מס' צפיות - 303
דירוג ממוצע -
1807אידומנאו-אופרה מאת מוצרט
עפי האלים אב צריך לרצוח את בנו קקורבן להצלחה
מאת: elybikoret 07/02/20 (19:33)
 
1807אידומנאו-אופרה מאת מוצרט
צילומים-אלי ליאון
 
האופרה הישראלית מציגה כעת בשיתוף פעולה עם האופרה הממלכתית של וינה את האופרה אידומנאו מאת מוצרט .הבמאי הוא קספר הולטן כשהמחדש הוא ניב הופמן.
המוסיקה של מוצרט היתה כמובן נהדרת אך הסך הכל איכזב אותי במקצת.
 
כנראה שאני לא היחידי שחושב כך.
אופרה זו נחשבת לפסגת השראתו האופראית של מוצרט.
למרות זאת היא אינה מוצגת לעתים קרובות מעל בימות האופרות בעולם.
הסיבות שונות.חובבי מוצרט רבים אינם יודעים בכלל שמוצרט כתב אופרה בשם זה.היא פחות ידועה מהאופרות האחרות .
מוצרט חיבר אותה בגיל 25 והבכורה שלה התקיימה ב1781 באופרה של מינכן ומוצרט ניצח עליה.
 
לא היתי משתמש במילה משעממת אך כך הרגיש חלק די גדול מהקהל לפחות בבכורה ,כולל כאמור גם אני.
יש כנראה הצדקה שהאופרה לא מועלת לעתים קרובות בעולם.
הבמאי ,כדי לקצר את האופרה,כנראה ,החסיר אריות חשובות ויפות מההפקה והתרכז יותר מדי בסצינות אינטימיות ארוכות שבעיני רבים נראו משעממות גם מהסיבה שהיתה חסרה בהן תנועה ופעילות כל שהיא.
 
התפאורה היתה טובה ומרשימה והרעיון שכבר ראינו אותו כמה פעמים בהפקות אחרות,היה ליצור השתקפות של הנפשות הפועלות במראה ענקית.
עיצוב המראה בעומק הבמה באלכסון היה יפה והוסיף יופי לחלק מהסצינות . היתה אמנם גרנדיוזית בתפאורה עם אפקטים מרשימים כגון שירה כאשר הזמרים תלויים באויר ועוד אך היתה בסופו של דבר חד גוונית,כמעט לא מתחלפת ואפורה יותר מדי.
היא יצרה השתקפות של הנפשות הפועלות אך זה לא הספיק.עיצבה אותה מייה סטנגסגארד.
 
אידומנאו נחשבת ליצירה מאוד אישית של מוצרט וחושפת חלק מאישיותו.
הדבר קשור ליחסיו עם אביו שהיו בהם חיכוכים רבים ואי הבנות.
 
יש באופרה חידושים רבים שלא היו ידועים לפניו ושמוצרט הנהיג אותן.למרות כל זאת היא אינה זוכה בעיני הקהל להערכה רבה שהיא ראויה לה .יש בה הרבה השראה,הרבה המצאות חדשות.
 
זאת אופרה על מלך כרתים שכמעט נאלץ לרצוח את בנו בגלל האלים , במיוחד האל נפטון,שהבטיחו לו נצחון וחזרה מוצלחת מהמלחמה אם יקריב את בנו 
בנוסף לכך יש גם אהבה כאשר שתיים מאוהבות באידמנטה.
 
באופרה רואים אמונה דתית עיוורת ועקשנות דתית הגובלת בזילזול במשפחה וכבודה, מעשה שסותר את עיקרון טובת ושלמות המשפחה.
 
מוצרט הרגיש בכך ושינה את סוף המחזה המקורי שעל פיו האופרה נכתבה.מסוף טראגי הפך הסוף באופרה לסוף טוב.
שינוי זה הנו צעד מרדני כלפי הממסד הצבאי והן כלפי הכנסיה והדת בכלל.
 
ראיתי את שני הקסטים ונראה לי שהקסט שלא הופיע בבכורה היה בכללותו טוב יותר .
 
בתפקיד איליה הופיעו הילה בג'יו ויעל לויטה.שתיהן היו טובות מאוד אך לטעמי התרשמתי יותר מלויטה.
היא היתה יותר אוהבת,יותר בוטא וקולה התאים יותר לתפקיד.
 
בתפקיד אידמנטה אהבתי יותר את נעמה גולדמן בהשוואה לסטפני לאוריצ'לה שהופיעה בבכורה ולא הצליחה להתקרב לרמתו של הטנור.שתיהן היו טובות בתפקיד המכנסיים אך גולדמן היתה יותר גברית,יותר מתאימה לתפקיד הן בקולה והן בהופעתה.
 
בתפקיד אידומנאו הופיעו כריסטיאן אדם ותומאש קטאיאלה שהיה טוב מאוד הן כזמר והן כשחקן.קולו נקי,מרשים חם מאוד מרגש ונעים ביותר.זה ביקורו הראשון בארץ. הוא היה מרשים והוציא מגרונו קולות וצורה הטבעית ביותר.הוא עלה וירד בקולו ללא כל מאמץ.משחקו היה מצויין והוא התבלט בין ארבעת התפקידים הראשיים.אין לי להגיד מילה רע גם על אדם אך התרשמתי ממנו פחות.
 
התרשמתי מאוד מהרביעיה שבה לקחו חלק 4 הזמרים הראשיים.עד ימיו של מוצרט לא נכתבה אופרה  בה שרה  רביעיה.היה זה ביצוע טוב מאוד ואחד משיאי האופרה.
 
בתפקידים האחרים הופיעו זמרים ישראליים  כאלה וסילביצקי כאלקטרה שהיתה מצויינת,טל ברמן, איתן דרורי בתפקיד הכהן הגדול,נח בריגר כהקול ועוד שהיו טובים כולם.
 
המנצח מיקלה גמבה שזה ביקורו הראשון באופרה הישראלית ניצח על התזמורת של האופרה -התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בחן וכן המקהלה בניצוחם של איתן שמייסר ואסף בנרף הצטינו במיוחד תחת ניצוחו של גמבה.
 
לראות או לא לראות :מוסיקה יפה,ביצוע טוב מאוד, אך הרגשתי קצת סטטיאות ושעמום  בחלק מהתמונות.היה מענין.
 
נכתב על ידי אלי ליאון elybikoret, היום 22.1.2020שעה 11.16
 
 
 
 בברכה
 

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר