מס' צפיות - 1959
דירוג ממוצע -
הישרדות, פרק 29 - אפילו בזה משה הפסיד!
יש לי תחושה שגם אם ייתנו למשה ארבעים שנה באי, הוא עדיין לא ינצח שום אתגר ועדיין ירגיש כל הזמן שהנה זה ממש מעבר לפינה. היכולת לחיות בכזו הכחשה מרשימה אותי כל פעם מחדש.
מאת: psychojr 23/03/08 (19:07)

תסלחו לי אבל אני נאלץ שוב להתחיל עם קלישאות, כי זה פשוט מתבקש. אין חדש תחת השמש, הכתובת הייתה על הקיר וה"כבשה" האדמונית של האי הובלה כצאן אל הטבח. אבל מכיוון שזה היה צפוי כל כך, כנראה לכל אדם שרואה את התכנית (ובטח גם לאלו שלא), אני רוצה להתרכז דווקא בהפסד של משה, דווקא במגרש הביתי שלו. אתם בטח תוהים על מה אני מדבר?! שהרי הוא הפסיד כבר בכל החסינויות, אתגרי הפרס ואתגרי הכוח הכפול, אז מה כבר יכול להיות חדש בהפסד נוסף שלו? אבל אני מדבר על משהו אחר בתכליתו:

 

•  הישרדות, פרק 28 - הילדים הלא מפותחים בגן

 

למרות שהיה מדובר בקרב קשה, למרות שמרינה חושבת מהתחת, נעמה חושבת מהשתלים וגיא סתם עילג בצורות קיצוניות, עדיין, לאחר קרב קשה והתמדה אינסוף, משה החזיק ללא עוררין בתואר הטיפש הכי גדול במשחק ויכול היה לפחות ליהנות מניצחון אחד קטן לרפואה. אבל כל זה כבר מאחורינו, כאשר יעל לקחה איתה את מה שהיא מכנה בטעות תמימות ואנחנו מכנים טיפשות גדולה והשאירה את משה מאחור כשהיא מאכילה אותו אבק ולא לוקחת שבויים. אז נכון, משה עדיין יותר משעשע ממנה בטמטומו, אבל אין ספק שאת התואר הוא הפסיד והוא נשאר שוב עירום אפילו מהדבר שנראה לגמרי כאילו הוא בכיס שלו. האמת שליבי איתו ואם יש דבר אחד שאפשר להתעודד ממנו זו העובדה שלמשה יש עכשיו לפחות עוד שני פרקים כדי להחזיר לעצמו את התואר, מבלי שהכבשה החלולה תפריע לו. בהצלחה !
 
מעבר לסיפור קורע הלב הזה, קיבלנו הרבה מאותה מנה, שההפקה בישלה לנו בכמה פרקים האחרונים. אי אפשר שלא להגיד שזה היה צפוי מדי, מוכר מדי ושדי נמאס לראות פרקים שנראים ממש כמו קודמיהם - שום הפתעות, שום התפתחויות, פשוט כלום.
 
בתחילת הפרק אנחנו עדים ליכולותיו של מושון שנאבק כנגד קוקוס ללא הצלחה ומסכם את כשלונו בפתיחתו במילים "פאקינג קוקוס". זה לא מונע ממנו להגיד מיד אחרי זה שהוא קיווה לקחת את החסינות ושהוא עוד לא השאיר את החותם שלו על המשחק ושהוא לא מיצה אז אם הוא יעוף עכשיו הוא ירגיש פספוס.

 

יש לי תחושה שגם אם זה ייתנו לו ארבעים שנה באי, הוא עדיין לא ינצח שום אתגר ועדיין ירגיש כל הזמן שהנה זה ממש מעבר לפינה. היכולת לחיות בכזו הכחשה מרשימה אותי כל פעם מחדש.

 

יעל לעומתו בוכה עם דמעות וזה ומספרת לנו שהיא רצתה את החסינות כדי שתוכל להישאר נאיבית ולהאמין למי שהיא בוחרת להאמין.

 

גם כאן אי אפשר שלא להתפלא כמה חשוב לה להאמין לדן? האם מדובר בהתאהבות חדשה של יעל בגבר היחיד שנשאר על האי? (מושון לא נחשב).
 
