :-). וכך הופעתן לחיינו.

אין ספק המראה היה משובב ומרענן, אמנם יצר קצת בעיות טכניות (בכ"ז לא קל להסתובב עם זיקפה) אבל לאט לאט התרגלנו וה"בעיה" נפתרה (לא מעט בזכותכן , הסבר בהמשך).

אחרי התוועדות וניסיונות למידה של חיי שיתוף, הזהרנו אתכן שהכל מותר וחופשי מלבד אותו עץ ארור שאסור היה לנו לגעת בפירותיו. לא יודע אולי רגע של חולשה, התלהבות יתר מאותו נחש שהזכיר לכן את ה... (מי אמר שהגודל לא קובע בבית הזה), לא עמדתן בפיתוי ונפלתן קורבן לאותו נחש ערמומי שפיתה אתכן. ואנו נענשנו פעמיים פעם ראשונה הגירוש המביש מגן העדן, פעם שנייה שמאותו יום והלאה לא יכולנו יותר לראות אתכן בעירום, כי פתאום התעוררו אצלכן כל העכבות, בושה והשד יודע מה (אז עוד לא היה אינטרנט).

החיים בחוץ הפכו להיות קשים ובעיקר אחרי שכ"כ התרגלנו לחיי גן עדן שסיפק את כל צורכנו וחסך מאיתנו כאבי ראש ודאגות לפרנסה קיום וכו`. מצאנו מערה והחלטנו להסתתר בה ע"מ להתגונן מאיומי הטבע והחי בו, שלחתן אותנו למסעות ציד בהן היינו צריכים להתמודד עם חיות טרף ענקיות, להמציא פטנטים לציד, שיצרו כלי משחית שאוטוטו עלולים להביא לחורבננו, לפשוט עורות מדובים ושאר בע"ח איימתנים כי אתן לא מוכנות ללכת יותר בעירום ותמיד קר לכן. וככה עברנו כמה אלפי שנים שאט אט השתכללנו והתקדמנו יחדיו.

פתאום אאוט אוף דה בלו, החלטתן שאתן לא רוצות אותנו יותר מצ`ואיסטים, וציידים, דרשתן מאיתנו להתחבר לצד הנשי שלנו, שנבכה מסרטים, נתרגש מספרים, נתחיל יותר להקפיד בלבוש ולא יקרה כלום עם נלבש אדום וורוד, פתאום שיער הגוף שלנו הפריע לכן ודרשתן שנכנס למכוני הסרת שיער מהגוף, שנלך לעשות מניקור ופדיקור כי השמן באצבעות מגעיל אתכן וידינו מחוספסות מידי, כי אם לא נעשה זאת נזכה רק לראות גב בלילה, ולרוץ להביא כדורים נגד כאב ראש, וכך נולד הגבר המטרוסקסואל.

במקביל החלטתן לצאת למסע צלב לשיוויון בין המינים, שכמובן היה חד צדדי כי אם בלילה יש רעשים בחצר תמיד תשלחו את ה"גבר" לבדוק מה זה, כאשר תראו ג`וק תזנקו לכסא הקרוב ותצרחו באימה עד שלא נסלק את המפגע, וכאשר יהיה תקר ברור שאנחנו נתקן אותו כי לכן זה עלול לעלות בפרנצ` בציפורניים, או חלילה להכתים את השמלה החדשה. והדוגמאות הן לרוב. כי אם לא? זוכרות את הגב וכאבי הראש?

עכשיו אחרי שכבר עשינו את השינוי הנדרש והתאמנו עצמנו לעידן החדש ואפילו התחלנו להתרגל לענין המטרוסקסואלי שגרם ללא מעט בעייה בלהבין מי זה הגבר ומי זו האישה כאשר בארון האמבטיה יש מלאי בשמים ומשחות לגבר ליד הבשמים והקרמים של האישה, עם פעם נזקקנו למדף אחד בארון הבגדים היום אנחנו זקוקים לארון משלנו לכל הגרדרובה, וגם לנו יש פתאום מדף נעליים. אז מי אמור להתחיל עם מי, מי עושה את הצעד הראשון?

אם הגבר יפנה ראשון הוא עלול להיחשד כארכאי ומיושן היום זה כבר לא איני,ואם הוא יהיה טיפה בוטה הוא עוד עלול להמצא בעיצומה של תביעה משפטית באשמת הטרדה מינית, ואם הוא לא ייעשה דבר הוא עלול להיחשב כגיי או סתם ביישן ופחדן ומי תרצה להסתובב אם אחד כזה? מבולבלות? אנחנו יותר!!!

עכשיו אחרי שהבנתן שלא לדבר הזה פיללתן, ואתן רוצות שנעשה צעד אחד אחורה ונחזור להיות קצת יותר גבריים כמו שהיינו פעם, משהו שהוא שילוב בין הצייד החייתי ההוא למטרוסקסואל שיצרתן, עכשיו אתן רוצות רטרוסקסואל שהוא מטרוסקסואל שיותר גברי ופחות מקפיד בחוקיו הנוקשים של המטרוסקסואליזם מין אדם קדמון לייט שכזה.

בנות יקרות כל שינוי כזה גובה מאיתנו מחיר לא קטן, אנחנו מבולבלים ובעיקר מתוסכלים ולא פעם אנחנו מתנהגים בטמטום בעיקר כאשר היצר גובר ואנחנו מוכנים להשתטות ולעשות כל דבר כדי להשקיטו.

אז אולי תגידו מה לעזאזל אתן מצפות מאיתנו ותשדלו לקבל ולהשלים עם המוצר המוגמר שהוא בסופו של ענין יציר כפיכן.   הרשומה נכתבה בעקבות רשומה בבלוג של סמדרי והצחיק אותי. אני מקווה שבנות האתר יקבלו את הכתוב לעיל בהומור בדיוק כפי שנכתב פוסט זה. :-)

(תמונה: צילום אילוסטרציה)