השיר "התקווה" מאת אסתר שקלים מתכתב עם ההמנון הלאומי, ומכאן גם שמו של השיר. יש מתח בין הגעגעים והכיסופים לציון ובין המציאות בארץ לאחר העלייה אליה. יש דיסוננס בן שאיפת אבות הציונות לשוב אל המזרח ובין ההבחנה הערכית בארץ המובטחת בין מזרח למערב, כשמערב נתפס בעל עדיפות ערכית. תוך כדי הקרע שבין מזרח ומערב מתעמתת הכותבת בשיח בין- דורי עם שירו של ר' יהודה הלוי: אנוכי במזרח ולבי בסוף מערב. השיר מביע ייחול למזיגה בין מזרח למערב.