עזרא מורד מסַפֵּר אודות:

זיכרונות הגב' מרסל, אשת עזרא מָרוֹם ז"ל, הקצין היהודי העיראקי הראשון שסייע לישראל עם הקמתּהּ.

 תוכן המאמר:

פרק א' - תקציר ביוגראפי אודות עזרא מרום ז"ל. 1913-1993 

פרק ב' - עדויות על פעילותו החשאית בעירק לטובת ישראל .

פרק ג' - עזרא מרום מסַפֵּר לי חוויוֹתָיו והִתרשְׁמוּתוֹ מסִּפְרִי "נופי ילדות מבית אבא"

פרק ד' - תמליל הַקְלָטַת הגברת מרסל מרום .

פרק ה' -  סיכום. נספחים.

פרק א' - תקציר ביוגראפי אודות עזרא מרום ז"ל 1913-1993

עזרא מרום היה איש רב פעלים, צנוע ולא מתבּלֵט, היה כַּקּנְקן היָּשן שֶׁמָלא חדש וכַּתּוף הַמּלֵא שֶׁקּוֹלוֹ אֵינוֹ מהַדְהֵד לְמֶרָחוֹקְ, מַעֲשָׁיו וּתְרוּמָתוֹ לצבא העיראקי בעיקר היו משמעותיים אך בסוף שנות הארבעים סייע לשליחי העלייה מישראל שֶׁשָּׁהוּ בעיראק. סיוע שֶׁלָרוֹב הַשְׁתִיקָה מַעֲצִימָה אֶת חֲשִׁיבוּתוֹ.

עזרא מרום שֶׁכֻּנָּה תחילה בעיראק עזרא בן נָחוֹם, נולד למשפחה דלת אמצעים ביום 25.12.1913, בעיר עמארה. שבעיראק. בארץ הוא נקרא עזרא מורד אך הסב את שם משפחתו למרום.

בשנת 1934 הוא סיים את בית הספר "התיכון המרכזי" הממשלתי בבגדאד ועבר בהצלחה את בחינת הבגרות הממשלתית. על סמך תעודה זו, התקבל ב- 5.9.1934 למכללה הצבאית המלכותית בבגדאד, בה לָמַד שנתיים לקצונה והיה היהודי היחיד במסלול ההכשרה יחד עם עוד 15 חניכים לא יהודים..

עזרא מרום קִיבֵּל בשנת 1936 דרגת סגן משנה בצבא העיראקי. ובהמשך שירת שנים רבות כקצין אספקה עוצבתי בדרגת סרן.

עזרא מרום פָעַל בתנועַת המחתרת הציונית בעיראק, בשנים 1947-1950, ועל פי עֵדוּיות בִתּוֹ לילי ואשתו מרסל בת רפאל  ועוד רבים אחרים שנביא בהמשך, היה בקשר עם שליחי התנועה בעיראק שהבהיר להם סוגיות חיוניות לישראל הצעירה שזה עתה קמה.  

עזרא מרום עלה בשנת 1950 ארצה דרך פרס והוא בן 37.  כאן בארץ קיבל את עיטור "העל"ה" עיטור לוחמי המדינה.

עזרא מרום עבַד תחילה כמתרגם במחלקה למיעוטים בנצרת ואחרי כן  עבד כמפקח במשרד המסחר והתעשייה ובמס ההכנסה וזכה לתעודת חצי יובל שנים של עבודה בשירות המדינה, החתומה על ידי א. גפני המנהל הכללי במשרד נציבות מס ההכנסה וכן בנציבות שירות המדינה.

עזרא מרום היה חבר מפלגת פועלי ארץ ישראל, ואף כיהן מסְפר שנים כנבחר במועצת עיריית קריית- ים. מאז 1972 התגורר ברמת גן עם מרסל אשתו ומשפחתם.

עזרא מרום הוא קרוב משפחתי. אביו נחום הינו אח לרימה ולסבי מרדכי. לנחום היו שני בנים ובת: עזרא (מרום), ששון ונעימה.

ראוי לציין, כי ששון אחיו של עזרא מרום שלא זכה לראות את נכדו אליעד ריבן, כי ששון  נפטר כאשר בִּתוֹ צביה הייתה עוד בת 16, שלמרבה הצער והכאב גם הנכד אליעד הצעיר בן ה- 16  נספה בשרפת הכרמל הגדולה, עת נחלץ כמתנדב עם אחרים, לסייע לכוחות הכיבוי. יהא זכרו וזכר יתר הנספים ברוך .

