ביקורת: "מיקה שלי" – המחזמר המרגש שוב כובש את הבמה ואת הצופים – בית צבי

מאת חיים נוי

"מיקה שלי", מחזמר מרגש, המבוסס על לחניו הנודעים של יאיר רוזנבלום המנוח לשירים שהפכו מזמן לנכס צאן ברזל, שב וכובש את לב הצופים בהפקה חדשה של בית צבי העולה בתיאטרון רמת גן.

המחזמר הועלה לראשונה בבית צבי ביולי 2003 ועד מהרה הפך למחזמר קאלט שסחף אחריו המוני אוהדים. המופע הוצג ברחבי הארץ, נפתחו פורומים ומועדוני מעריצים והקהל הצעיר שבא פעם אחר פעם לצפות בהצגה, עקב בקפדנות אחר השחקנים הצעירים וניהל פעילות רשת ענפה אחריהם, בעידן של טרום הפייסבוק.

הפקה נוספת עלתה ב-2007 והשנה היא מועלית שוב, מעודכנת וחדשה יותר.

גדי ענבר כתב את המחזה ואת סיפור המסגרת וביים אותו בכל ההפקות.

העלילה עוסקת בצעירים על סף גיוס בתקופה שבין מלחמת ששת הימים ומלווה את המתחולל בחייהם עד מלחמת יום הכיפורים, חלקם מוצאים את מותם בקרבות. אנו פוגשים שם את מיקה המטלטלת בין שתי אהבות. אהבה לגידי הלוקה בהלם קרב במלחמת ששת הימים, נוטש אותה ונמלט לארה"ב בחיפוש אחר שקט נפשי. אהבתה השנייה נתונה לארי, שמוצא תשובה בחזרה למקורות ומשם אל ליבה. הם נישאים והוא נהרג במלחמת יום כיפור, מותיר אותה עם פרי בטן. בהמשך, חוזר גידי אל חייה והשמחה גם היא חוזרת לשכון במעונה.

תקופת שכרון הניצחון של 67 והלם 1973 מהולים אלה באלה והיא שזורה בלהיטיו הנודעים של רוזנבלום, מרגשים וסוחפים.

גדי ענבר הצליח שוב ללהטט עם קבוצה גדולה של שחקנים  ושוב אנו מתרגשים ומוחים דמעה לקולות השירים ובהם שיר לשלום, ונתנה תוקף, גבעת התחמושת,ישנן בנות, אהוב בסיירת חרוב , מיקה שלי ובשמלה אדומה.

"בשמלה אדומה" הוא שיר שבמקור היה שיר קצבי ואילו במחזמר הוא הפך לאחד משירי הנושא ולשיר מרכזי והביצועים שלו, לאורך ההפקות , היו מופלאים ומרגשים . הביצוע הראשון והמדהים שייך לזמרת והשחקנית הנפלאה הילה זהרור, בהפקה הראשונה, שסחפה בקולה החם והנוקב את קהל המאזינים והעבירה צמרמורת במהלך ביצוע השיר. המנהל המוזיקלי והמעבד אפי שושני הצליח להעניק לשיר תצורה של השמעה ייחודית שלא מותירה עין יבשה.

מור כהן, בתפקיד הילדה המספרת בשמלה האדומה, ביצעה בהצגה את השיר הנפלא הזה בקול ענוג ומדהים וביחד עם כל הלהקה עוררה את בלוטות הדמע והלחלוחית פשטה על פני כולם, קהל ושחקנים כאחד. מור היא זמרת מצוינת. יחד עימה נטלה חלק בביצוע השיר  בל וענונו המצוינת, המגלמת את דבי.

בל היא שחקנית מעולה , פרפורמרית מוצלחת וזמרת מקסימה.

שיר קאופמן בלטה בשיר עליזה, כמלכת הלבבות, בסצנה רבת רושם של תנועה ותחפושות והעניקה לשיר אופי מיוחד ובנוסף הרשימה בשיר הצובט בלב מתוך התפילה.

גיל כהן היה נפלא כגידי והקסים בשירים היה לי חבר וגשם.

נדיר אלדד כארי היה מוצלח מאוד בשירים ובמשחק.

יעל חיימובסקי כנועה הייתה נהדרת בשיר אני ציפור ועוד שירים והוכיחה כישרון רב ומעולה.

נאור מזרחי הוא שחקן טוב מאוד וביצע את השירים בחן רב.

יהב קדוש הוא מר כישרון והוא פרפורמר כנראה מלידה. יש לו יכולת משחק מצוינת, מלווה בקול ובתנועה. הוא נכנס לדמות באורח נהדר. יהב גילם את אלישע, פצפיסט  וגם גיי , נושאים שנויים במחלוקת באותה תקופה והוא צולח את התפקיד באורח נפלא.

יהושע אינדורסקי מגלם את רב סרן בועז, היוצא מן הארון למען אלישע ומשחקו מוקפד, מקצועי ומרשים.

סגן אלוף רפא מגולם בהצלחה וברגישות על ידי גל זמיר.

שחר פולאק גילם את השוטר הצבאי ושזר את כישרונו הקומי בגילום התפקיד, בהצלחה רבה.

סיון רוזנברג כמיקה הייתה נעימה וקסומה ומלאת כישרון.

גיל קרלוס הרוש עיצב את הכוריאוגרפיה הנפלאה. אבי שכוי עיצב תפאורה יפה.

אלה קולסניק עיצבה את התלבושות המוצלחות.

זמרת האופרה ובכירת המורות לפתוח הקול אלוירה כוחנוף, הצליחה להקנות לזמרים יכולות מוצלחות בהשמעת  ובהגשת השירים.

מעצב הסאונד הבכיר אלעד דדון עיצב את הסאונד המושלם, חלק מרכזי בכל מחזמר, בשלמות רבה.

אפי שושני הנפלא אחראי לניהול המוזיקלי ועמד בראש ההרכב של הנגנים המוצלחים, יוגב כהן, ( עם החלפה של יוני גבורה) ,גילי רוזנברג,אילן צמיר.

עידו מנור ואפי שושני עיצבו עיבודים קוליים מעולים.

המופע הקסום מסתיים בשיר לשלום המיתולוגי ומדרבן את הקהל להצטרף לחגיגה הקסומה והמרגשת שעל הבמה.

"מיקה שלי" הוא מחזמר מוצלח , עטור שירים ולחנים שלא מותירים את הקהל אדיש. הם מוסיפים לחלוחית לעיניים וזיק של תקווה לימים טובים.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צילום – אלעד דוד