אירוע תרבותי  אופנתי,קולנועי, אקטיביסטי חברתי, חובר תחת גגו של מוזיאון העיצוב בחולון. משכן נאה לאשה אחת, בה  כלולים כל אותם אלמנטים  שסך כולם הוא מושג "תרבות".

   התערוכה "נולדה" מתוך ארון הבגדים של אלקבץ שהלכה לעולמה בגיל 51. כ-500 פריטי לבוש ותכשיטים שנאספו   במשך ארבעה עשורים נמצאו עטופים,שמורים, כשלכל אחד מהם צמוד תיאור  מי עיצב ומתי היא לבשה  אותם,כאילו חיכו ליד נעלמה של אוצר שיגלה  ויוציאם מהפרט לכללי.

    ואכן,הגיע הזמן ומנהל  אמנותיו,שלומי אלקבץ,אחיה של  רונית יחד עם האוצרת יערה  קידר, הרימו "מופע" שמחזיר את רונית לאור הזרקורים, הן  למסלול הדוגמנות והן לסט הקולנועי.

    הקירות השחורים של אולמות התצוגה מכניסים את המבקר לקפסולה האוצרת בתוכה  תמצית האשה  שעשתה דרך באר שבע,קרית ים, תל אביב   משם לפריז ומוגדור במרוקו.  אלקבץ פיזרה הן  בסרטיה בקולנוע, בהופעותיה על מסלול הדוגמות, ובערבי   השקות, משהו שונה,מיוחד שלא ניתן לחיקוי. עיניה ושערה השחורים  כמו רוב בגדיה השחורים,הגדירו אותה

כפאם  פאטל.

    התערוכה הזו מכילה פרט לתצוגת הבגדים, התכשיטים, מספר אלמנטים אישיים  הלוקחים מדירתה, מראות,ארון בגדים ופינת טואלט. המבקר מוקף  בקולות הנובעים ממסכים המקרינים  קטעים מסרטיה. חלק מהשמלות מקבלות  משבי אויר וכך הן מתנופפות כאילו  קיבלו חיים משלהן. מרבית  מהשמלות היצוגיות שנראו  בציבור  בערבי השקה או בטקסים שונים היו

מעשי ידיו  של האופנאי  אלבר אלבז או שמלות הקוטור של כריסטיאן דקרואה.

   שמלת השמש הצהובה  בעיצוב אלבז,קיבלה כאן   במה של כבוד :היא מפוזרת  במלוא מטרי הבד על  משטח בקומת הכניסה.

   התערוכה משתרעת על שתי קומות,דחוסה באלמנטים ופריטים  וכן הכיתוב  לגבי כל פרט קשה לעיתים למקרא. יחד עם  זה

התצוגה  חשובה ,מעשירה את חיינו ועושה כבוד לאייקון של אופנה  ותרבות : ז'ה   טם רונית אלקבץ.