דן ממשיך בתכנית שלו לזרות חול בעיני כל הסובבים, תכנית שיכולה כאמור לעבוד רק כשאתה מוקף במטומטמים. הוא משכנע את מרינה ואת נעמה שמעיפים את יעל ואת משה ויעל שמעיפים את נעמה. באופן לא מפתיע בכלל זה מבלבל אותם עד שהרעיון להעיף את דן אפילו לא מוזכר וכפועל יוצא, דן יבחר היום מי יעוף. מרינה דן ונעמה מבינים שיעל לא התלכלכה ולכן הגעה איתה לגמר פירושה הפסד, מה שמזכיר שהמועד בו יעל עוד יכלה להציל את עצמה, היה רק כאשר הייתה לה הזדמנות לחבור לחברי סבאנה, עידן ושחר.

 

גם היא לא תבין את זה גם אם יחלפו עוד ארבעים שנים.
 
דן לא שוכח מי המועמד הכי הפכפך במשחק ומחליט לסגור פינה עם מושון שמודה שהוא מפחד, כמו שהוא לא פחד מאז שנמני עזב את מכבי. עולם המטאפורות של מושון לא מפסיק להדהים אותי. דן מחזיר אותנו למציאות ומסביר שמושון עשה רק דבר אחד חכם במשחק הזה וזה לחבור אליו. דן גם יוד שהמוח של מושון פועל בצורה פשוטה, הוא הבטיח לו גמר, הוא טרם איכזב אותו, משמע מושון רגוע ויעשה מה שהוא יגיד לו. דוגרי, צודק.

 

מושון מסכם את זה בדרכו המיוחדת "אני מאמין לדן כי לחצנו ידיים ולא לוחצים ידיים כל יום, כי הידיים שלנו מאוד מלוכלכות". נימוק משכנע כמעט כמו להגיד "אני מאמין לדן כי הוא עמד לידי והוא לא עומד לידי הרבה כי לא התקלחתי כבר ארבעים יום ואני מסריח".
 
אי המתים 

 
קרב מותח בין שחר לנועם. הטלת כידון למטרה שמצויירת בחול. הכידון שוקל הרבה וצריך לזרוק אותו גבוה כדי שיינעץ במטרה. זה כרגיל נותן לנועם יתרון. מדהים שאפילו מול שחר לא לקחו סיכון. בגלל שצריך להבין שאמורים לזרוק את הכידון גבוה ולוגיקה כאמור זה לא הצד החזק של נועם, שחר מצליחה להישאר די קרובה אליו אבל מספיק רחוקה כדי לא לסכנו מה שמוכיח שוב שסוג האתגר הכריע את המערכה מראש. נקודת האור הייתה באמצע האתגר כשנועם אמר "התחלתי להילחץ כי שחר תפסה את הפרינציפ, והכידון שלי לא רצה להיתקע". למה נקודת אור? משום שהופתעתי לטובה לראות שנועם יודע מילה מורכבת כמו "פרינציפ". מעבר לזה לא היה באתגר הזה שום עניין.
 
חוזרים לאי, דן הולך לשכנע את יעל שמעיפים את נעמה ויעל מתבאסת שהיא תאלץ לפגוע במישהי שהיא אוהבת מה שמוכיח שוב שאין לה מושג. כאילו זה לא מספיק היא ממחישה לנו מה בדיוק נתן לה את התואר, הטיפשה של האי, על פני מושון ואומרת "זה היה נראה לי מגניב להגיע עם דן לגמר. אחרי כל מה שעברנו, שדן רצה להעיף אותי כמעט בכל שלב, אני אגיע איתו לגמר. התלהבתי מזה".

 

הסכין כבר בפנים, ורק לסובב אותו דן לא הספיק והכבשה עדיין בטוחה שהיא בדרך לסיבוב בלונה-פארק, איזה נעל.
 
נעמה ומרינה בפאראנויה שדן בוחש סתם בקלחת ולא מסתפק ביתרון המספרי שלהם על יעל ומשה. דן נשבע באמא שלו ובאבא שלו שהוא שם יעל. הוא כבר ידע את זה לפני חודש בערך, אז מה מזיק להישבע? להבדיל ממושון אני די בטוח שהוא לא היה נשבע כך ואז מצביע הפוך. נעמה שראתה את הסרט של דן מהבית יודעת בדיוק מה הערכים עליהם חינכו אותו ואומרת "אני לא מאמינה לדן, הוא יכול לומר ברית של גולני ואז הביתה". בדבר אחד נעמה צודקת, גולני זה לפני ההורים!. דן מתעצבן שנעמה תוספת תחת ומזכיר לנו בדיוק מה היא עשתה בינתיים במשחק (כלום) ואומר שהיא חיה בסרט כאילו היא בשליטה.
 
