 
|
אקטואליה בצחוק ודמע במנהרה בין עזה לישראל
תיאטרון "גשר" מעלה את ההצגה "המנהרה"
מאת: מובי דיק 11/04/18 (08:45)
בשנת 2002 החייל הבוסני לשעבר,דניס טנוביץ' קבל את פרס "יונת הזהב" מטעם ממשלת איטליה על סרטו "שטח הפקר" בו נפגשים 2 לוחמים מהצד הבוסני והסרבי בשוחה אחת. זוית קטנה ואחרת אודות מלחמה עקובת דם שהתחוללה שנים רבות בלב אירופה.
רוני חן לקח את הסיטואציה הזו מהסרט של טנוביץ' ויחד עם הבמאי עירד רובינשטיין הפכו אותה למחזה אקטואלי המתרחש אצלנו. צליל ויפתח הישראלים נכנסים למנהרה מצד ישראל, הישאם ומנסור מהצד העזתי, הם נתקלים במפתיע זה בזה..הורגים את הישאם ופוגעים בצליל. בעוד הם מנסים להתרגל למצב הגרוטסקי כשהם תקועים במנהרה חסומה, בחלק העליון של הבמה מתנהלים החיים התקשורתיים כתמול שלשום, פוליטקאים מקשקשים את עצמם לדעת.
התקועים מנותקי קשר מתחילים להתרגל זה לזה, תוהים על קנקנו זה לגבי זה. ובעודם מנסים לחפור בתקרת המנהרה,הם מגלים אוצר,מחבוא של חשיש,הופכים להיות מסטולים והצחוקים מוחקים את האיבה ששררה בראשית המחזה.
בינתיים למעלה בחוץ גוברים החששות לגורלם והאקטואליה נשמעת מוכרת כל כך :"הם הילדים של כולנו" "צריך לעשות משהו". בסופו של דבר, שצליל שישב כל הזמן על רימון "עתיק", שהישאם שם אותו תחתיו, קופץ ממקומו :"על החיים ועל המוות" ועולה אחרי חברו יפתח מבעד פרצה שנפערה במנהרה. סיום לא הכי הגיוני, אבל המצב הזה של אויבים הנפגשים במנהרה, כן הגיוני?
גיבורי המחזה הזה המפתיע, לדעתי, היא התפאורה של מיכאל קרמנקו, שחילק את הבמה לשניים מעל ומתחת. הפיצוצים והיריות הבלתי פוסקים מלווים בתאורה נהדרת של אבי יונה בואנו, משלימים את מכלול ההצגה. הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל
רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן
גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.
אין תגובות למאמר
|
 |
|
||||||||||||||||||||||
| © כל הזכויות שמורות לפרשן 2021 |
בניית אתרים
|