ביום שבת (15\03\14) הלכה לעולמה אשת הקולנוע ומייסדת הסנימטקים בתל-אביב ,חיפה,וירושלים ליה ואן-ליר.

ון ליר הקדישה יותר ממחצית מחייה לקידום הקולנוע הישראלי, ייסדה את הסינמטקים בחיפה, בתל אביב ובירושלים, הקימה את פסטיבל הקולנוע ירושלים, ופעלה בין השאר לשימור ולאיסוף של קולנוע יהודי וישראלי במאה ה- 20.

                             ביוגרפיה

ליה ון ליר נולדה ב-8 באוגוסט 1924 בעיר בלץ שבחבל בסרביה אשר השתייך לרומניה באותו זמן.

אביה סימון היה סוחר תבואה,ואמה אולגה הייתה פעילה בארגון "ויצ"ו".

היא גדלה בבית יהודי אירופי שוחר תרבות, ולמדה חמש שפות: רומנית, רוסית, צרפתית, גרמנית ואנגלית.

ליה ואן-ליר עלתה לישראל בקיץ 1940 כדי לבקר את אחותה , ומאז נשארה בארץ.

הוריה נותרו ברומניה ונספו במהלך השואה.

ון ליר למדה באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למדעי הרוח בין השנים :1946-1941 .

בתל אביב פגשה ואן-ליר את מי שיהיה לימים בעלה, וים ון ליר, טייס מתנדב במח"ל (מתנדבים מחוץ לארץ), מנהל חברת "כימאוויר" וחובב קולנוע.

הם נישאו בשנת 1952 ועבר לחיפה, ובה חשבו על הרעיון להקים מועדוני סרט בישראל.

הזוג רכש עותקים של סרטי איכות ב-16 מ"מ והקרינו אותם לפני חברים בביתם על הכרמל.

 בשנת 1974 עברה עם בעלה לגור בשכונת "ימין משה" בירושלים.

עם שובה לארץ אושפזה ואן-ליר בבית-החולים "שערי-צדק" בירושלים בו מצאה את מותה.

טקס האשכבה נערך בסנימטק ירושלים,והיא נקברה בבית- הקברות שבגבעת שאול.

בת תשעים הייתה במותה.

                          קריירה מקצועית

בעקבות אהבתם העזה של בני-הזוג ואן-ליר לקולנוע,הם  הקימו בשנת 1955  את "מועדון הסרט הטוב", שמנה 250 חברים ובמסגרתו הוקרנו סרטי איכות פעם בשבועיים.

בשנת 1956 ייסדה ון ליר מועדוני סרטים גם בתל אביב ובירושלים.

לאחר שרכשה סרטים נוספים, ב-1960 ייסדה את "ארכיון הסרטים הישראלי", וכעבור שנה הוא הוכר כחבר בפדרציה הבינלאומית לארכיוני סרטים.

בשנת 1973  הקימה ליה את הסינמטק בחיפה, ובהמשך אותה שנה ייסדה את הסינמטקים בתל אביב ובירושלים.

תחילה הוקם הסינמטק בבניין אגרון,עד שבשנת 1981 עבר למבנה חדש בגיא בן-הינום (בו הוא שוכן עד היום).

בשנת 1984 ייסדה ון ליר בסינמטק את הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע, שהפך למוסד נחשב ומשפיע בקולנוע הישראלי.

הפסטיבל פותח לצופים חלון אל הקולנוע העולמי של השנה האחרונה ומציג את מיטבו.

מוקרנים בו סרטים שאינם נמנים עם הזרם המרכזי בקולנוע העכשווי, ובהם אוונגרד, תעודה, קלאסיקה משוחזרת, אנימציה ורטרוספקטיבות רחבות-יריעה של יוצרים גדולים.

בשנת 1989 שמשה ואן-ליר כראש חבר השופטים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

לאחר מות בעלה וים בשנת 1991 המשיכה ואן-ליר לקדם את הפעילות הקולנועית בישראל.

בשנת 2012 שודר בערוץ 10 סרטה של עיתונאית "הארץ" דליה קרפל "ליה" אודות פועלה הקולנועי של ואן-ליר.

לאחרונה הופיעה ואן-ליר בפסטיבל בגרמניה בו חשה ברע.

חשוב לציין כי מכון ןאן-ליר בירושלים קרוי על-שמו של ברנרד ואן-ליר אביו של וים בעלה המנוח של ליה.

                                פרסים בהם זכתה ליה ואן-ליר

1: בשנת 1997 זכתה ואן-ליר באות כבוד מטעם בית-הספר לקולנוע "סם שפיגל".

2: בשנת 1998 זכתה ואן-ליר בפרס על מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע.

3: בשנת 2004 זכתה ואן-ליר בפרס ישראל על מפעל חיים בחקר הקולנוע.

4: בשנת 2009 זכתה ואן-ליר בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית.

5: בשנת 2011 קיבלה פרס הוקרה מיוחד גם מהברלינלה בבירת גרמניה.

6: בשנת 2013 זכתה ואן-ליר בפרס מטעם הליגיון הצרפתי.