במחזה האדם חייב להחליט מה לעשות.
האם להקריב את בתו -לפי המגידות כדי שהרוח תגיע ואיתה הנצחון במלחמה או להעדיף את הטובה הפרטית ולסכן את המדינה.
לשיקולים שלו מצטרף עוד שיקול.קורבנות רבים נופלים בקרבות .העם מכנה את אגממנון בוגד.יש מחאה עממית.הוא חייב לנצח בכל מחיר
זאת לא המציאות. זו הנבואה ואדם חייב להיות מצוייד בבטחון מוחלט באליליו כדי להחליט החלטה גורלית כזו.
כל חייל במלחמה נמצא במצב כזה גם כיום .עם התפתחות הטכניקה ואמצעי המלחמה , אז אפשר היה לדחות את ההחלטה ולחשוב. בעוד היום החייל חייב להחליט תוך שניות.
מה עדיף לסכן את חייך כאשר אתה חושש שיפגעו בך אפילו ואתה לא בטוח במאת האחוזים שיעשו זאת או לירות כדי להציל את חייך בביטחון המקסימלי.יש החושבים כך או אחרת .זאת כבר השקפת עולם או אולי נטיה מפלגתית או פוליטית ועל כך כל אחד יחליט בעצמו.
המחזה מעורר הרבה שאלות.
מה עדיף, הפרט או הכלל.מה מחיר הניצחון ומי חייב לשלם אותו .
האם בזאת שהקריב את בתו עשה זאת כי העדיף את המדינה על טובתו האישית או הקריב אותה באין ברירה כדי להציל את עצמו מבחינה פוליטית.
האם הצלחה פוליטית עדיפה על אבדן בת.
שאלות רבות שלא לכולן יש תשובה החלטית.
ההפקה לפעמים קשה לצפיה.ההצגה חזקה מאוד.מרגשת.הבמאי נקט בקצב די איטי וטוב שכך כי יש זמן להרהר,לחשוב,להתלבט.
אגממנון מתיעץ עם הצדק הפנימי שלו ולקהל לכל אחד מחשבה אחרת ומסקנה אחרת.
מהבמה נושבת רוח קרה.אין תמימות, אין ביתיות ,הכל קר וטוב שכך כי בימוי כזה התאים ביותר להפקה זו.
ההפקה בוימה בגישה מודרנית עם הקרנות טלויזיה,וידאו ארט,בגדים עכשויים ואביזרים מודרניים.
באמצע הבמה ישנו קיר -ראי העולה ויורד לפעמים ומכפיל חלק מהסצינות ביוצרו תמונות מקסימות.אחת מסצינות אלו הנה הארוחה.
זאת הצגה המבויימת ומשוחקת ברמה גבוה והתוצאה מקסימה.
תחילת ההצגה מראה את הבן אורסטס בפגישה עם פסיכיאטר המספר את מה שעבר עליו.
מתברר שדברים לא קורים מעצמם .אנו גורמים שזה יקרה וכאן מובלט מה יכולה להיות החלטה של אדם ביודעו ומאמין לנבואה.
דורון תבורי משחק בתפקיד אגממנון. הוא טוב מאוד.נראה לי שתפקיד זה יזכר כאחד מהתפקידים הטובים שלו בקריארה הפוארת שלו.
קליטמנסטרה-אשתו-אפרת בן צור אוהבת את בעלה אך היא לא המצפון שלו.ההחלטה ,למרות אהבתה לבתה אינה יכולה להשפיע על הבעלה .מה שלא יהיה יהיה הרס או פרטי או של הצד השני.היא אומרת על בעלה-הוא שבור.הוא הגיבור שלי.למרות הכל הרגש האמאי גבר על טובת המדינה.
אורסטס-הבן -אלון פרידמן כבוגר ואיל איבשין כצעיר העריץ את האבא שלו.הוא לא שנא אותו למרות שהקריב את אחותו.הוא בין השאר שם קץ למלחמה.
איפיגניה בתם הצעירה -מאיה גמזו מתגלה כילדה חכמה ופקחית ביותר.שואלת שאלות של אנשים מבוגרים ומבצעת את תפקידה על הצד הטוב ביותר.
אגממנון עושה הכל למען המדינה אך בסופו של דבר הוא משלם את המחיר.
לפעמים אתה רואה הצגה ורוצה לראותה פעם שניה כדי להתעמק בפרטים,להבין רמזים,דקויות ואז ההנאה ממנה לא פחותה מהראיה הראשונה.
אורסטיאה שייכת לסוג הזה של הצגות ואין לי ספק שאלך ראותה פעם שניה.
לראות או לא לראות: הצגה חזקה,קשה אך מעולה ואני ממליץ לאוהבי תיאטרון טוב ללכת ולהנות.
נכתב על ידי
elybikoret , 23/8/2017 58:47 -אלי ליאון
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של אתרי דעתון והפורטל שלי
מבקר גם באתרים עסקים,ק. דה מרקר.תפוז.פרשן
Word press