1044קיזוז-אילן חצור-תיאטרון הקאמרי צילומים-אלי ליאון   המחזה הישראלי "קיזוז" שתיאטרון הקאמרי מעלה כעת על בימתו הנה קומדיה דימיונית בחלקה סטירה על התנהגות ראשי המפלגות וחברי הכנסת בארץ.זאת קומדיה שהפכה אקטואלית יותר במקרה כאשר הוחלט לקיים בחירות בינואר בשנה הבאה לכנסת.                                       היא עוסקת בצורה הומוריסטית באהבה,בדידות,אינטרס האישי,אי התחשבות ברעיונות,בעקרונות,בדעות פוליטיות  ואחריות של ממלאי תפקידים פוליטיים כאשר יש ניגוד בינם לבין האינטרס האישי.   מבקר האמנות כותב את חוות דעתו על הצגה מסויימת. הוא מביע את דעתו הסוביאקטיבית ביותר והוא מחפש ורואה בהצגה דברים שבדרך כלל הקהל הרחב אינו מחפש וגם אינו רואה אותם.   יש מיקרים שבהם דעתו של המבקר תיהיה שונה לגמרי מדעת הקהל הרחב כי כאמור שניהם מחפשים ורואים בהצגה דברים שונים. יש אפילו האומרים שלא ברצינות גמורה שאם הביקורת משבחת הצגה,זה סימן שלא צריך ללכת לראותה כי הרוב לא יהנה ממנה.   ההצגה קיזוז הנה דוגמה טובה על שוני שודאי יהיה בין מה שהמבקר יכתוב לבין מה הקהל הרחב יאמר וירגיש.   הקהל הרחב יהנה מההצגה,יצחק,יתבדר מהמצבים הקומיים והבילתי אפשריים שמוצגים ויצא ממנה עם מצב רוח טוב,חיוך ומרוצה. המבקר יקטול אותה,ויגיד שלא נאה לתיאטרון המכבד את עצמו להציג פרסה כזו רק כדי למשוך קהל ולמלא את קופותיו. הוא יכתוב כי אין קשר בין מה שרואים בהצגה לבין המציאות הפוליטית בארץ. כאן בעצם נכנסים לשאלה אחרת מה תפקידו של התיאטרון האם לספק לפעמים בידור על רמה והנאה לקהלו או רק ללמד אותו מה זה ערך אמנותי,מה זה תיאור מציאות,מה זה איכות כתיבה ובימתית וכו'   על מה בעצם מסופר בהצגה. אחד מראשי המתנחלים,חבר כנסת,בוגד באישתו הפאנאטית שאינה רוצה להתפנות מביתה בשטחים אך חותמת על הסכם-"פינוי פיצוי". הבגידה היא עם חברת כנסת אלמנה מראשי השמאל. הם נאלצים "לקזז" את עצמם בהצבעות חשובות בכנסת כדי לנהל את הרומן ביניהם.   כדי שיהיה מבדר יותר משתתף בחינגה גם חבר כנסת ערבי המוצג באור לא חיובי ביותר. כאשר מתרחשות פגישות לא צפויות יש כמובן סצינות מבדרות,הקהל צוחק ולא כל כך מענין אותו ברגע זה האם הוא רואה מציאות או פנטזית המחבר,האם המגוחך הוא מהשמאל או מהימין ואיזה צד בסופו של דבר ידו על העליונה.   אילן חצור כתב קומדיה מצחיקה לפעמים עד דמעות,אלון אופיר ביים אותה בקצב מהיר,ללא סטיות מהעיקר,בצורה המבדרת את הקהל.הוא נותן לקהל להתפקע מצחוק ולהנות ממנה הנאה מלאה. אולי הגזים יתר על המידה בשימוש בשני חדרי השירותים שעל הבמה אך שימוש בדלתות רבות ,כניסות ויציאות מהן מקובל בהרבה קומדיות מפורסמות.   משחק הדמויות הראשונות בהצגה דהינו של שמואל וילוזני כבני שבות מראשי המתנחלים,לימור גולדשטיין כתמרה ירדן המייצגת את השמאל,אודיה קורן כמוריה שבות אשת בני שבות ואבי טרמין כחבר הכנסת הערבי עושים את המקסימום כדי להצחיק ולבדר ומצליחים בכך מאוד. התפאורה של יוסי בן ארי המראה קיר של פנים הכנסת ובשני צידי הבמה לשכותיהם של שני חברי הכנסת, יפה,שימושית מאוד וקומפקטית.התלבושות -אורן דר יפות,התאורה יחיאל אורגל טובה מאוד והעריכה המוסיקלית של אלון אופיר משתלבת יפה ומתאימה למתרחש על הבמה.   בהצגה שזורים קטעי וידאו המוסיפים רבות להצגה.המראיין בקטעים אלו הוא בן כספי והכתב בשטח ערן מור.   לראות או לא לראות:על פי המתואר כאן כל אחד יחליט בעצמו אם הצגה מסוג כזה מתאימה לו.אני נהנתי.    נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 15/11/2012 01:22    אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
טל03-6856786
054-249-34-88
עיתונאי-מבקר אמנות,חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה. הנכם מוזמנים לבקר באתרי elybikoret.022.co.il בו כתבות וביקורת על נושאים שונים ומגוונים.
הרוצה להרשם לרשימת התפוצה ולקבל את הכתבות באופן קבוע לכתובת המייל שלו נא לכתוב ל
elybikoret@gmail.com.. השרות הנו ללא עלות כל שהיא.