אפשר לפתוח את הידיעה במילים בשעה טובה כל הבורחים שבו לבסיסם עם הפסקת האש, אך אפשר גם להתעכב ולהטיל אור על כמה הבטים קטנים שיש בהם ולהם השלכה ערכית -חינוכית דתית. מנהגו של עולם לאחר מסע מפרך או מנוסה והסתוות ברגע שניתנת ההזדמנות לאדם לחוש ציפור דרור הוא ממהר להגיע לביתו להחליף בגדים להתרחץ ולהתפרקד על משכבו והמהדרין אף יציתו סיגריה עם כוס קפה מהביל לצידם.

לא כך נהגה ישיבת טשרנוביל מאשדוד שהעבירה זמנית את משכנה למקלט ברחוב הרב סורוצקין בבני ברק כדי לא לבטל את לימוד הערב-ובלשונם סדר  ג'- התכנסו קברניטי הישיבה והחליטו שרק אחרי השעה 10 בערב יצאו לדרכם לא לפני שהבחורים ירגישו שותפים למסע הנדודים ,ממש מרגש לראות נערים קטנים שפאותיהם מתבדרות ברוח משנסים מתניהם וביחד ללא שום טרוניה מעבירים למשאית את תכולת ישיבתם ובמבט אחרון הם פונים אלי ואומרים היה נעים מאד ניפגש בשמחות כמה קנאתי באותו מוביל שהפך לרגע אחד לתלמיד ישיבה בזמן המתנתו לקבלת ארונות ספרים מזרונים ומיטות זכה לחיבוק אמיץ ושיעור לילי בתורה מתוך אהבה. 

מה אומר לכם הרוח השורקת רעש האמבולנס שמיהר לבית הרפואה הסמוך לא הצליח למחות את הצלילים הרכים של תינוקות של בית רבן המחזיקים ולא מרפים מתלמודם גם אם חבריהם היו נפגעי חרדה.

הגיע הזמן לראות את המצב מבעד להשקפה ערכית של ניצול הזמן ולא רק מזוית טובת הילד ובטחון המדינה.וכבר אמרו חז"ל שאפילו במצרים לא פסקה ישיבה ואפילו במצבים הקשים ביותר. אבי מורי שהוא ראש ישיבה ואישיות חינוכית ברמה בינלאומית.העיד בפניי שגם בסיביר ברגעים הקשים ביותר עשו את כל המאמצים שלא יעבור יום בלי לימוד תורה.

אז בפעם הבאה שילדכם מתפנק ואינו רוצה ללכת ללמוד בתואנות שונות חישבו על מורשת הדורות שאפילו באגעים הקשים והלחוצים ביותר כמו ערב םפסח או חגים מתקיים שיעור הדף היומי אך זה כבר נושא חדש שאולי אם תבקשו יפה נרחיב עליו את הדיבור בפעם אחרת.אלה היו כמה מילים טובות על הציבור שאוהבים לשנוא ולקנטר.