ביקורת: "שמנה" – האם ניתן להתאהב ולחיות עם בחורה שמנה ? – תיאטרון הספרייה – דרמה קומית שמעוררת מחשבה ועם פיתרון מפתיע

מאת חיים נוי

האם ניתן להתאהב בבחורה שמנה ולחיות איתה מבלי לזכות בביקורות בוטות מצד המשפחה והחברים? התשובה לסוגיה מוזרה זו, אבל המציאותית ביותר היא לכאורה פשוטה. אבל, המחזה "שמנה", המועלה בתיאטרון הספרייה ברמת גן, מציב סביב הנושא תהיות וצרור בעיות ואת התשובה שאליה מגיע הבחור המאוהב בסיום ההצגה, ראוי להשאיר לצופים.

ניל לביוט, 52, מחזאי ובמאי סרטים אמריקני, כתב את המחזה ב-2004 ובאותה שנה עלתה ההצגה באוף-ברודווי. ב-2008 עלה המחזה בלונדון ובמשך השנים ברחבי תבל. בישראל עלה המחזה בשנת 2006 בתיאטרון הקאמרי. לביוט , מחזאי שעורר לא מעט פרובוקציות תיאטרליות, הצטרף בשעתו לדת המורמונית וסולק ממנה לאחר שכתב והעלה מחזה שפגע במורמונים, לדעתם.

ההפקה בתיאטרון הספרייה שביימה ענת צדקוני מצטיינת באיכות ביצוע של השחקנים המוכשרים שמצליחים להעניק לצופים גם חומר חשוב למחשבה וגם עונג תיאטרלי , של דרמה קומית במינון מבוקר ובתצורה מכובדת.

העלילה עוסקת בטום, פקיד בכיר בחברה אנונימית המתאהב בבחורה במהלך ארוחת צהרים חפוזה במסעדה שכונתית. הבחורה היא ספרנית דעתנית ובעלת חוש הומור. הבעיה שהיא שמנה. לטום אין בעיה עם צורת גופה של הבחורה כיון שהוא נופל בקסמי אישיותה ובהחלט מוצא אותה נעימה ויפת מראה לדעתו והוא אפילו מוכן לחיות איתה.

למרבה הצער, שורץ משרדו בעובדים שיש להם סטיגמות ודעות אחרות על איך צריכות להיראות בחורות. אחד מן החברים, כביכול, הוא קרטר הבולש אחר טום ומגלה את זהותה של החברה החדשה ומוציא את רעתה ודיבתה קבל עם ועובדי החברה ובתפוצת אינטרנט רחבה.

עוד בעיה קטנה מהווה ג'ני, שהייתה סבורה כי היא ראויה להיות חברתו של טום והוא גם יצא עימה בעבר והבטיח לה הרים וגבעות. ג'יני היא בחורה חטובה ונאה ועומדת בקריטריונים החברתיים. כולם מתפלאים ויורדים על טום והחלטתו המשונה, לדעתם, לבחור בבחורה חריגה שאוהבת לאכול....

טום משוכנע שהלן היא נשית, יפה ושמנה, אבל זוהי אהבה ממבט ראשון. האם האהבה תנצח את הנורמות החברתיות?

התשובה ניתנת לצופים בתמונת הסיום המפתיעה.

רוני מרחבי מגלמת בהצלחה רבה את דמותה של הלן הספרנית השמנה. רוני היא שחקנית מעולה והיא מצליחה לעורר אהדה רבה ונכנסת לדמות בצורה מעוררת השתאות והיא ראויה למחיאות כפיים רבות. זהו תפקיד כפוי טובה שכן היא מגלמת דמות שנויה במחלוקת חברתית, אבל הביצוע המוקפד, המרגש והמעורר חיוכים, פה ושם, מעניק לה דמות נפלאה בהצגה הצנועה והיפה הזו.

ירדן מרחבי מגלמת באורח נהדר את ג'ני, פקידה בהנהלת החשבונות בחברה, שהייתה מאוהבת בטום והייתה מעוניינת להמשיך ולצאת איתו, מצוידת בגזרה מושלמת וביופי חברתי מוסכם. ירדן מצליחה לאפיין את הדמות באורח מצוין ואפילו לחלוחית נראתה בעיניה כשהיא מתפרצת ומנסה לברר ולשכנע את טום שהיא הראויה לו – ולא איזו בחורה שמנה.

הליהוק במחזה הוא ייחודי ומפתיע, כיון שירדן היא אחותה במציאות של רוני מרחבי ומשחקן של השתיים הוא מעין דו-קרב של דמויות מנוגדות המעורר עניין והנאה מיוחדת.

אייל קנטוב הוא טום ומשחקו מוצלח ומוקפד. הוא מצליח ללהטט בין הדעות החברתיות ורצון הלב שלו ומשחקו הוא אמין, מעולה ובעל יכולת משחקית יפה מאוד.

יניב הלפגוט הוא קרטר, החבר הבוגדני שדוחק בטום לזנוח אהבה בלתי רצויה שכזו,  לדעתו, ומשחקו הוא כליל השלמות, יפה מאוד ומצוין.

ענת צדקוני הצליחה בהפקת ההצגה המעניינת, המרגשת והמעוררת חיוכים של מבוכה וגם של קורת רוח. זו הצגה שראויה להרהורים נוספים והיא מוגשת במינון מתאים ומוקפד , קולחת ומעניינת.

אסף ציפור אחראי לתרגום העכשווי והראוי. אביה בש עיצבה תלבושות יפות ופרקטיות. אורי רובינשטיין עיצב תאורה נאותה וזאב לוי עיצב תפאורה ניידת המסתובבת על גלגלים ומחליפה את המיקום בהתאם לעלילה. אפי שושני אחראי למוזיקה המקורית הנעימה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום- יוסי צבקר