לכבוד 150 שנה להולדתו של פוצ'יני מעלה האופרה הישראלית הפקת ענק מרשימה של "טורנדוט" בשיתוף עם האופרה ברצלונה ועם כ 300 משתתפים. פוצ'יני שנפטר בשנת 1924 בגיל 66 עקב גידול סרטני בגרון לא הספיק לסיים את האופרה והמלחין פרנקו אלפנו השלים אותה ברוחו. בבכורה לאחר מותו בניצוחו של ארתורו טוסקניני הפסיק המנצח את ההופעה במקום שפוצ'יני הספיק לסיים לפני מותו. היום האופרה מבוצעת כפי שהושלמה.

בניגוד לרוב האופרות זו מסתיימת בסוף טוב. נסיכה סינית חדה שלוש חידות לכל נסיך שרוצה להנשא לה. אם פותר אותן היא שלו ואם לא-ראשו נכרת. למרות אכזריות זו המועמדים רבים. העם רוצה שרציחות אלו יפסקו אך ללא הצלחה. נסיך לא ידוע פותר את החידות אך הנסיכה מסרבת להנשא לו. הוא מציע חידה משלו-שיגלו מה שמו ואם יגלו זאת עד עלות השחר, הוא יוותר.

אין ערך לאהבה בלי מזל. הוא מגלה בעצמו לנסיכה את שמו והיא מגלה אותו בפני ההמון-אהבה. מתאהבת בו וכך הושם קץ לרציחות. עם פתיחת המסך הקהל רואה תפאורה מרשימה ומקסימה של פסל בודה ענק עם עמודים בסגנון סיני. סוסים וכרכרות ובמה מלאה בהמונים המהווים את המקהלה הנהדרת ומזכירים לאלו שביקורו בסין את ההמון הנמצא בכל מקום ברחובות הערים הגדולות.  

"השחקן"הראשי במערכה הראשונה אפשר לומר היא המקהלה השרה רוב הזמן. משתתפים בהפקה כמה מקהלות-מקהלת האופרה, המקהלה הפילהרמונית ת"א, מקהלת בת קול כולל מקהלת ילדים מאחורי הקלעים. ביצוע קטעי המקהלה טוב מאוד. עשרות משתתפים שרים ביחד בצורה אחידה ומרשימה וניכר שמנצחי המקהלות הכינו אותן היטב.

המערכה השניה  בה נשאלים החידות מקסימה ביופיה. הן התפאורה בה נראה הקיסר היושב במרומים מוקף אנשי החצר כל המשתתפים הרבים האחרים בתלבושות נהדרות בשלל צבעים והן התאורה הנכונה הם תאווה לעיניים בנוסף למוסיקה הנהדרת של פוצ'יני הרואים בטורנדוט את שיא יצירתו. לא זכורה לי מערכה יפה כזו שהוצגה  באופרה בזמן האחרון למרות שהיו יפות רבות.  

על האופרה מנצח רני קלדרון הצעיר הכריזמטי והנמרץ שהשתלט בקלות על תז' רשל"צ ועל עשרות המשתתפים שעל הבמה.ניצוחו היה מדוייק, מלא חן ורב עוצמה. נגינת התזמורת היתה טובה מאוד. במקור בוימה האופרה ע'י נוריה אספרט שחודשה ע'י מרקו גנדיני בצורה טובה מאוד ומעוררת התפעלות שאינה מאפשרת לצופה להשתעמם ולו לרגע.

משתתפת בהפקה גם קבוצת המחול פרסקו-יורם כרמי שהוסיפה רבות להצלחה. צוות הסולנים בהופעה שראיתי היו טובים מאוד. הייתי מציין בראש את כלאף-הנסיך אנטוניו נגורה בעל הקול הנהדר, החזק והנעים. הנסיכה טורנדוט היתה בייסה דשניאם האורחת ממונגוליה ששרה היטב אם כי הורגשה קצת מתכתיות בקולה במקומות מסוימים.

ליו-המשרתת המקריבה את חייה למען האדם שאהבה-הנסיך, מיכל שמיר היתה טובה אך היו לה כמה קטעים חלשים . השלישיה פינג-אוליבייה גרנד,פאנג-פליקס ליבשיץ ופונג-יוסף ארידן היתה מצויינת. הצטיין בינהם פינג -הבריטון. לולדימיר בראון-בס בריטון כטימור - אביו של כלאף ואלכסיי קנוניקוף-המנדרין-בריטון קולות טובים מאוד שהנעימו לאוזנינו בקולותיהם החזקים. ליברית האופרה נכתב עפ'י מחזה מאת קרלו גוצ'י.

מי היתה טורנדוט. האם אישה אכזרית שוחרת דם, רוצחת סידרתית, נקמנית או שונאת גברים .היא כנסיכה הרגישה שמותר לה הכל, רצתה לנקום את אינוס סבתה ומה שנוגע לגבי יחס לגברים קשה לדעת כי מחזירה בסופו של דבר אהבה לנסיך כלאף אך בזאת מסימת את הקשר עימו...האם רק הכח הניע אותה במעשיה. "אתם הנסיכים הבאים ממרחקים אני נוקמת בכם". "לא אנשא לאיש לעולם" רבים הם קטעי האופרה המרגשים וזאת גם כשהמוסיקה בחלקה משתדלת להיות עם סממנים של מוסיקה סינית. הסתיגות קטנטנה מהתאורה בחלק האחורי של הבמה שהאירה באפלוליות את העומק ולא איפשרה להנות הנאה מלאה מהתפאורה הנהדרת.  

לראות או לא לראות: כן. הפקה בנוסח הגרנד אופרה. מובטחת הנאה מלאה גם לאלו שבדרך כלל אינם אוהבים אופרה.