בכל מכלול סוגות האופרות אין מי שעוסק במוות,בתי סוהר,מחנות כפיה, יוצא דופן הוא המחזמר "עלובי החיים" של ויקטור הוגו.

אולם באופרה הצ'כית של לאוש יאנאצ'ק, אין  פרימדונה שמתה משחפת,אין אריות ולא דואטים, כאן  מככב קולקטיב אסירים החיים בתנאים לא אנושיים, והם גיבורי  האופרה "בית המוות".

    הסופר  הרוסי פיודור דוסטויבסקי 1821-1881 כותב את  "רשימות מבית המוות" :"חומה, משמרות סוהרים ופיסת תכלת קטנה, אלה שמי האסירים." מאסרו של פיודור   במשך-4 שנים   בסיביר עקב פעילות חתרנית נגד המשטר, התכנסויות והפגנות, מניב את כתביו המתפרסמים מדי שבוע בירחון . רשמים אלה מבית הסוהר ועבודת הכפיה השפיעו והשאירו חותם  על היצירה.

ברשימות אלה  משתמש דוסטויבסקי  בשמו של   אלכסנדר פטרוביץ בן 26 שרצח את אשתו. הוא מגיע לסביר ויחד אתו   שני אסירים  העומדים מול כיתת יורים. אולם ברגע האחרון הם  ניחונים ע"י הוד מלכותו הצאר ניקולאי ה-1,חייהם ניצלו. אלכסנדר  מגיע  למקם בו  פושעים,רוצחים וסרסורים המנסים  להתנקם בו, ללעוג "נו, אינטלגנט רצחת זקנה?" הוא עונה להם בשלווה "אני  אסיר פוליטי".מה  שמוציא את מפקד הכלא מדעתו. אזיקים   כבדים  מברזל   קשורים לרגליו וכך  הוא מתנהל. עם הזמן,סיביר  שוברת  את גאוותו והוא מתחבר נפשית  לאותם חלכאים במחנה הכפיה.

       לאוש  יאנאצ'ק 1854-1928 מלחין צ'כי,מחבר מספר אופרות נחשבות כ"שארקה" "ינופה" "קטה קאבאנובה"

"שועלה ערמומית קטנה". מחפש  נושאים פשוטים שורשיים ואז הוא קורא  את הרומן של דוסטויבסקי "רשימות מבית המוות".

האופרה הזו אינה שירית, היא מחודדת, זויתית, מדוברת. את   הוידויים של  המשוגע,הרוצח,היהודי השמן, אנחנו שומעים בצ'כית. 

   יאנאצ'ק  פגש בגיל 66 את אהבת חייו,קמילה  שטסלובר,צעירה יהודיה, היא המנוע מאחורי יצירותיו  בשנותיו הבוגרות.  "השועלה הערמומית הקטנה" נכתבה בדמותה. בגיל 70  כתב שישיה לכלי נשיפה המוקדשת לה. המלחין הזה החשיב עצמו כאופה המכניס את ככרות  הלחם לתנור "אני כותב מהר אך מלטש לאט".  היה נוהג לטייל  עם מקס ברוד הסופר  היהודי

ובדרך היה רושם בפנקס שלו את ציוצי הצפרים,קולות התגרניות בשוק ונביחות כלבים. "כך אני  מלמד את תלמידי. אני  לא כפיגמליון המחפש את המילים  ומשייך אותם למעמדות, אני מחפש את האמת מאחורי המילים, את הנימה  בהם הם נאמרים

ואפילו  הם בשפה בלתי מוכרת לי.אני יכול לדעת אם  המדבר משקר".

   האופרה "בית המוות" לא הושלמה על ידו. בבית החולים  בו אושפז כשהאחות רצתה להזריק לו, הטיח לעברה "אחות,אינך יודעת עם מי  יש לך עסק" הסתובב לקיר ולא  נתן שיגעו בו.

   את סוף האופרה  השלימו  שניים מתלמידיו : המפקד שהחטיף מכות רצח לאלכסנדר , מנשק את האסיר כשיוצא לחופשי.

אבל  זה לא הסוף שיאנאצ'ק היה  נותן ידו לזה,  הוא רצה  להחזיר את האסירים חזרה לכלא,  שהרי הוא היה בן דורו  של קאפקא. . הסיום שלו נרשם בכתב ידו  בפרטיטורה  "להוריד מהר את המסך".