הפרק נפתח בשובו של נועם למשחק, ולאחריו המשימה. מהלכי כל אחד במשימה מעניינים מאד- קודם כל אנשים מסתכלים מסביב ומעתיקים האחד מהשני, שנית, הגברים שועטים קדימה האחד אל מול השני, והנשים נשארות בטריטוריה שלהן, ואינן מעוניינות בעימות חזיתי.

גם בפרק זה רואים את חוסר האמון בין השלישיה וכן את חוסר הבושה. שני המוטיבים הללו הולכים עימם לכל אורך הדרך להצלחה. בשעת משימת הצעדים, דן לא מתבייש לעשות סצינה שלמה, ולקחת לנעמה את המהלך שלה, כדי להגיע אל הניצחון. זהו מהלך שנועד להציל אותו בלבד, כי את נעמה נועם לא מסכן. זהו מהלך ילדותי וחודרני, שלא כל אחד היה מעז לבצע, בודאי שלא בפרהסיה.

כאן אנו רואים את חוסר הבושה שלו, כמו גם את חוסר ההתחשבות באחרים בדרכו מעלה. מאידך, נעמה, בתחילת הפרק דיברה על דן כ"מחוק" מהרגע שנועם הגיע, לא טרחה להביע הזדהות עם דן, ובכך זרעה חוסר אמון בינה לבינו.

לכל אחד יש את המטרה שלו במשחק- מעבר לפרסום, שכל אחד משתמש בו לצרכיו- שחקנית, דוגמנים, עורכי דין, וכיו"ב, לא אצל כל אחד המטרה הסופית היא מיליון השקלים. אצל דן מנו, למשל, זה להוכיח לסביבה שהוא מצליחן. והסביבה כוללת את אבא ואמא וגם את כל אלה שמרימים עליו את האף (מושיק, ליה וכיו"ב). גם מושיק לא משחק עבור הכסף אלא עבור הניצחון התחרותי. נעמה וליה, למשל, מטרתן היא הכסף בלבד. שחר לא להוטה על אף אחד מהדברים, היא בעיקר נהנתה מהשהייה באיים, ומהאוירה החברתית בסבאנה.

ונחזור לדן- הערך המוביל את השלישיה הוא שהמטרה מקדשת את האמצעים, והם לא בוחלים בשום אמצעי כדי להגיע להצלחה. ערך זה קיים גם אצל אחרים שהודחו, אבל רוב המתמודדים לא נהגו כך במשחק. דן, מבחינתו, מתייחס להגעה אל המטרה כאל הצלחה, ולא מייחס לדרך ההגעה אליה כל ערך. זו הסיבה שהוא מעורר אנטגוניזם אצל אנשים מסויימים, והערכה אצל אחרים, שחושבים כמוהו.

מאידך, חשוב לציין, שמבחינה רגשית הוא דווקא מעדיף בחורה עדינה והגונה, ולכל אורך המשחק אדיש לחלוטין, גם רגשית וגם מינית, אל מרינה ואל נעמה.

כשאנו נמצאים במקום העבודה שלנו, חשוב שנבין מי מהאנשים סביבנו חושב כמו השלישיה, ומי ההפך. כך, יהיה לנו קל למצא את האנשים המתאימים לנו, ולהיזהר ממי שלא.

ואם ביחסי אנוש בעבודה עסקינן- תחת מי מכולם הייתם מעדיפים לעבוד? מי הייתם מוכנים שיהיה הבוס שלכם בעבודה?