מס' צפיות - 1965
דירוג ממוצע -
ביקורת: תרופה
אתיקה ומוסר בגרמניה – מחזה מקורי מרגש ומותח – תיאטרון הספרייה
מאת: חיים נוי 28/02/17 (00:47)

ביקורת: תרופה – אתיקה ומוסר בגרמניה – מחזה מקורי מרגש ומותח – תיאטרון הספרייה

מאת חיים נוי

 

"תרופה" הוא מחזה מקורי, מרגש ומותח,  שעוסק בדילמות מוסריות ואתיות בגרמניה על רקע השואה. המחזה העולה בתיאטרון הספרייה ברמת גן (מיסודו של בית צבי) מנסה לפתור תעלומה בדבר מחקר מהפכני לריפוי אלצהיימר שהמציא מדען יהודי בגרמניה ואשר נגנז על ידו מסיבות עלומות.

המחזאית והבמאית מאיה שעיה להטטה עם להקת השחקנים המשובחת והתוצאה היא הצגה המעניקה לצופים חומר מעיק למחשבה וחוויה תיאטרלית משובחת.

העלילה עוסקת באריה שטיין, יהודי גרמני שמגיע למעבדה אוניברסיטאית של אביו, פרופ' יהודה שטיין המדען, שמצא מותו ועליו למיין את חפציו ועבודותיו. מצטרפת אליו אשתו אנה, גרמניה העומדת בפני גיור והעוזרת לו במשימה, כשברקע הקרע שהיה בין האב לבנו. במעבדה הם גם פוגשים את אחד מידידיו של המדען, היסטוריון בשם כריסטיאן. אריה מגלה באקראי חומר מדעי חבוי שעלה בחלקו באש, שם מצויה תגלית מהפכנית שאמורה לרפא את מחלת האלצהיימר. בעלילה מככבת גם צעירה גרמנית בשם ליזה, שהיו לה קשרים רומנטיים למדען והיא מציגה עצמה כלבורנטית שלו. במוקד העלילה נדונה הסוגיה מדוע הופסק המחקר ומדוע רצה המדען להכחידו.

הגילויים של אריה שטיין הם מרגשים מאוד ומציבים דילמות אתיות מקצועיות ומוסריות המקישים לאירועי העבר בשואה.

דני גבע מגלם בכישרון רב את דמותו של אריה ושל אביו המדען במקביל  והוא מצליח לגלם את התפקיד הכפול השזור זה בזה בסצנות המחזה באורח מרגש מאוד, מעניין ומעולה. גבע הוא שחקן רב יכולת ומשחקו הוא מצוין.

מורן (טחן) בן אריה מגלמת את אנה במשחק משובח וביכולות דרמטיות מוצלחות.

אודי בן דוד מגלם את כריסטיאן, בעבר ובהווה, ומשחקו הוא טוב מאוד ובעל יכולות משחק ראויות לשבח.

קייטלין פינקל המעולה מגלמת את ליזה , המבליחה מן העבר אל אירועי ההווה ומסייעת לפתרון התעלומה. קייטלין היא שחקנית בעלת כישרון משחק עצמתי ומלאת רגש ועל כך היא ראויה למחיאות כפיים.

מאיה שעיה הצליחה לכתוב ולביים מחזה עם עצמה רגשית גבוהה והוא בנוי באורח קולח ומותח, רווי בסצנות השזורות אלה באלה ומתמזגות לתמונה מלאה המורכבת מכפיסי התעלומה הנפתרת לאיטה.

דלית ענבר עצבה תפאורה סולידית ומוצלחת מאוד. דפנה פרץ עצבה את התלבושות הראויות והיפות. אורי מורג עצב תאורה נאותה . אריאל קשת אחראי למוזיקה המקורית המפעימה והמרטיטה.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

 

צילום- יוסי צבקר

 

 

 

 

 

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, לשעבר עורך ראשי של סוכנות עתים, העורך הראשי של סוכנות הידיעות הבינלאומית IPA,חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מומחה למיוזיקלס

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
מענין ביותר וגם לא ידוע
מובי דיק 05.03.17 (08:52)