בתקופה האחרונה מנהלים ארגוני הנשים והפמיניסטיות בישראל קמפיין מאוד אגרסיבי ובוטה שמשתלח בציבור הגברים החרדים בשל מה שהן מתארות כהפרדה גזענית בין גברים לנשים בקווי המהדרין. הן מתארות הפרדה זו כ"שוביניזם גברי" ואפליה כלפי נשים עד כדי השוואה לקיפוח השחורים בארה"ב ומשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. בפועל ההסתערות המאסיבית הזאת של הפמיניסטיות על דעת הציבור באמצעות הצפה של אייטמים בנושא בכלי התקשורת המרכזיים, רק מוכיחים וחושפים שוב את הצביעות והמוסר הכפול הנוראי בבסיס פעילותה של התנועה הפמיניסטית.

במדינות מערביות מתקדמות הפמיניסטיות הן אלה שדורשות ויוזמות בפועל להעניק מקומות ציבוריים, מועדונים, שירותים שונים, הטבות ופריוולגיות עבור נשים בלבד. כך למשל, במדינות מתקדמות כמו יפן, שבדיה, ברזיל, רוסיה ועוד, כיום כבר יש תחבורה ציבורית שנועדה לנשים בלבד. מבט אחד בשלט שבו נכתב שהשימוש בכלי תחבורה הוא לנשים בלבד מזכיר בפירוש את השלט הגזעני בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה, כאשר מקומות ציבוריים ושירותים שונים נשמרו לאנשים לבנים בלבד.

אבל ההפרדה הגזענית הזו לא מסתיימת באוטובוסים: כיום יש כבר בעולם בתי חולים, בתי מרקחת, מרפאות, מועדוני כושר, חופי רחצה,טיולים מאורגנים, מרכזי קניות, בתי קפה ומסעדות, חניונים, בתי מלון, בריכות ציבוריות, מכללות, מקומות עבודה, מלגות יוקרתיות להשכלה אקדמאית וקורסים להכשרה מקצועית ועוד ועוד ועוד, כולם שמורים לנשים בלבד בזמן שאין שום שירות או מקום ציבורי ששמור לגברים בלבד (מה שנחשב מראש "גזעני ולא חוקי").

הפמיניסטיות הן אלה שדאגו במשך עשרות שנים לחוקק חוקים ולהכתיב באופן שרירותי נוסח רשמי כביכול ניטראלי מבחינה מגדרית אבל בפועל הן שומרות לעצמן את הזכות להעניק הרבה יותר שירותים ולהקים תשתיות לנשים בלבד ולהפלות לרעה גברים בשם האפליה המתקנת אותה הן מכנות "העדפה מתקנת" ו/או "העצמת נשים". במדינות מסויימות זה מגיע עד כדי כך שהחוק מונע מגברים לצאת מהבית במועדים מסויימים, כדי שהנשים תרגשנה חופשיות ובטוחות יותר.

תוך כדי שהן מדקלמות סיסמאות חלולות וריקות מתוכן לגבי "שוויון בין גברים לנשים", הפמיניסטיות מוליכות שולל, משקרות ודואגות בכל הזדמנות אך ורק לפלג, להסית, להמריד ולשסות כמה שיותר נשים נגד גברים. הן אומרות זאת מפורשות בכל הזדמנות תוך כדי שהן מתארות גברים ונשים כשני גזעים או עמים שנמצאים במלחמה כאשר הנשים תמיד החלשות, המקופחות, המסכנות, חסרות האונים, עניות וחסרות אמצעים וכל הגברים מתוארים כשולטים, חזקים, עשירים ודומיננטיים כאילו בכל תחום בזמן שבפועל ההיפך הוא הנכון והפמיניזם דווקא יוצר מציאות הפוכה בה נשים משיגות כוח וכובשות עמדות מפתח ושליטה בחסד ולא בזכות (ע"ע שריון מקומות לנשים) באמצעות טענות בלתי מבוססות על אפליה נגד נשים.

אני לא חרדי ולא רואה בעצמי אדם דתי, אבל אין לי ספק שכאשר אדם, גבר או אישה, בוחר לעצמו אורח חיים מסויים, הוא או היא יודעים ואמורים לדעת שיש כללים וחוקים ברורים, קוד התנהגות, לבוש, גישה חשיבתית וכו', שצריך לקבל ולכבד, כשאחד מהם זו ההפרדה בין גברים לנשים. הטענה כאילו הפרדה זו "מפלה לרעה נשים" היא שקרית ובלתי מבוססת כי במציאות לנשים החרדיות יש הרבה יותר חופש ויותר מקומות ומרחב פעילות חברתי-קהילתי השמור לנשים בלבד, מאשר לגברים החרדים שעמוסים עד מעל הראש בלימוד תורה ומילוי מצוות וחובות לגברים בלבד.

בסופו של דבר, מה שבאמת מפריע לנשים מסויימות במגזר הדתי שהפמיניסטיות הצליחו לשטוף את מוחן הוא לא באמת עצם ההפרדה בין גברים לנשים בקווי המהדרין אלא עצם העובדה שהגברים יושבים מקדימה והנשים מאחורה. מבחינתן, אם המצב היה הפוך והיו אלה הנשים שיושבות מקדימה, פתאום היה זה צודק יותר וזה למעשה המסר שהפמיניזם משדר בכל תחום, שחוסר שוויון או "אפלייה" כלפי נשים הוא כל מצב שבו לנשים אין יתרון על פני הגברים וידן לא נמצאת על העליונה.