מס' צפיות - 1991
דירוג ממוצע -
1519ילדת קשת בענן-תיאטרון גושן ותיאטרון הקיבוץ
התאקלמות ילדה אתיופית בבית הספר.מרגש ויפה
מאת: elybikoret 22/08/16 (10:22)
1519ילדת הקשת בענן-תיאטרון גושן ותיאטרון הקיבוץ
צלומים-אלי ליאון
 
 
במסגרת פסטיבל 'חלום של תיאטרון' בתיאטרון הבימה הועלה השבוע המחזה'ילדת הקשת בענן'.
תיאטרון 'גושן'הנו תיאטרון הקיים כבר כ26 שנה.הוא הוקם על ידי יואב שמר ואביגיל שמר-אהרון במטרה להפיק הצגות לילדים בגיל הרך.
היום התיאטרון מעלה הפקות בכל שטחי האמנות לילדים בגיל הרך.
המיסדים ביסדם את התיאטרון האמינו כי ילדים הצופים בהצגות לגיל הרך מטביעים בתוכם אהבה לתיאטרון ורצון לראות תיאטרון כשיגדלו.
 
תיאטרון גושן בשיתוף תיאטרון הקיבוץ הותיק מציגים את הצגת הילדים (לגילאי 9-14)"ילדת הקשת בענן" הצגה שכתבה אורלי ישועה ע"פ ספרה של נעמי שמואל. 
ההצגה מרתקת את הילדים.היא חלק מעולמם הריגשי והחברתי .רבים מהם ראו את עצמם כאשר הכיתה בה למדו לא קיבלה אותם,התרחקה מהם, כי ילדי הכיתה הרגישו שהם שונים במשהו מהם ולא חשוב מה היתה הסיבה לכך.
נכון אמר המנחה עם תחילת ההצגה שזה 'סיפור אחד קטן המשליך על כולנו'.
 
ילדה ממוצא אתיופי שחומת עור מגיעה בשמחה לכיתה בפעם הראשונה.היא עברה ממקום אחד למקום אחר .אין לה חברים במקום החדש.היא מלאת התרגשות להכיר ילדים אחרים,למצוא חברים חדשים.אך קבלת הפנים בה היא זוכה מצערת אותה,מאכזבת אותה ומרגשת אותה מאוד.
 
היא בת 11 ילידת הארץ אך עורה אינו לבן.כאשר היא נכנסת לכיתה עוד לפני שהספיקה לומר דבר, רק כאשר ראו אותה
הדעות הקדומות צצו,ילדה מהכיתה  נרתעת מלהתחבר אליה היא מעליבה אותה ,מזכירה מה מדברים על יוצאי אתיופיה בין אם הם עולים חדשים או עובדים זרים.
הילדה לא תיארה לעצמה שכך תתקבל בבית הספר.היא משקרת לילדים שהיא אמריקאית מניו יורק ואז היחס אליה משתנה אך בכל זאת  לא כולם מוכנים לקבל אותה.
 
מיסי-הילדה-אושרת אינגדשט חיה עם סבתה.הילדה שינתה את שמה אך סבתה מתעקשת לקרוא לה בשמה המקורי האתיופי.הסבתה מסגירה  את מוצאה הנכון של הילדה וכולם מפנים לה את גבם כי היא שקרנית ,לא דיברה אמת .בסופו של דבר הילדים כולם גם המתנגדת החריפה ביותר, מבינים שלא משנה מאיפה אתה,מה צבע עורך,איך אתה נראה ,מה נטיותיך אלא איזה בן אדם אתה.לא משנה איך אתה נראה אלא מי אתה.
אף אחד אינו צריך להתביש במוצאו .לכל אחד מוצא אחר,מנהגים אחרים, אך כאן בישראל כולנו קיבוץ גלויות, כולנו יהודים,כולנו בני אדם מוערכים לא על פי מוצאנו ואיך אנו נראים אלא איזה בני אדם אנחנו.
 
זאת הצגה מרגשת.לומדים בה על קשיי ההסתגלות של האדם השונה ובמקרה הספציפי בההצגה של האתיופים.
בזכות הבמוי הטוב יש בהצגה מתח רב .היא מרתקת , עצובה לפעמים וגם שמחה בסוף.
 
תום שוורצברג ביים את ההצגה בקצב הנכון.את המוסיקה כתב יונתן כנען והתפאורה היפה עיצב זאב לוי.את התלבושות היפות שחלקן מסורתיות עיצבה רונה בקרמן.אחראי על התאורה היה יגאל  סיזר.
מסקי שיברו שיחקה בחן רב את תפקיד הסבתא.
אושרת אינגדשט ריגשה הן את הילדים והן את המלווים המבוגרים במשחקה הטוב ,הנוגע ללב,איך התקבלה בכיתה ,התרגשות שאין ספק  תשאיר שקע עמוק בליבה.
 
בתפקידים האחרים שיחקו בצורה טובה מאוד  יולי סקר,אורי אוריין,ניצן לברטובסקי שנרתעה בהתחלה מלהתקרב למיסי אך בסופו של דבר הפכה לחברה טובה שלה וחן גרתי.
 
לראות או לא לראות:הצגה שהרבה ילדים מסיבות שונות נתקלים בבעיה שההצגה מטפלת בה,דבר ההופך אותה לאקטואלית,מרתקת ומקובלת מאוד על הילדים.מומלץ.
 
נכתב על ידי elybikoret אלי ליאון, 18/8/2016 16:31
 
 
 
 
אלי ליאון
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
  

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר