מס' צפיות - 395
דירוג ממוצע -
פרשת השבוע - במדבר
דבר הנמנה אינו בטל
מאת: דוד דרומר 18/05/09 (23:48)

 

                                              פרשת "במדבר"

  

                מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

 

 

"שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם..." (במדבר א'/ב').

 

"אמר רבי פנחס אמר רבי אידי: מאי דכתיב בראש הספר 'שאו את ראש'? 'רוממו את ראש', 'גדלו את ראש' לא נאמר, אלא 'שאו את ראש'? כאדם שאומר לקוסטינר 'סב רישיה דפלן'" (במדבר רבה א'/ט').

רבי פנחס מתייחס לביטוי "שאו את ראש" בשם רבי אידי ושאול מדוע השתמש הכתוב במלה "שאו" ולא בביטוי "רוממו", "גדלו" או "ספרו" לציון המפקד שיש לערוך כדי למנות את בני ישראל? רבי פנחס משווה את הדבר לאדם האומר לקוסטינר (לתליין): "טול את ראשו של פלוני מעליו". מצד שני, הרי יש היבט נוסף לבחינת הביטוי "שאו את ראש" הוא: "התנשאות", "רוממות", "גדלות". כיצד, אם כן, ניתן לפרש נכון את הביטוי "שאו את ראש כל עדת בני ישראל"? והתשובה היא: הקב"ה נתן למשה רמז בציווי זה לעתיד עם ישראל: אם ירבו במעשים טובים - יזכו ויעלו לגדולה, אך אם לא תהיינה להם זכויות - עלולים הם למות במדבר.

מכאן, שלביטוי  "שאו את ראש" משמעות כפולה, ואף מנוגדת זו לזו: מצד אחד, משמעות חיובית - מלשון התנשאות וגדלות ומצד שני, משמעות שלילית -  הסרת הראש - מוות. את זאת ניתן לראות בברור בפתרון החלומות של שר המשקים ושר האופים בבית האסורים במצרים ע"י יוסף. בפתרון החלומות השתמש יוסף בביטוי: "בעוד שלושת ימים ישא פרעה את ראשך..." (בראשית מ'), אלא שבהמשך הפסוק קיים ההבדל המסביר את הגורל השונה של שניהם: לשר המשקים אומר יוסף: "...ישא פרעה את ראשך, והשיבך על כנך..." (מ'/יג'), ואילו לשר האופים אומר יוסף "...ישא פרעה את ראשך מעליך, ותלה אותך על עץ..." (מ'/יט').

מוסיף המדרש ואומר: "כאן נתן רמז למשה: 'שאו את ראש' שאם יזכו יעלו לגדולה כמה דכתיב ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך, ואם לא יזכו ימותו כולם כמה דכתיב: ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ".

הזכויות, תלויות הן במעשים העכשוויים והן "בזכות אבות", כפי שמסביר השל"ה הקדוש (רבי' ישעיהו הלוי הורוביץ), ויותר מכך: פעמים זכות האבות משמשת כזכות לדורות הבאים ופעמים זכות האבות משמשת כ"כתב אישום". הכל תלוי במעשינו העכשוויים: אם מעשינו מעידים על המשכיות הדורות ואנו הולכים בדרכי אבות, הרי ש"זכות אבות" עומד לימיננו ועוזרת לנו. אך, אם חלילה, נסטה מן הדרך בה הובילו אותנו אבותינו ומעשינו יעדו על כך שהפננו עורף למורשת אבות, הרי ש"זכות אבות" תשמש כ"קטיגור" כאומרת: 'התנהגותך מביישת את הוריך'.

כך, גם בפרשתנו: ה' פונה אל משה ואומר לו "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם...". כלומר: עליכם להקפיד להיות בעלי זכויות במעשיכם, אל תנתקו את הזהות והמורשת היהודית שקיבלתם במשפחותיכם,בית אבא. אם תמשיכו את שושלת האבות, תעמוד לזכותכם גם "זכות אבות" ותהיו נישאים ומרוממים בכל המובנים.

 

                                                                                                         דוד דרומר

  

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר