מס' צפיות - 30
דירוג ממוצע -
ביקורת: "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" – בית ליסין
מחזה מופלא בביצוע משובח – הצגה שכולה הנאה צרופה
מאת: חיים נוי 24/03/14 (11:51)

ביקורת: "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" – בית ליסין – מחזה מופלא בביצוע משובח – הצגה שכולה הנאה צרופה

מאת חיים נוי

"המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" הוא מחזה המבוסס על הספר הנודע וההפקה בבית ליסין היא חוויה תיאטרלית ועונג צרוף. ספרו עטור הפרסים של מארק האדון עובד למחזה בידי סיימון סטיבנס ומועלה לראשונה בישראל, לאחר הצלחה מסחררת בלונדון.

לפני כמה חודשים התמוטט חלק מהיציע באולם שבו מוצג המחזה בווסט אנד במהלך ההצגה ורק בנס לא היו נפגעים בנפש.

גלעד קמחי הצליח להפיק הצגה ייחודית ומעולה בזכות להקת שחקנים משובחת וההצגה היא קולחת, מרגשת ומהווה הנאה צרופה.

העלילה עוסקת בכריסטופר, נער כבן 15, הלוקה בתסמונת אספרגר, סוג מסוים של אוטיזם. הנער הוא גאון במתמטיקה, זוכר עובדות ונתונים באורח מדהים, מדבר רק אמת , אך מתקשה להבין ולהרגיש רגשות פשוטים ביותר.

כיון שבמוחו יש משמעויות רבות למילים – גם בדיחות והומור אינו מסוגל לפרש.

בוקר אחד הוא מגלה כי כלבה האהוב של שכנתו נרצח בידי אלמוני שנעץ בו קלשון בחצר הבניין. חרף התנגדותו הנמרצת של אביו הוא מחליט לצאת ולפענח את המקרה. הוא מתחיל בחקירה ואפילו משוחח עם זרים, מעשה אסור מבחינתו. החקירה של הנער מובילה אותו לפתיחת תיבת סודות ולשינוי מטלטל בחייו. הוא מגלה אמת מרה ויוצא בדרך לעולם חדש כדי להביא לשינוי מהותי בחייו.

שמו של המחזה לקוח בעצם מאחד מספריו של ארתור קונן דויל , העוסק בבלש שרלוק הולמס.

דניאל אפרת, "המתרגם של המדינה" (כמעט רוב המחזות בארץ הם תרגום שלו, בזמן שהוא מתפנה מבימוי וממשחק) הצליח באורח מדהים להביא את שפת הספר המיוחדת ואת עולמו של הנער לשפה קולחת, מיוחדת ומושלמת.

חלק חשוב בהצגה הוא לזכותו של יואב כהן שעיצב וידאו ארט והבמה מופגזת באפקטים ייחודיים הקשורים לעלילה.

ערן עצמון עיצב תפאורה מיוחדת שכל כולה תיבות וארגזים שמהם בוקעים כל האלמנטים הקשורים בעלילה . התנועה של השחקנים היא כעין מחול המשתלב במשחק מפעים ומעולה.

נדב נייטס הוא כריסטופר מושלם. הוא משכנע בכל הליכותיו והגיגיו ואין ספק שהוא שחקן  מצטיין ומשובח.

יורם טולדנו מוצלח מאוד כאביו של הנער ומשחקו מוקפד ואמין. יעל שרוני כאימו של הנער היא מצוינת. לכל אורך ההצגה היא מצליחה לעצב את הדמות ולרגש במיוחד בקטעי המכתבים אליו. נעה בירון היא המורה שמספרת את הסיפור הלקוח מיומנו של כריסטופר. משחקה הוא מקסים , יפה וצרוף הנאה.

ליאת גורן גונבת כרגיל את ההצגה בגילום השכנה והיא מוצלחת מאוד, מיוחדת ונפלאה בהגשת הדמות.

דני גבע, דרור טפליצקי, ליז רביאן, טל דנינו ואביבה נגוסה מגלמים בהצלחה ובכישרון רב שלל דמויות.

המחזה בנוי כך שהמשתתפים מצויים כמעט כל הזמן על הבמה ומתערבלים בכל המתרחש בהגיגיו ובמעשיו של הנער.

אולה שבצוב עיצבה תלבושות נאות וראויות וקרן גרנק הפליאה בעיצוב התאורה וחינגת האור על הבמה.

אמיר לקנר חיבר את המוזיקה המרגשת והנעימה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום- דניאל קמינסקי

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי של סוכנות עתים, העורך הראשי של סוכנות הידיעות הבינלאומית IPA,חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה למיוזיקלס

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר