שני גאונים מוסיקליים הלכו השבוע לעולמם: הקלידן האמריקני ריי מנזריק, והשאנסיונר הצרפתי ז'ורז' מוסטקי.

1: ריי מנזריק: ביום שני האחרון הלך לעולמו הקלידן ומייסד להקת "הדלתות" ריי מנזריק והוא בן 74 .

                   ביוגרפיה

מנזרק נולד וגדל בשיקגו שבארצות הברית ולמד קולנוע באוניברסיטת קליפורניה, שם פגש סטודנט נוסף, ג'ים מוריסון שמו, והשניים הקימו את להקת "הדלתות" בשנת 1965.

הוא היה לאחד הקלידנים המוערכים בעולם הרוק לדורותיו.

למנזארק כבר היה ניסיון בלהקות שהקים עם אחיו, והיה לו ידע נרחב הן במוזיקה קלאסית והן בבלוז.

אחרי שלהרכב של ה"דלתות"  התלכדו הגיטריסט רובי קריגר והמתופף ג'ון דנזמור, הוחלט לוותר על איוש עמדת הבסיסט, ומנזארק סיפק בנגינת יד שמאל שלו את מהלכי הבאס בכל הופעותיהם החיות ובמרבית שיריהם המוקלטים.

חשוב לציין כי ללהקה לא היה נגן בס ומנזרק היה ידוע בכישורו המיוחד לנגן גם את תפקידי גיטרת הבס ביד שמאל על הקלידים.

בימי תהליתה של הלהקה, מנזרק גם היה ידוע בשל קולו הנמוך ומשקפיו העגולים, ופעמים רבות הוגדר כמוח שמאחורי הלהקה, בעוד ג'ים מוריסון עומד במרכזה.

בימיה האחרונים, כאשר מוריסון התקשה לשיר, היה זה מנזרק שהשלים את כל תפקידי השירה.

לאחר מותו של מוריסון הקליטה הלהקה שני אלבומים אותם הוביל מנזריק כזמר,אך אלבומים אלו לא נחלו הצלחה מרובה.

בתחילת שנות התשעים הופיע מנזריק בהרכב שנקרא "לילה עירוני" על שם אחד השירים שכתב עם מוריסון.

מנזארק היה חבר הלהקה הפעיל ביותר בקידום ובשיווק המורשת שלה, לא תמיד בחינניות, והאוטוביוגרפיה שלו, "לייט מיי פייר", הייתה עמוקה פחות מזו של דנזמור, "ריידרז און דה סטורם".

אבל המורשת המוזיקלית שלו חלחלה לאורך השנים, למשל בסטרנגלרז שתרגמו נהדר את הצליל שלו לסוף שנות ה-70, דרך אקו והבנימן שאיתם הקליט בשנות ה-80 גם חידוש ל-People are strage של ה-Doors, ועד לשת"פים שלו עם מוזיקאי אלקטרוניקה כמו פאטבוי סלים ואינפקטד מאשרום שלנו.

מנזארק בקושי הקליט על פסנתר, והתבסס בעיקר כאורגניסט וכנגן של פסנתרים חשמליים.

אבל הצליל שלו הפך לאחד המזוהים עם מוזיקת שנות ה-60 כולה, ולאחד הכי משפיעים לאחריהן.

כמוכן,

הייתה לו היכולת הנדירה לשלב וירטואוזיות ודמיון עם מלודיות, ואלו תמיד שירתו את השירים. מיליוני אנשים שרו את הסולואים שלו בשירים הנ"ל, שהיו בו-זמנית מתוחכמים וזכירים מאוד.

אבל הוא היה גם מעבד מזהיר, ואחראי לנגינה עילאית גם בשירים יותר "קטנים" ולא פחות גאוניים כמו The crystal ship ו-Summer's almost gone .

בשנים האחרונות הוא הופיע עם חברו ללהקה הגיטריסט רובי קריגר בו בצעו את להיטי "הדלתות".

הוא חלה בסרטן המעי הגס ,והלך לעולמו בבית חולים בגרמניה בו היה מאושפז.

משפחתו החליטה לתרום את גופתו למדע.

2: ג'ורג' מוסטקי: ג'ורג'' מוסטקי, המוזיקאי והזמר היהודי-צרפתי, הלך לעולמו בעיר ניס שבצרפת בגיל 79.

מוסטקי נחשב לאחד מגדולי הזמרים בצרפת בעשרות השנים האחרונות.

וכן, הוא היה מזוהה בעיקר עם שירים רומנטיים בסגנון השאנסון הצרפתי המפורסם.

                       ביוגרפיה

ז'ורז' מוסטקי נולד בשם יוסף מוסטקי למשפחה יהודית-יוונית אשר מוצאה מהעיר אלכסנדריה במצרים.

הוריו נקשרו בתרבות הצרפתית ושלחו אותו לבית ספר צרפתי.

כשהיה בן 17 עברה משפחתו לצרפת.

מוסטקי נמשך לעולם המוזיקה מאז היה ילד.

בהשפעת זמר השאנסונים ז'ורז' ברסאנס, שהיה גיבורו, שינה מוסטקי את שמו והחל ליצור שירים.

הוא היה בין הראשונים שכתב והלחין בעצמו את מילות שיריו, והיה ידוע בשיריו הרומנטיים והפואטיים.

כמוכן,  מוסטקי נחשב ל"משורר הבית" של ברנז'ת האמנים הצרפתית הותיקה וכתב שירים רבים עבור גדולי הזמר הצרפתי כמו אדית פיאף, איב מונטאן, דלידה, ברברה ואחרים.

הוא פגש את הזמרת הגדולה אדית פיאף כשהיה בן 24 .

 השניים ניהלו רומן ומוסטקי כתב לפיאף את השיר "מילורד" שהפך לאחד מלהיטיה הגדולים.

לרוע המזל השניים נפצעו בתאונת דרכים, שפגעה בצורה קשה בפיאף, אשר מתה כחמש שנים לאחר מכן.

בשנת 1966 הוציא מוסטקי אלבום בכורה כזמר, ששמו היה "Le Metèque".

האלבום זכה להצלחה גדולה ומוסטקי, שנחשב לאחד הסינגר-סונגרייטרים הראשונים בצרפת זכה לכינוי "בוב דילן הצרפתי".

בהמשך הלחין מוזיקה לקולנוע ואף שר לאורך הקריירה במגוון שפות.

ז'ורז' מוסטקי הופיע בישראל מספר פעמים, ושמר על קשר עם הארץ, וכן,אמנים ישראלים רבים ביצעו משיריו (למשל חוה אלברשטיין את "את חירותי").

הוא הושפע מהתרבות בישראל ואף תירגם לצרפתית את השיר "איילת אהבים" של היווני מנוס חאג'ידאקיס, שתרגמה לעברית נעמי שמר.

בשנים האחרונות היה חולה ,ואמש הוא נפטר