עזרא מרום נשוי למרסל ולהם:

בן, ראובן- יליד 34.2.1942, בוגר הטכניון, היה סמנכ"ל פז, כיום תושב חיפה, אמו של ראובן, מרסל מחזיקה פרטי לבוש עיראקיים מיוחדים מטקס חגיגת הברית של ראובן בכורהּ, שהביעה רצונה לתרום למוזיאון יהדות בבל יחד עם עוד חפצים נוספים.

בת תקוה- ילידת 25.2.1944 חניכת בית הספר ללבורנטים ועבדה כמנהלת חשבונות בחברת צים, כיום תושבת חיפה.

ובת- לילי ילידת 17.9.1945 סיימה את לימודיה בטכניון והייתה שנים רבות מורה לכימיה ולמחשבים. תושבת רעננה.

בנו ובנותיו כיום כולם גמלאים.

למרסל ולעזרא מרום, שבעה נכדים שכולם אקדמאים, גאוות המשפחה, האב עזרא מרום לא זכה לראות את ניניו ועל זה מפצה האם מרסל בחברתם של 22 נינים כן ירבו.

פרק ב' - עדויות על פעילותו החשאית בעיראק לטובת ישראל

מעדותו בכתב של דוד פתל יו"ר ארגון יוצאי עיראק ב- 18.7.1973: 

" ..בהיותו קצין בצבא העיראקי לפני עלייתו ארצה, היה קשור עם אנשי העלייה של תנועת החלוץ המחתרתית בעיראק ומסר להם את האינפורמציה בשטח הצבאי.

הוא עשה זאת במסירות ובנאמנות תוך סיכון גדול בתנאים ההם אז. "

מעדותו של  השליח דוד בן מאיר:

"...בהיותי שליח התנועה הציונית בעיראק בשנים  1948 עד 1949 שפעלה במחתרת, מר עזרא מרום היה קשור אתנו, שיתף פעולה בתנאים מסוכנים בהיותו קצין בצבא העיראקי ומילא כל שהוטל עליו במסירות ובנאמנות וכך הוא ראוי להערכה. "

מעדותו בכתב של שמואל מוריה (סמי ):

"בהיותי שליח המוסד לעלייה ב' בעיראק ופרס, הנני לאשר שלפי מיטב ידיעתי והעדויות שבידי, היה עזרא נחום (מורד) פעיל במסגרת המחתרת החלוצית בעיראק, בהיותו אחד מהקצינים היהודיים הבודדים שהיה בצבא העיראקי, סיפק לנו ידיעות חשובות מאוד על הצבא העיראקי ותנועותיו במלחמת השחרור.

בביתו של עזרא נחום נערכו פעילויות מטעם התנועה החלוצית שבמחתרת וההגנה החל מ- 1947 ועד עלייתו ארצה בינואר 1950.

למיותר לציין את הסיכון הרב שלקח על עצמו בהיותו קצין במדים בצבא בעיראקי וחשיפתו על ידי השלטונות העיראקיים בוודאי הייתה מביאה אותו לגרדום. " 

פרק ג' - עזרא מרום מְסַפֵּר לי את חוויותיו והתרשמותו מספרי: "נופי ילדות מבית אבא"

עזרא מרום ז"ל במכתבו, המובא כאן לראשונה מהעשירי לנובמבר 1985, שוטֵח בפנַי את חוויותיו הזהות לנופי ילדותי בבית אבא וכך הוא כתב:  

"יקירי עזרא !

... אינני יכול להביע במלים את התרשמותי הטובה מִסֵּפֶר שיריךָ שהוא יצירה מופלאה בפני עצמה. לא אגזים אם אומר כי הביוגרפיה שלך היא העתֵק נאמן של חֲווָיוֹתַי האישיות, עם שינויים קלים, למרות פער הזמן שבינינו.

המקומות והדמויות שהצגת, הם אותם המקומות והדמויות שחייתי במחיצתם, כך שֶׁהִתְרגְשוּתי הינה כפולה ומכופלת. ומה עוד, שהם (התיאורים) צויְרוּ במלים יפות, בצליל עָרֵב, בסגנון נפלא ובהבעה נהדרת.

הרשה לי להעלות דברים אישיים: גרתי והתרועעתי באותם מקומות שגדלתָּ בהם וסובבו אותי כל הדמויות היקרות שהוזכרו בשיריךָ, כך שהשירים נגעו ללבי עמוק ועמוק מאד .