אתגר הכוח הכפול

 
שוב פעם "מריחים" שדן ייזכה, אז שוב פעם האתגר יכלול אפשרות להצביע פעמיים לאותו מתמודד. הפעם קושרים את המתמודדים בכתפיים, זה לזה, בחבל שעובר דרך עמוד, עליהם למשוך כל אחד לצד שלו, להגיע לעימוד שעליו חצים ולקלוע שלושה חצים לסל שעומד על הרצפה. המאבק ייערך בשיטת ליגה כאשר כל אחד נאבק נגד כל האחרים לפי תור. מי שיזכה בהכי הרבה נצחונות, יזכה בגרזן הכוח הכפול. מרינה שיש לה כבר חסינות לא ממש משתדלת לנצח ומפסידה בקלות לכבשה יעל ולדן. מושון החסון מצליח להפתיע ולנצח את כל הבנות ולהפסיד לדן מה שכרגיל גרם לו להרגיש שהנה הוא שוב קרוב לזכות (הסוף ברור לא?). אז מגיע הקרב בין נעמה למרינה שראינו גם בפרומואים. פתאום מרינה מתחילה להילחם ולא מוותרת בקלות. עשר דקות הן משכו אחת את השנייה בכל הכוח, קרעו את הכתפיים ואף אחת לא השיגה יתרון. נעמה תהתה ובצדק מה קורה פה ולמה דווקא נגדה מרינה נלחמת פתאום. חשבתי על זה והגעתי להסבר:

 

כנראה שהסיליקון משמש כמו מטען חשמלי שלילי ולכן כאשר מרינה ונעמה נפגשו, הוא דחף אותן לשני הכיוונים המנוגדים מבלי שהן בכלל רצו. זו לא אשמתן בכלל.
 
מרינה כרגיל ניסתה להסביר ומצאה את ההסבר המטופש ביותר שאתם יכולים להעלות על דעתכם: "הפייטריות שלי חזרה ולרוע מזלי זה נפל על נעמה". באמת חוסר מזל משווע, ממש במקרה זה נפל על חברתך הטובה נעמה. אני חייב להודות בשיא הרצינות שכל הטענות של נעמה כאילו צריך לוותר לה עד כאן, הביאו לי את העצבים אבל הפעם, אני מסכים איתה. מרינה פאקינג הפסידה ליעל ומשה, אני אחזור על זה כדי שתקלטו, פאקינג הפסידה ליעל ומשה. אחרי אותן עשר דקות זוארץ נתן להן להתחיל מחדש ואז מרינה נזכרה לוותר. את נעמה זה העליב עוד יותר, היא הרגישה שזה זלזול שהיא פתאום מוותרת לה. מרינה כמובן נשבעה שנגמר לה הכוח. לסיכום, דן כמובן ניצח את כולם בקלות וזכה שוב באתגר הכוח הכפול. אתגר פיזי, לא נשאר אף אחד חזק כבר אמרתי?
 
ולמקרה שמישהו לא מבין את משמעות הזכייה, למקרה שמישהו מהקוראים פה לוקה ברמה הלוגית של מושון ויעל, נותרו בדיוק שתי אפשרויות: הראשונה משאירה לדן את הבחירה בין נעמה ויעל (ואין ספק במי הוא יבחר) והאופציה השנייה היא להתאגד כולם כנגד דן. משום מה נעמה ומרינה חושבות שהמושבעים יעדיפו אותן על דן ואני די בטוח שאם שלושת המגעילים יגיעו לבדם לגמר, יתנו לדן לזכות כי הוא היה דומיננטי וזכה בחסינויות והוביל את השלשה הזו. יעל ומשה כאמור ממשיכים לסמוך על דן בלי שום קשר לעובדות ולמציאות. לכולם יש את כל הסיבות להיפטר מדן אם כי זה לא מפתיע כלל, לאור העבר, שאף אחד אפילו לא העלה את זה על דעתו.
 
