מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

אתר:   www.h-y1.fav.co.il

משלי שלמה:

"אֶת פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה, וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ. כַּעַס לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל, וּמֶמֶר לְיוֹלַדְתּוֹ. גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב, לְהַכּוֹת נְדִיבִים עַל יֹשֶׁר. חוֹשֵׂךְ אֲמָרָיו יוֹדֵעַ דָּעַת, וקר (יְקַר) רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה. גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב, אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן".  (משלי י"ז/כד'-כח')

לפנינו, תקבולות בדבר החוכמה שהיא מנת חלקו של בעל התבונה, בן כסיל מביא צער וחוסר שביעות רצון מדיבוריו וממעשיו להוריו, בדבר הכורח והצורך של השופט במשפט להיות זהיר בפסיקתו, בדבר אופיו של האדם בעל התבונה.

"את פני מבין חוכמה, ועיני כסיל בקצה הארץ" - החוכמה נגישה וניצבת לעיני בעל התבונה, בכל שיחה הם יקלטו וילמדו דברים חדשים, כי הם תמיד מעוניינים ללמוד ולדעת עוד. החכם מרגיש שהוא מבין את החוכמה ויודע להשתמש בה וליישמה. לעומת זאת, הכסיל לא מסתכל במה שלפניו, אלא עיניו בקצה הארץ, משוטטות למרחקים. הוא לא חושב ומתמקד, אלא מחפש ומחפש, כי חסרה לו הבינה להתבונן ולראות את מה שלפניו כראוי. הוא מחפש תירוצים שונים כדי להצדיק את חוסר הלימוד והמעש שלו.

"כעס לאביו בן כסיל, וממר ליולדתו" - הבן הכסיל, חסר התבונה וההיגיון, גורם בדיבוריו ובמעשיו כעס וצער לאביו. בנוסף, הוא גורם להתמרמרות וחוסר שביעות רצון לאמו-יולדתו.

"גם ענוש לצדיק לא טוב, להכות נדיבים על יושר" - על השופט היושב בדין מוטלת האחריות להקפיד היטב ולהיזהר בפסיקתו כדי שלא יעניש את הצדיק שהוא הזכאי בדין, כפי שאסור לו להצדיק את הרשע. וכן שגם לא יכה את הנדיבים, הישרים והאמינים על יושרם. יש לשפוט בצדק ועל פי אמת מידה נכונה כל אדם ולא לפי מעמדו.

"חושך (חוסך) אמריו יודע דעת, וקר (יקר) רוח איש תבונה" - אדם שקול וחכם שאינו מרבה בדברים, הוא נבון היודע דעת - חכם. מי שמונע מעצמו דיבורים מיותרים ומפנה את עצמו ללימוד ועשייה רוחנית טובה, זוכה לפתח את המחשבה בכוון חיובי. זאת ועוד, אדם בעל אורך רוח שאינו מתלהב מכל דבר, קר מזג, הוא בעל תבונה - חכם ונבון. יחד עם זאת, אין הדבר אומר שתמיד צריך לשתוק, אלא יש לשקול בתבונה את צורת ההתבטאות ואת העיתוי המתאים.

"גם אוויל מחריש חכם ייחשב, אוטם שפתיו נבון" - גם אדם חסר דעת ומוסר השותק ולא מגיב, עשוי לעתים להיחשב כחכם בעיני הבריות. וכן, גם מי שסותם וסוגר שפתיו, כדי שלא ייצאו מהם דיבורים לא נאותים, אף הוא עשוי להיחשב בעיני הבריות לאיש נבון, לעומת האווילים שאומרים כל העולה על רוחם מבלי להפעיל שיקול דעת ולכם טיפשותם מתגלה במהרה לעיני כל.

מסקנה

האדם שזכה מאת ה' להיות נבון, יודע להשתמש בחכמה באמצעות תבונתו וליישמה, כראוי וכיאות. על ההורים להתפלל בכוונה ולכוון את ילדיהם לחשיבה נכונה ונבונה מתוך חינוך מוסרי-ערכי. יש לבחון כל מקרה לגופו ולהסיק מסקנות צודקות כדי להצדיק ולזכות את הזכאי, הן במשפט והן בחיי היומיום. ביסוד התבונה והחכמה, פחות לדבר ולא להתלהב מכל דבר. להפעיל שיקול דעת ולעשות מלאכה נאמנה. השתיקה כתגובה, טובה גם לאנשים שאינם בעלי תבונה ומעמידה אותם כחכמים ונבונים בעיני הבריות.

                                                                                                           ד"ר אברהם גוטליב