אחרי שבשבוע שעבר נכחד לו שבט סבאנה שכלל גם כמה אנשים מבוגרים יותר מנטאלית (לפחות עד שהם עברו למושבעים והתחילו לשאול שאלות מטופשות), נשארנו עם גן הילדים של שבט ג'יבארו או בקיצור השאירו את הילדים הלא מפותחים, לשמור על המחנה ולכן לא פלא שהפרק כולו היה גנון אחד גדול.
 
מכיוון שפורים בפתח, הילדים מדברים על תחושותיהם, לאחר שהעיפו את סבאנה לגן אחר, גן עם חדרים, מזרונים והרבה אוכל. דן אומר שהוא מרגיש כמו הויקינגים ונעמה בטוחה שככה נפוליאון הרגיש. משה בטח היה אומר שהוא מרגיש כמו אוסאמה בן לאדן. הילדה המנודה יעל, מדקלמת תכניות מלחמה ואומרת ש"עכשיו זה אחד נגד השני" (הבחנה מבריקה) אז אל תתפלאו אם בקרוב היא תתחיל לזרוק חול לעיניים או לצבוע את הילדים האחרים באי עם גירים. גם לילד הרשע דן יש דימויי מלחמה משלו "עכשיו זה לחתוך בבשר החי, לדקור מישהו קרוב".

מישהו כאן עדיין חושב שהילדים לא מביאים לגן סכינים בכיס?.

בגלל שהחזרה הביתה מתקרבת, ההפקה מארגנת לילדים מצלמת וידאו כדי להכין מזכרות מצולמות. לאחר שכל מאמצי המשחק הדרמטיים של הילדים התבזבזו על העמדת פנים כאילו הם חברים של יעל ומשה, טווח ההבעות שנשאר להם הוא מצומצם בלבד ולכן הילדים הלא מפותחים מצלמים את עצמם עושים פרצופים למצלמה במשך כמה דקות. הם מוציאים לשון, פוזלים, מתעוותים ובעצם מתרכזים מאוד בלעשות את מה שהם הכי טובים בו, להיות דבילים. כולם משתתפים, חוץ מהילדה מרינה, שכבר בגן הייתה שרמוטה, אז היא רק ענטזה וניסתה לרקוד ריקוד ארוטי מול המצלמה.
 
הילדה נעמה מתעצבנת על השרמוטה (על שפיתתה לה את מלך הגן דן) ואומרת "מרינה חולת מצלמה, אין מצב שמישהו יהיה מול המצלמה בלי שהיא תכנס לו בפריים. היא מלאת בטחון, עודף שחצנות. היא מזכירה לי אותי".

נעמה לא הבינה שזו הייתה ההזדמנות של הילדה מרינה להכניס לפריים משהו אחר חוץ מהתחת שלה וחוץ מזה, שלמזלנו, נעמה יש רק אחת. (ואם כבר מדברים, למזלו של הילד שלה, יש לו גם אבא).
 
הילדה המנודה יעל מנסה לסכסך ואומרת לנעמה שדן מתכנן להעיף אותה. נעמה אומרת לה שאיתה הוא דווקא דיבר על להעיף את מרינה וכרגיל לא מבינה את המשמעות של זה.

זה כבר ממש כמו בגן, דן מורח חרא על כל הילדים האחרים ויעל היא הילדה השטינקרית.
 
קפיצה לאי המתים

 
זוארץ נזכר שהוא הבטיח לנועם סרט מהבית (או שההפקה נזכרה שיש קטע מצולם שלא שימש כפילר בין הפרסומות) והוא בא עם הקסטה (כדברי מושון) להראות לנועם את הסרט מהבית. הסרט של נועם כולל בעיקר את אמא שלו זורקת עליו כל מחמאה חוץ מחכם (כי לא צריך להיסחף) ואז שניהם מספרים על הקשר המיוחד שלהם. נועם מתוודה שכל הכישורים הטכניים ומה שהוא בנה באי זה מאבא ושאמא "זה הצד של המחשבות".

עכשיו אפשר לסכם ולומר שהילד כסיל וכרגיל אמא אשמה.

בסיומו של הסרט, אמא של נועם מצלמת את הקראוון בו הוא גר, קראוון שבדרך כלל צריך להיות אתיופי או אסיר משוחרר כדי לקבל, אבל העיקר שיש נוף לים. זוארץ מבחין בדמיון רב בין מקום מגוריו של נועם לאי ומציין זאת.

