פגישה עם אפרים קציר ז"ל - עזרא מורד

זה קרה באוגוסט 1981 - לפני עשרים ושמונה שנים - כשלוש שנים לאחר תום כהונתו של אפרים קציר כנשיא ישראל . אז הוטלה עליי שליחות מטעם רבקה גובר בהיותה דיירת בית אבות ברמת אביב, שם נהגתי מדי יום ראשון לבקרה ביום החופשי שלי מעבודתי בהוראה.

עליתי לקומה השתים- עשרה, הקשתי על דלתה, משראה אותי, חייכה וקראה: ברוך הבא עזרא! ברוך הבא! ומיד החלה להציגני בפני האורחת שלה,  המשוררת הגברת רבקה סגלסון. בהתלהבות רבה בקשה סליחה מהגברת סגלסון ויצאה לקרוא לסופר הוותיק מיכאל אסף, שהיה שכנה לחדר.

גם בפניו היא הציגה אותי בגאווה ובשמחה. כשעה ישבנו ארבעתנו לדבר על ספרות על שירה ועל מזרחנות. הקיצור, באותה פגישה, השארתי לרבקה גובר משיריי לעיון והיא נתנה לי במתנה מספר ספרים חשובים בחתימתה עם הקדשה אישית. משיצאו יתר אורחיה, בקשתני: "עזרא! עשה לי טובה, קח עציץ זה אותו קניתי שי ליום הולדתה של נינה קציר . אני עייפה ואיני רוצה להיטלטל בדרכים. גש לבית הנשיא אפרים קציר אל מכון - ויצמן שברחובות ומסור לנינה את העציץ עם מכתב האיחולים שלי. זאת תהיה לך הזדמנות להכיר אישית את נינה ואפרים קציר.

כמובן, שמחתי למלא את השליחות. למחרת נסעתי עם העציץ לרחובות והגעתי לביתו של הנשיא אפרים קציר. עם הצלצול קבלה אותי נינה בחיוך ובסבר פנים יפות. ומשראתה את העציץ היפה תמהה ואמרה: לכבוד מי הבאת עציץ זה?  לכבוד יום הולדתך! אמרתי לה. באתי בשליחותה של רבקה גובר, והנה זו אגרת איחוליה לך. וגם אני השליח מאחל לך, נינה , מזל מוצלח וכול טוב . 

נינה נשקה, בשמחה ללחיי והזמינה אותי להיכנס לבית. היא הניחה את העציץ בצד, קראה בשקט  את שכתבה רבקה גובר ומיד פנתה לאפרים קציר: " אפרים! בוא תכיר איש חשוב , מחנך, סופר ומשורר - עזרא מורד מקרית מלאכי שבא בשליחות הגברת רבקה גובר. אפרים יצא מן החדר, חייך אליי והזמין אותי להיכנס. " שב נדבר, ובינתיים אכבד אותך בשתייה קלה, מבט חטוף שלי סקר את תכולת החדר: שולחן עבודה, דגמים  מוקטנים של חלליות והרבה ספרים ותיקיות. כעשרים דקות ישבתי עם הנשיא אפרים קציר כשהוא מתשאל אותי על עבודתי ועל מעשיי ועל היכרותי עם הגוברים. כמובן סיפרתי לו על קשיי הקליטה בשנות החמישים ועל תרומתה של רבקה גובר ובעלה מרדכי לפיתוח אזור באר-טוביה ועל עזרתם בקליטת העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה .

לסיום מפגש זה הגשתי לנשיא את ספרי "אוהלים". הוא הבטיח לי  שיעיין בו.  אכן זאת הייתה חוויה מיוחדת הזכורה לי עד היום. 

כמובן למחרת ביום ז' באלול תשמ"א - 6 באוגוסט 1981. ישבתי לכתוב מכתב לרבקה גובר בו תיארתי את התרשמותי מהמפגש המעניין עם משפחת קציר ואיך מלאתי את  בקשתה. לצערי מכתב זה  הוחזר בדואר כעבור מספר ימים, היות והיא שמה קץ לחייה ולא הייתה יותר בין החיים.
 
יהא רצון, שזיכרונותיי אלה, יהיו לעילוי נשמתה של רבקה גובר ושל המדען הדגול  ונשיא ישראל אפרים קציר , נשמתם עדן , נציגי דור הנפילים .