במחנה, דן מבין שמדובר בגנון וכרגיל מרגיש מאוים מהאימפולסיביות של נעמה. נעמה ממשיכה להרגיש עלבון מהויתור של מרינה יותר מאשר מהעובדה שהיא נלחמה רק נגדה. דן שולח את מרינה להתנצל והעניין נסגר למזלנו כשמרינה מבטיחה לה "עלי, ספא, מסאז', הילטון" (ומציצה?). אחרת ההפקה הייתה מראה לנו עוד חצי שעה מזה.
 
מועצת השבט

 
מועצה משעממת ומיותרת מתמיד. שוב פותחים את הריב של מרינה ונעמה (ואני חשבתי שלא יקדישו לזה עוד חצי שעה?!), מושון מספר כמה קשה להיות עם אותם אנשים 45 יום ולא שוכח מה הכי קשה "קשה לראות את הפרצוף שלי".גם אני כבר רואה את התכנית תקופה ארוכה שנראית לי כמו חודשים, אולי ההפקה תעשה ג'סטה ותטשטש את פנו של משה לפרק אחד?. מושון שמרגיש כמו מאהב ננטש, מנסה להעלות שוב את שאלת יחסיו עם דן וההתרחקות שלה האחד מן השני לאחר שהוא לא שוכח לנתח את זה בדיוק רב "אני ודן עלינו על מסלול של הערצה האחד כלפי השני", או בקיצור אני מעריץ את דן והוא מעריץ את הפתק שאני שם בכל מועצת שבט. דן כמובן לא מבין על איזו התרחקות מושון מדבר משום שהוא אכן עדיין מעריץ את הקלות שבה הפתק של מושון שייך לו. יעל מזכירה לנו את קיומה ואומרת שהיא תיעלב אם יצביעו לה, כי היא לוקחת את זה אישית והיא רוצה מאוד שהם יירצו שהיא תישאר. גם את תואר הילד הלא מקובל היא רוצה לגנוב למושון?
דן רק אומר שזה רגע קשה כי אין אנשים ספייר (אבל יש את עזרת ההפקה וזה שווה כפליים).
 
המושבעים שואלים את יעל למה לא מעיפים את החזק כשהם מתכוונים כמובן לדן, שאלה מיותרת כי כבר חודש היא  לא תקלוט, תמשיך לא לקלוט. לפחות הפעם לא מדובר בשאלה קטנונית ומיותרת. כולם מצביעים מה שדן אמר להם ודן כמובן מצביע ליעל. יעל עפה מהאי. היא כמובן מכריזה בתדהמה שדן שיקר לה במצח נחושה (וואלה?) ומייבבת שאצלה זה לגמרי ברמה האישית, למה לא משה? למה לא מישהו אחר? למה אני ? בווווווווו הווווווווווווו.
 
התכנית נגמרת, עוברים ל"גם להם זה מגיע" וגם ליאור אשכנזי בוכה למה עשו לה את זה? למה? הוא להבדיל ממנה, קולט שעל אי המתים מחכה לה נועם, מיואש, מיובש, אפילו מעז הוא לא קיבל. למישהו יש ספק שיהיה פה איחוד לוהט ושיעל תצטער שהיא לא עפה קודם? ולא, אין לי אשליות שהיא לא תצטער שהיא לא חברה לעידן ושחר, שהרי לא סתם היא קטפה את המקום ראשון, הכי טיפשה באי !!!
 
נשתמע בפרקים הבאים

 
סייקו

הכותב הוא טמיר הוא מבקר קולנוע וטלוויזיה ובעל האתר "מיומנו של פסיכופט מתורבת". את שאר הגיגיו בנושא קולנוע וטלוויזיה תוכלו לקרוא באתרו בכתובת http://www.psychojr.com

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 4 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
מוישל'ה טקטיקן לא קטן, מה שמחפה על לוזרי
בעז לביא 23.03.08 (19:48)
2.
לא אסטרטגיה ולא נעליים
סייקו 23.03.08 (22:09)
3.
מסתערב?
בעז לביא 24.03.08 (08:03)
4.
לקחת לי את המחשבות... ל"ת
אביעד 03.04.08 (17:09)