פרשת "תולדות"

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"ואלה תולדות יצחק בן אברהם ,אברהם הוליד את יצחק" (בראשית כ"ה/יט').

על כפילות הלשון שואלים פרשנים רבים: אם יצחק הוא בנו של אברהם, ברור שאברהם הוליד את יצחק. אם כן, מדוע מדגיש זאת הכתוב פעמיים?

"הכלי יקר" מסביר את הכפילות ביצירת הקבלה חלקית לישמעאל שגם הוא בן אברהם, אך בשונה מיצחק את פעולת ההולדה מייחסים להגר ולא לאברהם, כפי שנאמר "...בנו, אשר ילדה הגר" (בראשית ט"ז/טו'), אמנם ישמעאל הוא בנו אך השיוך הוא להגר המצרית. רש"י מביא דוגמה נוספת על שיוך ההולדה מתחילת פרשת נח ששם נאמר:  "אלה תולדות נח, נח איש צדיק..." (בראשית ו'/ט'). כפילות הלשון באה לומר לנו שעיקר "תולדות נח" התבטא ב"נח איש צדיק" אך "תולדות נח" - בניו, לא המשיכו בדרכו ומורשתו. גם ה' פונה אליו ואומר לו: "...כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה" (ז'/א'), כלומר: אתה נחשב לאיש צדיק בדור אך זה לא בא לידי ביטוי בדורות הבאים.

כך גם היה אצל ישמעאל - פיזית הוא אומנם בנו של אברהם, אך מצד מעשיו מידותיו וטבעו הוא משויך להגר ואף הוגדר "פרא אדם". אך יצחק לא היה בנו של אברהם רק מבחינה פיזית אלא הוא ירש ממנו את טבעו ומזגו ולמד ממעשיו החיוביים של אביו אברהם.

ה"אבן עזרא" מוסיף על מעלתו של יצחק ואומר : "אברהם הוליד את יצחק" -  שגידל, חינך והרבה את מעשיו הטובים של בנו. שמהות ההולדה באה לידי ביטוי בחינוך והדרכה לעבודת הבורא, ויצחק המשיך את דרכו ואמונתו של אביו בעולם.

אברהם, כמחנך ידע שעליו להדריך את הדורות הבאים לעבודת ה' באמונה שלימה ולהרחיק את בנו יצחק, ממשיך דרכו, מכל רע. לנגד עיניו של אברהם עמד כל הזמן הכלל: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'..." (י"ח/יט'). לכן שילח אברהם את בני קטורה מעל יצחק בנו אל ארץ קדם, כדי שלא ישפיעו עליו במידותיהם הרעות, בבחינת "סור מרע ועשה טוב"