"...זאת תורת העולה, היא העולה..." (ויקרא ו'/ב').

על פסוק זה נשאלת השאלה: מדוע נאמרת המלה "עולה" פעמיים? ההסבר הוא: שיש לקרוא פסוק זה בלשון תמיהה. דהיינו, ה' שואל: "היא העולה?" האם רק את זה מביאים אתם להקריב לכבודי? כמו המשל הידוע על מלך גדול וחשוב שיצא למסע במדבר ובא אדם משוכני המדבר והביא למלך שי - סלסלת נצרים פשוטה מלאת תאנים וחבית יין. שאל אותו המלך: זה כל מה שמצאת להביא לי? הרי אני מלך רם ונישא. האם מה שהבאת ראוי למלך חשוב כמוני? ענה אותו אדם למלך: כאן, בתנאי המדבר, זה מה שהצלחתי להביא לכבודך. אך כשתשוב לארמונך, אביא לך כפי כבודך, הרבה מאוד. הנמשל הוא: שה' שואל את עם ישראל בלכתו במדבר:  "...זאת תורת העולה - היא העולה?" - האם זה בלבד מה שאתם מקריבים לי? ועם ישראל משיב לה': אכן כן, בזמן שהותנו במדבר, זהו המירב שאנו מביאים לך. אך לעתיד לבוא, כשיבנה את בית המקדש, נביא לך קורבנות רבים וחשובים.

האדמו"ר הצמח צדק, משושלת רבני חב"ד, מבאר את כפילות הלשון "...העולה היא העולה", בראיה שונה, ראיה חיובית יותר: במדבר שהוא מקום שומם, גם כשמביאים דבר מועט נחשב הוא לייחודי, גם סלסלת תאנים ויין, אשר מביאים למלך במדבר, מהווים כיבוד גדול למלך. ה', שהוא מלך מלכי המלכים, מעריך מאוד את השי הצנוע שמעניקים לו במדבר. הוא אומר לעם ישראל:  "העולה, היא העולה?" זה מה שהצלחתם להביא לי במדבר השומם? כל הכבוד! יישר כוחכם על ההשתדלות שעשיתם, אני מעריך זאת מאוד.

מדברי הצמח צדק אנו רואים שכל מחשבה, דיבור ומעשה חיוביים שאדם עושה לכבודו של ה', גם אם הם באים לידי ביטוי בדברים פשוטים, ה' מחבבם ומוקירם וגומל לאדם טוב וחסד.

נלמד מכך כולנו לחיי היומיום. התנאים האובייקטיביים משפיעים מאוד על אופן הביצוע של הדברים לכן יש לדון לכף זכות ולראות את "חצי הכוס המלאה" בכל דבר ועניין.

                                                                                      דוד דרומר