תבוא עליך הברכה על שהנצחתָּ את סבְתָה צַ'חְלָה היקרה, את הדּוֹדה רימָה, הַדּוֹד מְרַיּיד ובנָיו: אביךָ יחזקאל - שהיה דמוּת נערצת מאוד גם עלי, ו(דודיךָ): צאלח שהכרתיו היטב, עזרא - שהיה בן גילי, חברי הטוב וידיד נפש, אזכרנו כל עוד נפשי באפי. את אמךָ אשת חיל, בכל המובנים ואת בְּנוֹת הדּוֹד הֶלָה, גוֹרְגִ'יָּה, סָעידָה ומרְסל (אשתו של העיתונאי והמשורר המנוח מורד אל עימארי).

אילו הייתה עולָה בידי ההזדמנות לשֶׁבת אתְךָ שעות וימים הייתי מאד שָׂמֵח לנַצְלם להחליף אתךָ חוויות יפות ויקרות. האמן לי, כי קראתי את ספר שיריך בתשוקה רבָֹה ולא אבוש אם אומר כי בקריאת פרקים מסוימים זָלגו דמעות מעיני מרוב געגועים שהם אינם נוסטלגיה סתם.

אני מאחל לך הצלחה בכל מעשה ידיךָ ושיהיה לךָ הסיפוק שאתה ראוי לו . רצוף בזה צ'ק על סך 3000  שקל (ישן) עבור שני עותקים ... תודה רבה שזכרת אותי, דבר ששמח אותי מאד ... ד"ש לאשתך ולבנות וכל טוב.

עזרא מרום (מורד)

גאולים 9 רמת גן 10.11.1985

פרק ד' - תמליל הקלטת הגברת מרסל מרום בנוכחות בִּתָהּ לילי ב- 3.1.2015 בביתה ברמת גן , הקלטת מתעדת שיחה עמי

עזרא מורד: מרסל יקירתי, סַפרי לי איך את הִכּרתְ את עזרא מרום?

מרסל מרום: עזרא מרום הוא בן דודי, אמו של עזרא הנשׁואָה עם נחום ואבא שלי רפאל הם אחים. כשהתארסתי עמו הייתי צעירה בת 12 והוא היה עוד קצין בצבא. לפני הצבא ֶלָּמַד בתיכון בעיר עמארה שבעירק. גם סבא שלי אז, היה בעמארה. עזרא סיים שלוש שנות לימוד בתיכון והיה הראשון בהצטיינותו בכל דרום עיראק ולכן קיבל סטיפנדיה (מלגה) להמשך לימודים בבגדאד. כל  הציונים שלו נעו בין 95 ל 100, שם הוא לימד ילדים, הוא היה חרוץ, פקח, וחכם הן בהתנהגות הן בלימודים, באמת משכמו ומעלה.  

עזרא מרום רצה תחילה להיות מורה, כמשרה מכובדה להתפרנס ממנה, אך משלא נתקבל להוראה, נענה לקריאת שלטונות הצבא העיראקי שביקשו לגייס בחורים צעירים ואז קבלו אותו, כמובן לאחר שעשו לו בדיקות ומבחנים שעבר אותם בהצלחה. הוא היה היהודי היחידי שנתקבל אז למכללה. לאחר שנתיים של לימוד במכללה הצבאית המלכותית בתנאי פנימייה, סיים את לימודיו בבית הספר לקצינים והוצב בתפקיד קצין אספקה.

עם תום לימודיו נתנו לו תחילה דרגת קצונה של סגן משנה, ואחרי כן קִבֵּל דרגות קצונה נוספות . במשך שירותו הצבאי הועבר למחוז דיואנייה שָׁם שירת בהצלחה רבה וכולם אהבו אותו.

אני בת דודו ובאותה תקופה הוא בקש מאמי לארס אותי. זה היה בשנת 1938, היא אמרה לו: "היא צעירה". אמר לה: "אני אחכה לה". כשהתארסנו הייתי בת 12.

אמי הסכימה לאירוסין בתנאי שהכתובה תהיה אלף דינאר ושאני אבוא בברית הנישואין בתנאי שכל הנדוניה תהיה עליו.

הוא הסכים. אמי אמרה לו: "היא לא תסכים להסתובב איתך במהלך שירותך, היא תישאר איתי בבגדאד". ואז נשארתי שלוש שנים בבגדאד כשהוא בדיואנייה ולאחר שלוש שנים, כשהייתי בת 15, התחתנו. זה היה בשנת 1941.

עברתי עמו לבגדאד, בשבילי הוא היה בעל זהב.

עזרא מורד : היכן היית בזמן הפרהוד ומה את זוכרת?