אני חייב לומר שאכן הבית שלו נראה ממש כמו האי, אבל לפחות כאן ההפקה מבשלת בשבילו (הרבה אוכל ואת הניצחון).
  
אתגר הפרס

 
כדי להראות לנו שהילדים בגן חכמים וכבר למדו לפחות את ארבע האותיות הראשונות באלף בית, נותנים להם קוביות עם האותיות ושואלים אותם שאלות. הפרס הוא אמבטיית שמנים, בקבוק שמפניה ומסאז'. מי שעונה על שאלה נכונה, זוכה להוריד את הלפיד של אחד מחבריו. אחרי שלוש פעמים שהורידו את הלפיד שלך, הוא נכבה ואתה יוצא מהמשחק. אבל אצל הילדים הלא מפותחים, גם חידון פשוט הופך למריבה וכרגיל כל הילדים תוקפים קודם את הילד החלש מושון שהוא היחיד שטועה בשאלה הראשונה וכמובן שהוא עף כבר בסיבוב הראשון. כשמרינה בחרה בו שלישית הוא אמר "מרינה באה כמו ניקיטה, ירתה והלכה".

איזה הורים רעים יש למושון, לא רק שלא שלחו לו קסטה, עכשיו מסתבר גם שהם מרשים לילד בגילו לראות ניקיטה.

 
הילד הרשע דן שונא את נעמה (כי היא מרשעת כמוהו) אז הוא מוריד לה את הלפיד והיא נפגעת שבחרו בה לפני הילדה המנודה יעל, אז היא מיד מקללת "זה הרתיח אותי, מה אתה מוריד קודם את שלי, מה אתה דפוק?" (מי לימד אותה את המילה "הרתיח"?) ורוצה להביא לו גם בוקס. 

בהמשך יעל מציעה למרינה חברות אבל היא בוחרת דווקא בדן. כרגיל, הילדה המנודה אפילו לא יודעת שהיא מנודה. מלך הגן דן, שוב זוכה בפרס והילדה הכי יפה בגן מרינה, מגלה שהוא לא יכול להזמין אותה למסיבה וששוב היא יצאה גם הכי טיפשה. הילדה המנודה עושה לה נה נה נה נה נה, "יצאת פתי". אכן ילדים לא מפותחים.
 
אגב, באמצע האתגר הילדה נעמה מתעצבנת כי דן מצביע לה שוב ואומרת "היינו צריכות להדיח אותו כשיכולנו".  אני חייב לתקן את נעמה, ולומר לה שזה בכלל מסיפור אחר. ההצגה הזו הייתה כבר בפרק הקודם. מרינה לעומתה, שנשארה אחרונה עם דן, הייתה בטוחה שדן צריך להיות ג'נטלמן ולצאת גבר ולהוריד את הלפיד שלו כדי שהם יהיו איבן (מאיפה היא הביאה את המילה הזו?). 

הפרגון בגנון כזה בולט שאך טבעי שמרינה תצפה לזה ועוד יותר טבעי שהילד דן יעשה מה שבא לו וישתין עליה בקשת.
 
חזרה לאי המתים

 
נועם חוזר לשני הדברים היחידים שהוא יודע ושההפקה ביקשה ממנו לעשות בLOOP. הוא שוב דופק הופעה בטנגה ושוב מספר לנו כמה קשה לו ושזה יום רע אז יש סיכוי שהוא יפסיד למי שיגיע לאי. שחר מגיעה ומתלהבת מכל הדברים שנועם בנה באי. נועם מסביר לה את החוקים בצורה הטובה ביותר שאפשר, קבלו ציטוט מדויק: "אם את מנצחת אותי <מגחך> <שוב מגחך> את נשארת פה". דוגרי, צודק !
 
הפרס

 
הילד דן קיבל קצת מכות מהמטפלת והסכים לעשות את המקלחת השבועית. כשמגיע המסאז' אנו מגלים שההתבגרות המינית, אצל הילדים הלא מפותחים, מתחילה כבר בגן ודן מפנטז על המסאז'סטית ובטוח שהיא שלחה אליו ידיים. הוא אומר "היא עשתה לי "קיצי" בראש, שיחקה לי בידיים וברגליים. אני מאוהב". בינתיים, במחנה, הילדים אוכלים אורז לארוחת צהריים ומחליטים לנקום בדן ולהחביא לו את שארית האורז.

