1616שמשון-תיאטרון מיקרו

צילומים-אלי ליאון

כולם יודעים מי זה זאב ז'בוטינסקי אך מעטים יודעים שהוא כתב ספר בשם"שמשון"

הרומן שאינו מדוייק,ככל רומן,בעובדות הסטוריות שונות, מתאר את דמותו הטראגית של הגיבור שמשון שאינו יכול לספק את דרישות העם ונפשו חצויה.

הוא גיבור ,הוא לוחם,אך סופו מר כי אינו יכול להביא לעם את מה שהוא רצה וצפה.

הוא הוביל כל מעמד,כל סצינה והניע את העלילה.

המחזה שעובד ,תורגם ובויים עפ'י הרומן על ידי יפים רוננברג מענין ביותר.הוא מרתק.הבימוי קיצבי ואין בו רגע שלא מתרחש משהו מענין על הבמה.

הרבה קורה במחזה.שמשון מתחתן,יש לו אהבה שמביאה אותו לסוף מר.הוא בוגד באשתו ולעיני אחרים ,גם בעמו.הוא נאלץ להתמודד לבדו עם התלבטויות קשות.

המחזה משוחק ומבויים נהדר.

שמשון מגולם על ידי עופר ירושלמי .זהו תפקיד קשה לביצוע וירושלמי עמד בקשיי התפקיד בכבוד ובגבורה כשמשון הגיבור.הגיבור שנקרע בין שתי תרבויות,בין שני עולמות.

חייו מלאים תהפוכות.הוא מצליח לבטא  זאת היטב במשחקו המשובח המלא כח ,אלימות במידה מסויימת,אכזריות ולוחם אמיץ.

הוא נע ונד בין שתי התרבויות עד הסוף.

המחזה מלא יצרים המתפרצים שאי אפשר לעצרם.

זאת דרמה סוערת מלאת תהפוכות,יצרים,התלבטויות על גיבור תנכי טראגי שהיה הן לוחם,הן מנהיג,הן מאהב והן בודד ואומלל שלא ידע את זהותו בצורה ברורה ולא ידע לאן הוא שייך.

זאת הצגה לא שגרתית שיש בה הרבה פיוט,הרבה גבורה,הרבה אהבה והרבה כאב. הכל במעמדים דרמטיים רבים נהדרים.

הרומן נכתב על ידי ז'בוטינסקי ב1927 ברוסית ותורגם לעברית ב1927 על ידי ברוך קרופניק.

למרות שתורגם לעברית קשה  לקרוא את הספר כי העברית של היום השתנתה בהרבה מאז והשפה של אז לא היתה מובנת היום.

זאת גם הסיבה כי הספר לא זכה לקהל קוראים רב.

זה לא התרגום היחיד של הספר.מאז הוא תורגם פעמיים אך גם תרגומים סבירים אלו לא הצליחו להביא את הספר לתודעת הציבור והוא כמעט ונשכח.

שאלתי 10 איש בגילאי 40-50 ואף אחד מהם לא ידע שז'בוטינסקי כתב ספר בשם זה אם כי כולם ידעו פרטים על ז'בוטינסקי.

כאשר ז'בוטינסקי כתב את הספר הוא תיאר את שמשון כמעריץ את הפלישתים הכובשים.הם יצגו כנראה,את הבריטים בתקופת כתיבת הספר.

הערבים ברומן הם הכנענים ששירתו את הכובשים.

רבים הסמלים וההקבלות בין המתואר בספר בתקופת שמשון לבין המציאות בזמן כתיבת הספר ובעקבותיו ההצגה.

אם רוצים לראות את ההצגה וכמובן הספר,כאלגוריה הרי יש שפע אפשרויות לפירושים שונים.

בהצגה היה לי דבר אחד לא מובן בבימוי.מדוע הוא בחר למסור לכמעט כל השחקנים שני תפקידים אחד כפלישתי ושני כיהודי.

ודאי היתה לו כוונה כל שהיא בכך.

אולי זה בא כדי לרמוז שכל אדם לא חשוב מי הוא מתנהג בהתאם לתפקידו ולא לפי מי הוא.כי אין הבדל מי אתה אלא מה אתה ואיזה תפקיד אתה ממלא.

ההצגה מפעילה אצל הצופה חושים רבים.הצופה אינו מסתפק רק בדרמה המוצגת.תוך כדי ההצגה מוקרנות על עמודים בשני הצדדים של הבמה תמונות שונות .

חלק נכבד יש לחימר בו שמשון מורח  את עצמו,מפסל ומשתעשע.

הבמאי אומר על החימר שהוא משתמש בו בהצגה כי לחימר תכונות רבות משותפות עם היהודים.

התכונות הזהות ביניהם הן שהם רבי עוצמה,הם גם אבק-כלום,גם בוץ-שלא שוה דבר,אבן-חזקים וקשה לשבור אותם.

את החימר אפשר לשנות ולעשות ממנו כל דבר. כאלו היו גם היהודים באותה תקופה דהיינו להיות מה שהשליטים רצו.

משחק השחקנים היה טוב מאוד.על שמשון-ירושלמי שהיתה דמות מורכבת שבוצע היטב דבירתי.

הוא הוביל כל מעמד ,כל סצינה והניע את העלילה.

כמה מילים על שאר מגלמי התפקידים הראשיים.

רננה נתאי היא דלילה.היא מרגישה שדחו אותה וקנאה ויצר הנקמה גוברים על אהבתה לשמשון ומביאים לגורלו המר .כל זה משוחק היטב על ידה.

נועה צנקל-קרני-שיחקה יפה כנערה יהודיה שאהבה את שמשון ולא עזבה אותו ברגעים הקשים לפני מותו.

תיאטרון מיקרו נולד ובעצם נוסד ע'י אירינה גורליק שהקימה סטודיו למשחק בירושלים שהתפתח לתיאטרון מיקרו שהוא תיאטרון מקצועי לכל דבר הזוכה להערכה רבה ומקיים את הצגותיו בתיאטרון ירושלים באולם נפרד.

ההצגות שהוא מעלה קשורות בדרך כלל בתרבות הישראלית והיהודית.

בברפרטואר שלו הצגות שחלק מהן עדיין מוצגות כגון המלך הראשון,כימים אחדים,חרדתו של המלך סלומון,כתב היד ,הרצלמאניה ועוד.

ביצוע השירים היה ע'י סימה גורן

העיצוב האמנותי-איליה קוץ

התלבושות ולנטינה סטץ

המוסיקה דמארי טופרמן

רבים המשתתפים במחזה אך גיבורו כמובן שמשון שהוא המרכז והכל מתנהל סביבו.הוא המניע את העלילה ועיקר הענין בהצגה.עוד השתתפו השחקנים שלא הזכרתי רן כהן,אילן חזן,גבריאלה לנצמן,יוסף אלבלק,יצק פקר.

לראות או לא לראות:בימוי דרמטי מלא ענין.כדאי מאוד לראות.מומלץ בחום.

 

 

נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון, 12/09/2017 11:24