 
|
1200אנסמבל המאה ה21-סידרת תגליות-מוזיאון תא
מוסיקה מודרנית ומה פרוש המושג
מאת: elybikoret 05/01/14 (11:05)
1200אנסמבל המאה ה21-סידרת תגליות-מוזיאון תא
צילומים-אלי ליאון
סידרת תגליות של האנסמבל המאה ה21 הנה סידרה של חוויות מוסיקליות בנות זמננו.
בסידרה מושמעת רק מוסיקה כזו.
מה היא מוסיקה זו.
משך התקופות החל מימי הביניים ועד סוף המאה ה19 חלו שינויים רבים במוסיקה, בכלים, במבנה ועוד.אך בכל התקופות שמרו על הטונאליות ,ההרמוניה והצורות המקובלות שנקבעו עוד בתקופת הבארוק.
במאה ה20 היתה פריצת דרך .הצורות המקובלות נשברו, היתה התנתקות מהטונאליות .החלו לחבר יצירות בשיטת שנים עשר הטונים והכל היה פתוח, מקובל ומותר.
מוסיקה זו קיבלה את ההגדרה "מוסיקה מודרנית" שהפכה לשם נרדף למוסיקה לא מלודית, אטונלית וחופשיה מכל צורה או מסגרת.
במוצ"ש שמעתי במוזיאון תא קונצרט שהוקדש כולו למוסיקה שנכתבה לכלי נשיפה.
שלוש יצירות נוגנו בקונצרט עליו ניצח אילן וולקוב שהוא ממקימי בימת המבצעים התל אביבית "לבונטין 7" וגם מנהלה המוסיקלי של תז הסימפונית של איסלנד.
הקונצרט התחיל עם יצירתו של הישראלי ראובן סרוסי לשלושה עשר כלי נשיפה "movement2013".
ביצירה זו השתמש סרוסי באותם כלי נשיפה בהן השתמש אלבן ברג ביצירתו המפורסמת קונצ'רטו קאמרי לכינור, פסנתר ו13 כלי נשיפה שגם היא הושמעה בהמשך.
סרוסי אומר על יצירתו שהיא מיזוג של מושגי המרחב הצלילי עם הזמן-הריטמוס. הוא אומר "ניסיתי לממש בצלילים ...מבט המתפתח תוך מעקב אחר שינוייו של האוביקט-תנועתו בחלל או תוך התמקדות בו עצמו-אליו פנימה ."
כיצד רעיון זה נשמע בקונצרט.היצירה מתחילה בלחישה. לאט לאט הקצב מתגבר. תפקידים ראשיים לקלרנית והאבוב.תוך כדי הנגינה שומעים צליל מוזר הנובע מהעברת לוחית פלסטית על הכלי. הנגנים נושפים את תוך הכלי שלהם בלי להוציא צליל ואנו שמעים את צליל הנשיפה בלבד. יש דו שיח בין כלי הנשיפה השונים.
יצירה מענינת ,מיוחדת.מוסיקה מודרנית מאוד אך לא צורמת ומרתקת ביותר.
סרוסי קיבל בשנת 1995 את פרס ראש הממשלה והוא גם נגן גיטרה קלאסית.
היצירה השניה שהושמעה היתה של ברונו מאנטובאני הצרפתי מנהל הקונסרבטוריון של פריז.
היצירה היא בעצם דו שיח בין שני קלרניתים. הביצוע של חן הלוי ועידו אזרד היה טוב מאוד.היצירה מלודית ביותר.ישנם צלילים המושמעים אחד כנגד השני עד שילובם ביחד באותה מנגינה.
תוך כדי נגינה אחד הנגנים מחליף כמה פעמים את קלרתינו בקלרנית באס. יש ריצה בנגינה ביחד ושינוי כיוון או קצב.
המלחין מתאר את המוסיקה שלו כ"הרהורים על עברה של המוסיקה המערבית ועל סגנונות וזרמים של מוסיקה פופולרית".
הקונצרט הסתיים ביצירתו של אלבן ברג. היצירה ממזגת בין הטונאליות והאטונאליות שכל כך פירסמה את ברג.יש הרכב כלים לא מקובל 13 כלי נשיפה, כינור ופסנתר. יש גם דואט קצר בו מנגנים כינור וחצוצרה.
כלי נשיפה בודד מנגן ובהמשך כל כלי הנשיפה עונים לו.הסולו העיקרי הוא של הפסנתר.
הקונצ'רטו מסתיים בצלילים חרישים של הכינור.
היצירה חוברה ליום הולדתו ה50 של מורו-שנברג אך הושלמה מאוחר יותר.
קונצרט מסקרן. מוסיקה מענינת. עפ"י תפוסת האולם(כנעט מלא) נראה שיש קהל רב המתענין במוסיקה מודרנית.
לראות או לא לראות:חויה מומלצת. ביצוע טוב מאוד.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 29/12/2013 ,08:31
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com www.elybikoret.022.co.il טל03-6856786 054-249-34-88 עיתונאי-מבקר אמנות, חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים
רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן
גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.
אין תגובות למאמר
|
 |
|
||||||||||||||||||||||
| © כל הזכויות שמורות לפרשן 2021 |
בניית אתרים
|