זה אכן ילדותי, אבל אני אוהב להסתכל על החצי המלא של הכוס ולהגיד שמזל שהם לא החליטו לירוק לו פנימה.

 
דן חוזר ומתעצבן ומרינה מתחילה לתקוף אותו כי היא מקנאה שהוא זנח אותה בשביל המסאז'יסטית. היא ודן מתחילים במריבת גנון טיפוסית בה לכל אחד נמאס לשמוע את השני, אבל שניהם לא סותמים. אחרי זה הם רבים מי לא סתם ודן מסכם "אבל אני שותק ואת לא מפסיקה לדבר" ומרינה מסתפקת בלהגיד "דן ילד קטן".

ילד קטן או לא ילד קטן, זה היה ללא כל ספק הרגע הכי בוגר בפרק !
 
הלילה יורד והילדים מחליטים לסכם את השנה בגן וכולם מצרפים את מילות האהבה השונות שלהם. מושון נזכר בילדים שעזבו את הגן ואומר "עם כל הכבוד לאנשים שעזבו ויש כבוד. הארבע שכאן הכי ראויים". מזל שהוא לא ספר את עצמו. דן לעומתם הוא היחיד שיודע באיזה אירוע באמת מדובר ולכן הוא אומר "היום סיימנו את שנת הלימודים" אבל נעמה מתעצבנת שהוא לא מכבד את המעמד ונוזפת בו שיהיה קצת יותר סנטימנטאלי.

ידעתי שאחרי שהגננת שחר עזבה, מישהו יצטרך להחליף אותה ולעזור להשתלט על הילדים הבעייתיים, אבל לא חשבתי שזו תהיה נעמה.
 
אתגר החסינות

 
הגיע הזמן להוציא את הילדים קצת לחצר ולעשות להם הפעלות. הפעם נותנים להם לעמוד על עמודים. כל פעם יעבירו אותם לעמוד יותר צר ומי שיישאר אחרון לעמוד, יזכה בחסינות. הילדה המנודה יעל מרגישה שהיא נלחמת על החיים שלה ושהיא זו שהולכת הביתה (מה חדש?), הילד המוגבל מושון מספר לנו "הרגל שלי גדולה מאוד, מידה 45.5, קשה לי עם השיווי משקל.. והרגל שלי עם כל הכבוד ויש כבוד...". עכשיו אני מבין סופסוף באיזה תור עמד מושון כשחילקו את השכל.
 

הילד דן, מכור למונופול (לא לקוביות?) ומחליט לספור כסף במאות כדי להתרכז. לדבריו אף פעם לא יימאס לו לספור כסף. יעל מסתכלת על מרינה ומרינה מחייכת אליה, מיד היא נבהלת ונופלת. באמת פנים מפחידות, עכשיו ברור לי לגמרי למה הצלמים לא מצלמים כל כך גבוה. מרינה ודן מתחילים לדבר ביניהם והילדה נעמה מרגישה שעושים עליה חרם ושהיא מפסידה את המסיבה, זה גורם לה כמובן לאבד ריכוז וליפול. דן מציע למרינה חברות ואומר שהוא לא יצביע לה, אבל קנאה היא דבר חזק והילדה מרינה לא שכחה את המסאז'יסטית, אז היא מסרבת. דן נופל לא הרבה אחר כך כשהם עוברים לעמוד הכי צר.  

באופן לא מפתיע, גם כשהעמודים לא בין הרגליים מרינה מנצחת, כנראה שכל עוד מדובר בדברים פאליים היא מרגישה בבית, השרמוטה.
 
בפרק הבא

 
המצב מתוח, הילדה המנודה בוכה. מושון מכריז שמאז שנמני עזב את מכבי הוא לא פחד ככה. דן ממשיך למרוח חרא על כולם ומשכנע את יעל ומשה שמדיחים את נעמה ואת נעמה ומרינה שמדיחים את יעל, כדי להמשיך למרוח עליהם חרא ושהם ימשיכו להיות בשקט. נעמה ומרינה מתחילות לריב (בטח על מי תלקק לדן) ונעמה מתעצבנת ואומרת "מישהו צריך להעמיד במקום את התינוקת הזו, יש גבול".

בקיצור, השבוע קיבלנו גן מלא בילדים לא מפותחים, שבוע הבא חוזרים לתינוקיה.
 
נשתמע בפרקים הבאים

 
סייקו