מרסל מרום: בשנה זו 1941 אירע הפרהוד, ובאותה עֵת היינו בעיר עמארה שבדרום עיראק, כי מדיואנייה העבירו את בעלי לעמארה, ואז אמי הסכימה שאתלווה אליו.

סבי, אביו של אבי רפאל, נולד בעמארה והוא כונה חָבִיב אֶל תִּתִּנְצִ'י (מוכר טבק לסיגרייות) והיה לו הרבה כסף. בהגיעי לעמארה הייתי בת 15 ונשואה טרייה ונשארנו שם רק שלושה חודשים.

ובזמן הפרהוד עזרא יצא למנארה (מגדל) של המסגד שבעיר להגן על העיר. הוא התגורר בַּת'כּנָה – המחנה הצבאי מעבר לנהר חידקל, לְשָׁם מגיעים דרך גֶשר גָ'אזִי , על שֵם בנו של המלך פייצל הראשון שגאזי מלך אחריו.

ׁהדוד שלך שעייה -  היה אז חייל אצל עזרא מרום בעלי, שעייה שירת שלושה חודשים תמורת חמישים דינאר בָּדַל – כופר (תחליף לשירות הצבאי המלֵא שנמשךְ בדרך כלל שנתיים.) שעייה אז גר אצלנו בבית.

עזרא מורד: אני זוכר את הדוד שלי שעייה בהיותו חייל בעמארה, הוא היה בא, מדי פעם כחייל אל ביתנו, אל בֵית אחיו יחזקאל. כְּשֵׁם שאני זוכר את התעמולה הנאצית של שנאת היהודים והֲפָצַת הסּפר מיין קמפף של היטלר בתרגום לערבית. אני זוכר את יום השישי ההוא בו פָּרעו המונים ביהודים וסימנו בגיר את חנויות היהודים כמועמדים לביזה ואת בתי היהודים לשדוד אותם. אז הייתי בן שמונה שנים ואני זוכר את יום הששי ההוא של יום  ה- 30 במאי 1941, יום בו נמלטו חברי ממשלת עיראק ומפקדי צבא המורדים, עקב כישלון מרד רשיד עלי אל כילאני.

בספרי "נופי ילדות מבית אבא" הנצחתי בעמוד 217 אירוע טראגי זה בשיר "פרעות סוף מאי 1941"

מרסל מרום : אחרי הפרהוד העבירו את בעלי, ואני איתו מעמארה לבצרה.

 אתה תיארת בספרךָ את סִתִּי צ'חְלָה, כֵּן אני זוכרת אותה היא הייתה גבוהה, היא פעם סיפרה לי באומרה: אני בת מאה ויצאה לי שן חדשה. נכון היא הייתה נותנת תרופות. ואני זוכרת אותה כמו היום, ראיתיה חולָה שוכבת על מזרון.

עזרא מורד: מרסל! מה את עוד זוכרת על הפרהוד בעמארה?

מרסל מרום: אני הייתי עם צורף ממשפחת אמי, בעלי עזרא הלך לצבא ונשארתי אצל ח'תון בת סלְמן אֶל נקאש, ואז השומר הגיע בשתיים בלילה והקיש בדלת. שאלנו: מי? ואז לקחו את עזרא ולא ידע מי אני. חת'ון ובעלה הלכו אל השייחים ולקחו אותי איתם, אז הייתי אצל השייחים המוסלמים, אצל אשתו של השייח מוחמד לִעְרֵבִּי, השייח והעוזרים שלו נתנו לנו מזרונים ואחרי לילה אחד, אמי באה לקחת אותי ואמרו לה ש"מרסל אצל השייחים" (שהיו נגד הממשלה. ואז אמרו לה עלי, "כי היתה לבד ולכן לנה אצל השייחים".

אחרי הפרהוד העבירו את בעלי מעמארה, ואני עמו  לבצרה. הנּמל של עיראק שָׁם היה יותר טוב כי שם היו אנגלים. אחד עשרה חודשים היינו בבצרה.

אני זוכרת כשהיינו בבגדאד הזהרתי את עזרא: "או שתעזוב את הצבא או שתוַתֵּר עלַי להתלוות אליךָ". אני זוכרת שֶׁדּוֹדַתְךָ מרסל – אשתו של מורד אל עימארי – שאז הייתה רווקה, עשתה לנו פרוטקציה בבגדאד, בהיותהּ מקורבת לאנשי הצבא בהיותה אחות של אשת מפקד גבוה בצבא, לכן העבירו את עזרא בעלי למשרד ההגנה העיראקי ואז לא נאלצנו לנדוד והחיים היו טובים. דּוֹדַתְךָ מרסל אמרה שכאשר אחותהּ סעידה תתחתן, עזרא מרום, יתבקש לעזור.

