אתמול דווח באמצעי התקשורת בקור רוח, באדישות וחוסר רגישות שאישה שרצחה בדם קר את בנה בן ה4 תורשע בהריגה ולא ברצח, מה שאומר בשורה התחתונה מספר שנים בודדות בכלא במקום 25-30 כפי שמקבלים בדרך כלל על עבירת רצח. גרוע מכך, עורך דינה של הרוצחת אף דורש להסתפק במספר חודשים בלבד, כלומר תקופת המאסר שרוצתה במהלך התנהלות המשפט, ולשחרר אותה לחופשי.

יש כאן בעצם בעיה הרבה יותר חמורה, רצינית ומסוכנת ודפוס מאוד מטריד שלא בפעם הראשונה אישה שמבצעת רצח בדם קר, רצח בכוונה תחילה, מצליחה לצאת על סעיף מופחת בקלות בלתי נסבלת. יש לכך שתי סיבות עיקריות: אחת היא מסורת משפטית ג'נטלמנית מאוד ארוכת שנים לפיה לא מקובל להעניש בחומרה אישה, לא משנה כמה חמור ואכזרי המעשה שביצעה. בין היתר עובדה זו באה לידי ביטוי בחוק מאוד ישן לפיו אם אישה הייתה מבצעת פשע כלשהו, בן זוגה היה נענש במקומה.

ההיסטוריון החוקר פרופ' מרטין ואן קרפלד מפרט בצורה מעמיקה בספרו "המין המיוחס" כיצד לאורך כל ההיסטוריה נשים חמקו מפשעים חמורים ביותר כולל רצח בדם קר של ילדים ותינוקות חסרי ישע ושנדיר מאוד שאי פעם נשים נידונו למוות על רצח. ספר זה הצליח וראה אור בחו"ל אך בישראל, בגלל הפחד מהדיקטטורה והשליטה המוחלטת שיש לפמיניסטיות, שום הוצאה לאור לא מוכנה לפרסמו, למרות שפרופ' מרטין הוא היסטוריון מוכר ומכובד ששמו הולך לפניו ברחבי תבל. 

כך אנחנו מגיעים לסיבה השנייה, המרכזית יותר: לפמיניסטיות יש אינטרס מובהק שאישה שרוצחת, בכלל לא תורשע ברצח והמעשה שעשתה כלל לא יוגדר כרצח. כפי שפירטתי במאמר בנושא, יש לפמיניסטיות שיטות רבות ומגוונות לשחרר ולנקות אוטומטית כל אישה אלימה ומתעללת וכל רוצחת, לא משנה כמה חמורים מעשיה. הפמיניסטיות רואות בכל אישה קרבן ובכל גבר תוקף בפוטנציה.

דפוס ידוע ומוכר לא רק בארץ הוא שבנוסף לתקשורת שמגינה אוטומטית על רוצחת ומאמצת בחום את כל התירוצים שלה, הפמיניסטיות מכריזות מראש שבגלל היותה של החשודה אישה, מערכת המשפט ה"גברית פטריארכאלית" כאילו נוטה להחמיר איתה (כלומר ההיפך המוחלט ממה שקורה במציאות) ולכן יש להפלות אותה לטובה. בין היתר, אפשר למצוא גישה זו במאמרה של הפמיניסטית זוכת פרס ישראל, רות רזניק, תחת הכותרת "נשים רוצחות במשפחה":

"הסטטיסטיקה של ה-fbi מצביעה על כך, שברוב המקרים, קביעת דרגת הרצח והענישה חמורות יותר כאשר האשה רוצחת את בן זוגה בהשוואה למקרים בהם גבר רוצח את בת זוגו. כמו כן, משך תקופות המאסר הנגזרות על נשים ארוכות יותר מתקופות המאסר הנגזרות על גברים."

היא אף מוסיפה כאילו נשים לא זוכות לייצוג משפטי הולם בגלל "מעמדן הכלכלי המוחלש" :

"מתברר, שבניגוד לגברים רבים הרוצחים את נשותיהן, ייצוגן של נשים, שבדרך כלל אין בידיהן אמצעים כספיים, אינו נתון בידי משפטנים מהשורה הראשונה."

כלומר, שיטת המיקוח הפמיניסטית היא מראש לכפות על ביהמ"ש לקבל את הנחת היסוד הבלתי מבוססת שלהן לפיה אישה היא תמיד קורבן חלש וחסר אונים: של בן הזוג, קרוב משפחה ממין זכר ובעיקר החברה הגברית שוביניסטית, פטריארכאלית ואפילו של הילדים, כפי שנטען שהילד אלון ז"ל שנרצח "סבל מבעיות התנהגותיות חמורות" ואכן בתי משפט נוטים לרחם על נשים, לוותר להן, לנהוג בהן בכפפות משי וללכת לקראתן, הכל רק שמישהו "חלילה" לא יחשוב שאישה מסוגלת לרצוח בצורה כ"כ ברוטאלית ומרושעת ילד חסר ישע. 

האינטרס של הפמיניסטיות הוא גם אידיאולוגי וגם נובע מתאוות בצע: בעשורים האחרונים הן הצליחו לחדור לכל המערכות ומוקדי הכוח המרכזיים הן בתקשורת, הן במערכות המשפט, ברווחה, בפרקליטות ובמשטרה ובאמצעות סטטיסטיקות מנופחות, מפוברקות ושקריות הן מצליחות לסחוט תקציבי עתק לפעילות ההסתה ההמונית שלהן תוך כדי שהן מסמנות כל גבר כ"אלים" וכל אישה כ"קורבן" ודואגות מראש להצניע ולהסתיר ממצאים של מיטב המומחים בעולם בנושא אלימות במשפחה שמראים חד משמעית שנשים אלימות לא פחות מגברים ושני שליש מההתעללות בילדים נעשית ע"י נשים.

אותן רק מעניין שהכסף ימשיך לזרום אליהן ושהן תוכלנה למחזר, לדקלם בעל פה ולהפיץ בלי סוף את השקרים שלהן שמתארים מלחמה של גברים נגד נשים, כאילו כל גבר שמכה את אשתו "מייצג את המין הגברי כולו", כפי שנוהג לתאר הפמיניסט ד"ר חן נרדי, וכאילו כל אישה שנרצחת "נרצחת רק בגלל היותה אישה" למרות שבכלל רוב קורבנות רצח ואלימות קשה הם גברים.

חשוב גם לזכור שלפי הפמיניזם, כל פושעת היא בעצם קורבן תמים, חלש וחסר אונים, בלי יוצא מהכלל, כפי שנימקו ביוזמה להעביר אסירות למחנות נופש במקום בית כלא :

"ברשות לשיקום האסיר טוענים כי על פי מחקרים שונים, פשיעת נשים מתרחשת בנסיבות שונות מפשיעת גברים, ולכן גם הטיפול בה צריך להיות שונה. המחקרים הללו מורים כי כ90 אחוז מהנשים האסירות סבלו בילדותן מהתעללויות שונות, וכתוצאה מכך הידרדרו לפשע"

במציאות כזאת, שבה לנשים יש כ"כ הרבה פריוולגיות וזכויות יתר ודוקטרינה משפטית שלמה שמגינה ומחפה על כל אישה אלימה ורוצחת שבקלות מוצגת ונתפשת מראש כ"קורבן", כל עורך דין יודע כמה קל לייצג אישה בבית המשפט, הרי אישה תמיד צודקת.