מהו המאפיין אינטלקטואל אמיתי מההמון הסובב אותו?  אפשר שכמספר המגדירים, כך הוא מספר ההגדרות השונות האחת מרעותה.  מאידך, גם בעלי פלוגתא אלו יסכימו כולם כי אנו רוצים לראות באינטלקטואל המצוי כמחזיק בתפישת עולם רחבה ומעמיקה, בעל מחשבה סדורה, בעלת קו הגיון צרוף אשר ניתקשה לזעזעו, כתכונות אופי וחשיבה העולות על רבות אחרות.

מהרישא לעיל ברי גם מי הוא שאינו אינטלקטואל.  חשיבה צרה, מוגבלת בהקפה, היצמדות לפרטים תפלים על פני התמונה הרחבה, חוסר יכולת לבור התבן מן הבר,  האלהת האני והאנוכיות האישית על פני צרכי הכלל בלא יכולת לאזן הצרכים הפרטיים והציבוריים, חוסר יכולת לקשר בין ארועים שונים המנותקים לכאורה האחד ממשנהו ולהביאם לכדי תמונת תשבץ מלאה ושלמה.  ובקצורה, עולמם של האנטי-אינטלקטואלים צר כעולם הנמלה.

 

במה הדברים אמורים? בקשר הגורדי האווילי אשר אימצו וניכסו לעצמם שלא כדין קבוצת אנשים זניחה במקומותינו המכנה עצמה "אינטלקטואלים", המתהדרת במוסריות מזויפת וקלוקלת אשר קישרה לאינטלקט הינו אקראי בלבד.  ההשוואות הנערכות בין מדינת ישראל ומלחמתה הבילתי גמורה לקיומה לבין מדינות לאום טוטליטריות אשר יצאו להלחם ולשעבד עמים אחרים בשם לוקסוס של "מרחבי מחיה" כדוגמת גרמניה הנאצית, רוסיה הסובייטית, איראן אאייטולית ואחרים אשר אין בינם לבין צרכי השרדות קיומיים אובייקטיבים ולו דבר הינה השוואה מקוממת, אווילית, שיטחית, דווקאית, פופוליסטית, אנטי-מוסרית ועוד מרעין בישין כגון דא.

אל לו הקורא להסיק מהנאמר לעיל כי כלל הוגי הדעות במדינת ישראל אינם אינטלקטואלים.  נהפוך הוא, קיימת קבוצת רוב ניכבדה, מוערכת, מלומדת, רחבת אופקים, מעמיקה אשר מהווה ומביאה כבוד למדינה אך אלו אינם נימנים על "האינטלקטואלים" אליו מכוון מאמר זה.

 

הנה זה ניתבשרנו במאמר מתאריך 27 אפריל 2009, בעיתון "ידיעות אחרונות", על ידי אחד מאותם נביאי השקר של "האינטלקט" המדוברים לעיל, פלוני יהודה (ג'אד) נאמן, במאי סרטים מהמעלה השנויה במחלוקת חריפה, מרצה סר-הערכה לקולנוע, השנוי במחלוקת חריפה לא פחות, כי "לאומיות הינה דת הרוצחים".

מפאת העובדה כי מאמרו של נאמן הינו מבולבל, שיטחי, נטול רצף הגיוני, פופוליסטי ומכוון ליצור מחלוקת, פרובוקציה וויכוח היכן שאין צורך כלל בוויכוח, הרי לא ניתיחס לפרטים בו אלא לכוונתו הכוללת.

 

השטחיות בהגדרתיו-הגיגיו של נאמן במאמרו מעלה, כדי ביזיון וקצף, תהיות נוגות אודות תקציבי העתק הממשלתיים מהם נהנה אדם מבולבל ושיטחי זה ליצירת סרטים המבטאים את דעתו המנותקת מכל מציאות בעודם מוצגים כיצירה אוטנטית ישראלית. 

יצירה אוטנטית? אולי.  ישראלית? שאנו.  השטחיות והרדידות במאמרו של נאמן מעלה תהיות אמיתיות בדבר תהליכי קבלת ההחלטות בהענקת פרס ישראל לקולנוע לשנת 2009 לאנשים אשר על פניו ניראים כאינם ראויים לו דוגמת יהודה נאמן, כמו גם לאחרים משנים עברו.  מחשבה (רטורית) מצמררת חולפת בנו, האם פרס ישראל מוענק לאנ"ש משיקולים כיתתיים צרים, פסולים, מנוגדי אינטרסים ושאינם לעינין?

 

נאמן, מעלה במאמרו לעזרתו את סיפרו של הפילוסוף הידוע פרנץ קאפקא 'במושבת העונשין' החוזה את הקמת מחנות המוות במדינות הטוטאליטריה רוסיה וגרמניה ובכך מרמז י. נאמן במאמרו כי ישראל היא מדינה טוטאליטרית כובשת כגרמניה הנאצית או רוסיה הסובייטית.  קשה לטעות בהקבלה העקיפה שעורך נאמן בינינו בישראל והנאצים.  העובדה כי היהודים בגרמניה לא העלו אי פעם בדעתם לקום על מארחיהם ולהשמידם כלל אינה טורדת את דעתו המסוכסכת של "האינטלקטואל" בפרוטה הזה.   העובדה כי מצב המלחמה השורר די-פקטו ביננו לשכנינו הערבים כופה עלינו מלחמות אין ברירה אינה כלל מעלה ומורידה עבורו.  לגבי דידו אנו האשמים, אנו האחראים.  הינו בורש העובדות לאשורן כמשא מיותר.  כך במאמרו, כך בסרטיו.

נאמן גם מטיף במאמרו לאנרכיה. לטעמו יש להחיל חיים ללא חוקים, מפאת שאלו הותקנו לשיעבודם של אזרחי מדינת הלאום על ידי מחוקקי מדינות הלאום מפאת שלטענתו רואים הם בחוקי המדינה כצריבה בבשר אזרחי מדינת ישראל אשר שולחתם בכוונה תחילה לריסוק ולמוות במלחמה.  גם כאן, מדינת הלאום הדמוקרטית הנישענת על החוק כבסיס לחיים תקינים בין שוכניה כמו גם בינה לבין שכניה, אינה טורדת את מנוחתו של האדם השיטחי הזה.

 

הבמאי "המהולל" (אכן, בעיקר במדינות הים בינות שוטמי ישראל), מניח באורח מופרך כי תושבי מדינת ישראל ששים לקרב, תאבי ומחרחרי מלחמות וכי המדינה היא המקבעת בהם את הרצון להלחם באמצעות טיקסי חניכה נוטפי דם בכך ששולחת אותם לקרב.  לגישתו אנו כולנו "זומבים" מונעי ווירוס מוחי הניקרא "מלחמה".  ווירוס זה המופץ על ידי תכסיסני מדינת הלאום הוא המחסל כל רצון עצמי בנו והמקבע את התנהלותנו, המנותבת באורח גורף לנזק את עצמנו ושכנינו על ידי מדינת הלאום הטוטליטרית (ישראל-למי שלא הבין עדיין).  על רצון הציבור שהוא הריבון על מדינת הלאום הדמוקרטית, המנותבת על ידי החלטות דמוקרטיות, הוא מעודו לא שמע.

חמור מכך, "הבימאי" מניח ומרמז, כהקש ממאמרו, כי מדינת הלאום הישראלית מפעילה על תושביה אמצעי תעמולה גבלסים-נאצים (או קומוניסטים-סובייטים) על מנת לשטוף את מוחנו ולהביאנו לאהוב את אברינו המרוסקים וחללינו במלחמות.  לא עולה כלל בדעתו כי דווקא הוא באמצעות סרטי השיטנה בניצוחו כנגד ישראל, הוא המנסה לשטוף את מוחנו, להרים ידיים, להשלים עם מר גורלנו להישמד וזאת באמצעות חיסול מדינת ישראל בדרך "מדינת כל אזרחיה".  כלאמר "הבימאי" הלז משליך את הגיגי מוחו ופעולותיו בעלות הגוון התעמולתי-טוטליטרי עלינו כולנו.

 

מדוע נידרשים אנו כאן (במובן ה'היפכא מיסתברא') לנושא הטוטליטרי דווקא בהקשרו של "הבימאי" יהודה נ'?   מפאת שעוסקים אנו בהקשר הרחב, האינטלקטואלי כאנטיתזה למושא דיוננו כאן יהודה נ'.

.

מרבית פרסי ישראל מוענקים מזה שנים רבות לאנשים ראויים בתכלית אך מדי שנה נעשה ניסיון תפל, אמור אף ניבזי, על ידי חברי וועדת הפרס להגניב פרסי אנ"ש (אנשי שלומנו) בינות למסה הראויה.   וכי מדוע זה ניתמהה? אנ"ש הם הממנים את חברי וועדת הפרס וכך אנ"ש הם המתמנים לחברי וועדות הפרס.  ובמי יבחרו אנ"ש בוועדת הפרס כמתאימים לפרסי ישראל?  אין צורך לחלק פרסים למנחשים, אנ"ש יבחרו כמובן באנ"ש.

מכאן גם יובן מדוע מועלית לאחרונה הטענה כי אפסו מועמדים מתאימים-וראויים-לקבלת פרס ישראל.  באם כ-80% מתושבי ישראל מודרים באורח מסורתי מקבלת הפרס בקטגוריות הנחשבות כיוקרתיות אצל "הברנז'ה",  הרי סביר כי יאפסו מועמדים ראויים לו.  בהחלט סביר כי יהודה נ' הינו חלק מקטגורית "אפסו מועמדים מתאימים" באשר הינו נימנה על אנ"ש.