עזרא מורד: היכן היה עזרא בעלך ב- 1948 כשפרצה מלחמה בישראל ?

מרסל מרום: הוא היה במשרד ההגנה . הוא עזר לישראל – יש לו אות עיטור "העל"ה". הוא עזר המון לישראל ובפנסיה שלו בארץ הכירו בשירותו בעיראק למען ישראל, הרי בביתנו בעיראק היו שלושה סליקים מתחת לריצפה. באותה התקופה היו לנו שתי מכוניות. את הבית השארתי לדודה שלי כדי שתמכור אותו. בצאת בעלי לפנסיה בעיראק, נתנו לו פיצויים עבור כל השירות - משכורת של ארבע עשרה וחצי שנים. בעלי אז היה ערֵב לקצין ערבי על סך 200 דינאר, לפיכך, נִיכּוּ לו סכום זה. בעלי, החל גם לפעול בתנועה המחתרתית והשליחים מישראל סידרו לנו יציאה מבצרה לאיראן. לקחנו בקצ'ה – חבילה בה הנחנו את כל הבגדים וטבעת  יהלומים, אמרו לי: "שימי עפר לכַסּות אותם על מנת שלא תקרוץ לגנבים", ובאנו לישראל דרך פרס, דרך שַׁט אֶל עָרב אל אהואז שבפרס.

השליחים מישראל טיפלו בנו וסידרו לנו את היציאה הבלתי חוקית, אנו מסרנו את כספינו לשליחים והם ממנו לנו באמצעותם את כל הוצאותינו בפרס ואת הוצאות העליה לאווירון, הם אכסנו אותנו בבתי מלון על חשבון התנועה מהכסף שמסרנו להם, עד הגיענו לארץ ישראל . כשהגענו לארץ ישראל, קיבלנו את כספינו הנותר בניכוי עשרה אחוז וכן בניכוי הוצאותינו בפרס. בארץ  קנינו בית של שנים וחצי חדרים בקרית ים, מהכסף שהיה לנו וגם מהכסף שקיבלנו ממכירת הבית בבגדאד, שנמכר על ידי דודתי לאחר שעזבנו את עיראק.

עזרא מורד: לאחר סיכונים רבים הגעתם לישראל, ארץ מבטחיכם עליהָ חלמתם. היש עוד רבים כעזרא מרום שפעל תוך סיכון עצמי רב, להועיל לביטחון המדינה בעודה באיבה?  

פרק ה' - סיכום

פתגם עיראקי יהודי אומר: "גָּם אִם יִשָּׁפְכוּ מֵי הַוְּרָדִים , נִיחוֹחוֹתֵיהֶם פֹּה עֲדָיִן עֵדִים" ופתגם זה יאה למנוח עזרא מרום ז"ל, איש רב פעלים שתרומתו לישראל רבה.

עזרא מרום ובני משפחתו תרמו רבות לחברה בישראל כל אחד בתחומו, בנאמנות, במסירות ביושר ובאהבה לעם ולמדינה מבלי לנופֵף בתרומתם זו. לפיכך, מאמרי זה בא להאיר, ולו במקצת, את האיש ופועלו, כי לא רבים ידעו על תרומתו הסגולית בִּשְׁעתה הקריטית של המדינה, בתקופת מלחמת העצמאות כשהמדינה הייתה נאבקת על כל פיסת ידע ומידע לְשֵׁם מיגור אויביה שביקשו לכלותהּ עֵת לידתהּ.

ולבסוף כולי הערכה והוֹקָרה להצהרתהּ של מרסל מרום ילידת 1926 שעדיין עֵרנית וצלוּלת מחשבה להפליא, על ששיתפה אותי ושׁטְחָה בְּפני כי מוכנה היא להעמיד לרשות הרבים, באמצעות מוזיאון מרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה, חפצים ומסמכים יקרי ערך מעיראק.

אכן, פניתי אל אוצֶרֶת המוזיאון בּנּוֹשׂא הנדון על מנת לפנות אל הגב' מרסל מרום בביתהּ שברמת גן, כדי לקבל את תרומתה ואת ההסברים המתאימים לתועלֶת הרבים. תקוותי שאוצרת המוזיאון תמצא העיתוי המוקדם לביצוע משימה חשובה זו.

יהי רצון שֶׁהעלָאת מאמר זה לרשות הרבים תהא לעילוי נשמת המנוח איש רב הפעלים עזרא בן נחום הוא עזרא מורד מרום ז"ל. 

עזרא מורד