נא לא להצחיקנו בטענה האווילית כי באשר לקטגוריות היוקרתיות של פרס ישראל, אך אנ"ש קיימים וראויים לו במקומותינו.  העקרון לעיל פועל גם כאן, מקידמת דנא מקדמים אנ"ש את אנ"שיהם וזאת משך כל שנות קיום המדינה, כגון: "במאים", שדרים, עיתונאים, שחקנים, משוררים, פובליציסטים סופרים וכיוצא באלו בשיטת חבר מביא חבר, אנ"ש מביא אנ"ש.  מי שלא היבחין בהתדרדרות מתמשכת משך השנים ועד היום בטיב החומר האנושי בינות לאנשי מקצועות אלו, שיקום.  למה הדבר דומה, לילדים פגומים, פיזית ושיכלית, הנולדים מנישואי קרובים.

 

יתמה הקורא, הכיצד אפשרי הדבר, הכיצד מונצח שילטון המיעוט על הרוב?  אכן שאלה במקומה.  הבה ונרחיב מעט יותר.  והתשובה, בית המשפט העליון הוא המנציח את שלטון אנ"ש על מדינת ישראל.  בית המשפט העליון הוא היושב בראש פירמידת אנ"ש ובאמתלת "שילטון החוק", הנכונה והראויה בבסיסה בעבור מדינת שילטון דמוקרטי מתוקן, מעוות את רצון הריבון, הוא מירב הציבור בישראל ומנציח את שילטון אנ"ש באורח מניפולטיבי ומאחז עינים.

האקטיביזם השיפוטי של אהרון ברק, ממנהיגי אנ"ש הבולטים במדינת ישראל, לא נועד עבור אדון בוזגלו על מנת שיוכל לקבל צדק.  אדון בוזגלו (כמטפורה) אינו מקבל צדק גם כיום.   גם השימוש שאהרון ברק עשה במטפורה זו הוא מניפולטיבי ותכסיסני.  האקטיביזם השיפוטי נוצר על מנת לפתוח את הדלתות לרווחה עבור אנ"ש על מנת להוציא ולקבל פסקי דין המשמרים את מעמדם ושילטונם על הרוב.  במקומותינו "יודע כל אנ"ש כי היפקיד שילטונו בידי אנ"שיו הראויים לכך"....

 

הפיתרון פשוט וברור (הביצוע מסובך מעט יותר).  נחוץ  שידוד מערכות יסודי וחובק מערכות בהתנהלות בית המשפט העליון במדינת ישראל.   כאשר יתוקן הטעון תיקון (יריעת המאמר קצרה מלדון בתרופות), יחלחלו התיקונים ותובנותיהם במורד פירמידת אנ"ש ועד בסיסה ובא לציון גואל.

במדינת הלאום הדמוקרטית חייב הצדק להעשות בעבור המיעוט ממש כעם הרוב, אך באם צדק זה בא על חשבון רוב הציבור תוך הדרת אותו רוב הריהו פסול ומנזק מעיקרו.  בכל תחום מחיינו מידתיות ואיזון מתאימים בין זכויות ראויות הינם הכרח המציאות ומיסודותיה המובהקים של החקיקה והשפיטה.  גם במושג 'המידתיות' נעשה שימוש מניפולטיבי על ידי הבדימוסי אהרון ברק ובעיטת הצד שלו בייניש, מאותן סיבות פסולות לעיל.

 

טיבו ואיכותו של מאמר יהודה נ' הניזכר לעיל מוכיח לפחות נושא אחד עקרוני, פרס ישראל אשר הוענק לו השנה מטעמים שאינם לענין, פועל לפילוג ומחלוקת חריפה יותר בקרב המחנות במקומותינו, הינו בהחלט שלא לתפארת מדינת ישראל ומוטב היה כי לא היה מוענק כלל וכלל..

מה חבל כי מספר זעום של תפוחים רקובים בתחתית החבית (יהודה נ' והמכון "הישראלי לדמוקרטיה") משליכים צל קודר על הראויים ללא כל ספק אשר אכן ניבחרו בעבר והיום כחתני פרס ישראל.

כאשר יבוא היום ומסעודה ובוזגלו (שמות מטפורים), מעיירת פיתוח בדרום או בצפון המדינה יקבלו פרסי ישראל על מפעל חיים למען העם, הקהילה והמדינה, על כך שגידלו משפחה לתפארת ובנים ובנות, שבט עצום ורב, למעשים טובים יצרניים הגונים ומוסריים נדע כי פעמי השינוי נישמעים בארצנו.

 

קישור:

מאמרו של יהודה נ'

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,l-3706887,00.html

 

אהרון רול

amroll@rogers.com

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/